בתשובה ליהונתן, 05/08/04 16:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ולכן אין למעשה משמעות לנישואין אזרחיים בישראל - לא חשוב איפה אתם עורכים את ההסכם ואיזה חוזה זה בדיוק, המדינה (בעזרת הרבנות) מחוללת עבורכם באופן אוטומטי נישואין על פי דת משה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. מעניין לציין בכל אופן שרוב הבעיות הכרוכות בגירושין ברבנות הן קשות פחות עבור מתגרשים שנישאו אזרחית. הרבנים פחות להוטים לכפות שלום בית, כי אין להם שום עניין לעודד זוג שמבחינה הלכתית אינו נשוי להמשיך לחיות בחטא. בנוסף, במקרה של בעל שמעוניין לעגן את אשתו, לא יהיה קושי לפסוק שהנישואים, בהיותם אזרחיים, לא היו תקפים מלכתחילה ולשחרר את האישה לדרכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט (ואני די בטוח שאל"ט) לא חייבים חופה וקידושין כדי להיות נשואים ע"פ ההלכה. אם השניים מכריזים על עצמם כנשואים, ומקיימים חיי נישואין (גרים ביחד, חולקים רכוש, מקיימים יחסי מין וכו' - אני לא בטוח מה הדרישות המדויקות) הם נחשבים נשואים הלכתית. זה כמובן לא אומר שהרבנות תרצה שהם ישארו בסטטוס הזה - בין השאר מכיוון שפריצת גבולות כזו מחלישה פוליטית את עיקרון "הצביון היהודי". אגב, יש לך איזושהי עדות ברורה לכך שהגירושים של זוג נשוי-אזרחית קלים יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרושין לפעמים יותר קלים ובכל מקרה לא יותר קשים מאשר במקרה של חתונה "רגילה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא טועה. אפשר אפילו לקדש דרך יחסי מין במקום דרך נתינת טבעת (כמובן בתנאי שיש עדים). אבל כל זה מותנה ברצון של שני הצדדים ליצור קידושין. דעת רוב הפוסקים היא שברגע שאדם במכוון אינו מתחתן ברבנות, הרי הוא מגלה דעתו שאין לו חפץ בקידושין כדת משה וישראל. (מצד שני, אם זוג שמתגורר יחד יעיד שברצונו להיות נשוי על פי דת ישראל, רק שהוא סולד מהממסד הרבני - אז יכולה להיות בעיה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |