בתשובה לערן בילינסקי, 21/05/01 14:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין זה מתפקידו של בית המשפט לקבוע איזו חקיקה מותרת או לא, אבל אין זו זכותו של הפרלמנט ליצור אפליה בין אנשים, לשלול זכויות באופן סלקטיבי (או בכלל), ולעשות כל מיני דברים שבית המשפט העליון מנסה למנוע, משל היה תוקע את אצבעו בסכר מתפורר. הפרדת הרשויות בישראל (שבין כה וכה אינה כה חזקה במדינות אחרות הבנויות על מודל ווסטמינסטר) אכן כושלת בישראל. בית המשפט, המוסד הכי פחות דמוקרטי בישראל, נאלץ להתערב בענייני חקיקה, משום שהכנסת, המוסד הכי דמוקרטי בישראל, מאוכלס במלוא החופן אנטי-דמוקרטים שאינם יודעים ליברליזם מהו, וגם לא ממש מעניין אותם. אז מי שכן יודע, ויודע שזכויות האדם הן אבן יסוד של הדמוקרטיה, ואכפת לו מהדמוקרטיה, מנסה למנוע מהם לעשות זאת. האם זו זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני עם בלתי דמוקרטי? שאלה מעניינת. מה אתה חושב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התומכים בגישת אהרן ברק, עליהם לקחת בחשבון שגם הפוליטיקאים מבינים את חוקי המשחק. קל להציג זאת כאילו ליברמן רצה לעשות דבר איום ונורא, ורק בג"צ עמד בפרץ. אבל הרי ליברמן ידע יפה שיש בג"צ ושהוא יעמוד בפרץ - אולי אם לא היה בג"צ ליברמן בכלל לא היה מתחיל את המהלך (הרטורי בלבד?) איני טוען, כמובן, שהמצב עם בג"צ אוכל-כל זהה, מבחינה מעשית, למצב עם בג"צ קטן - אם כך היה, לא היה עניין גדול בכל "המהפכה" של ברק. אבל מהצד השני, לא צריך להתבלבל ולחשוב שכל יוזמה שמוכרזת בתופים ובמחולות ונבלמת רק בבג"צ או באיום בג"צ, היא יוזמה אמיתית. The truth is in there, איפשהו באמצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שאין לפרלמנט (דעת הרוב לכאורה) את הזכות לפגוע במיעוט, לשלול ממנו זכויות או להפלות אותו. אבל למה אתה חושב שבית המשפט הוא מוסד צודק יותר? בבית המשפט יושבים אנשים מרקע סוציו-אקונומי מסויים, מוצא, לאום, מין, דעה פוליטית, שירות צבאי והשקפה דתית זהה כמעט אצל כולם. גם בכנסת המצב הוא דומה, אבל בכל זאת שם יש מעט יותר פלרליזם. וגם כשחבר כנסת מציע חוק, אנחנו יודעים בדיוק מי תמך בו ומי התנגד, כשהשידור מועבר בערוץ 33. פיסקי דין לעומתם מתקבלים בפורום מצומצם בהרבה (אף על פי שגם חברי הכנסת נוהגים להיעדר באופן קבוע מישיבות. נו נו נו), כשלעיתים חלק מן הראיות מוצנע מן הציבור מסיבות ידועות, וכמובן מתייחסים למיקרים ספיציפיים אך בכל זאת משפיעים גם על פיסקי דין אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט איננו אמור להיות מוסד צודק, אלא הזרוע החברתית שמישמת את החוק. הצדק מקבל גוון שונה על פי זוית ההסתכלות - למשל הצדק של התובע שונה ומנוגד לזה של הנתבע. הצדק של החברה המגולם בחוק שונה מזה של הפרטים המרכיבים אותה ועוד. אין צדק-על אוניברסלי שלאורו הכל נמדד. אפילו הצדק הדתי שכביכול נובע מאיזו מוסכמה מוחלטת, מיושם בצורה רלטיביסטית. כל אופציה שלא תציג לבחירת שופטים לא תוכל להגיע לאידאל האשלייתי שאליו נראה לי שאתה רומז, והוא שכל הציבור ישב על דוכן המשפט. או אולי אתה מעדיף מושבעים - מייצגי הציבור הנבחרים אד-הוק למשפט מסוים. צא וראה עד כמה בחירת מושבעים נהפכה לתרגיל מתוחכם של מניפולציה, ישנם מומחי משפט המתמחים בבחירת מושבעים על פי צורך עורך הדין ששכר את שרותם. אני מפנה אותך לספרו של השופט כהן, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ''הצדק במשפט'' שבו הוא מסביר מדוע הצפיה שבית המשפט יוציא כביכול פסק דין השווה לצדק, היא ציפייה המשלה את עצמה. צדק הוא ההתגלמות שכולם יהיו כפופים באופן שווה לאותה מערכת חוקים ולא ינתן שום יתרון לאף אחד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |