בתשובה לדב אנשלוביץ, 12/06/04 0:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי תשמח לקרוא את http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... . כמה ציטוטי מפתח: "ההכרעה הצבאית היא לעולם פרי הלחימה, ובמערכה נחישות הרצון חשובה תמיד מן הידיעה המוקדמת על מהלכיו הצפויים של האויב." "ידיעה קרובה ובלתי אמצעית של שדה הקרב, תנאיו וסביבתו, ובעיקר הכרעות המתקבלות בסערת הקרב עצמו, חשובות משיקולים ותפיסות המוכרעים מכוחה של ידיעה מוקדמת על מהלכיו האפשריים של האויב." "כוחות שהיו אמורים להימצא במקום מסוים לא הגיעו אליו, תנאים שהשתנו בשדה הקרב בניגוד לתחזיות חייבו שינויי היערכות, ובסופו של דבר רק תושייתם ונחישותם של כמה טייסים ולוחמים הכריעו את המערכה. כל התכנונים שהתבססו על הערכות ומידע מודיעיני נטרפו. בדקות אחדות הוכרע קרב חשוב, שראשי המודיעין שיכנעו את מנהיגי הצבא בשטח כי יתנהל אחרת לגמרי מכפי שהתברר במציאות." "כך ראשי הצבא בפולין ידעו כמעט כל דבר על מהלכיה הצפויים של גרמניה הנאצית, ובכל זאת המידע הבדוק והמהימן הזה לא סייע הרבה לצבא פולין, כשטוריו התוקפניים של היטלר פרצו את גבולות ארצם ושעטו אל לבה של פולין העצמאית." ומצד שני: "ועם זאת, שואל ג'ון קיגן, באיזו מידה השפיעו דו"חות המודיעין על הכרעותיו של צ'רצ'יל בעניינים אסטרטגיים מכריעים? כמו בעניינים אחרים בתחומי סמכותו ואחריותו, נטה צ'רצ'יל לקבל את הכרעותיו ולקבוע את עמדותיו על סמך העדפות והכרעות אישיות מאוד, שלא תמיד תאמו את תנאי המציאות. כמו שבענייני אירלנד נטה לקבל עמדות על סמך המסקנות שהסיק ממפגשו עם אחד מראשי המורדים באירלנד, מיק קולינס, כך בענייני צבא ואסטרטגיה במהלך מלחמת העולם השנייה נטה לא אחת לקבל הכרעות על סמך התנסות צבאית שהיתה לו כבר במלחמת הבורים בראשית המאה. מחלקו במלחמה הרחוקה והרומנטית, מספר קיגן, למד צ'רצ'יל להעריך את כוחם ויכולתם של לוחמי גרילה נחושים אך מעטים להכריע צבאות גדולים מסודרים ומאורגנים. נאמן להכרה זו ציווה על יו דלטון, שר בקבינט המלחמה, "להבעיר את אירופה", כלומר לדאוג לעידודם של ארגוני מחתרת בתוככי אירופה הנשלטת בידי גרמניה הנאצית. צ'רצ'יל לא טרח מעולם, טוען קיגן, לבחון את תבונתה של הכרעה זו. לו היה קשוב יותר לממצאי המודיעין שהובאו לפניו היה למד כי סיוע זה לכוחות המורדים באירופה הכבושה לא קידם כלל את האינטרסים הצבאיים של בעלות הברית. הרזיסטנס בצרפת, למרות תהילתו המיתית, מעולם לא הטריד את מפקדי הצבא הגרמני. בסופו של דבר, בשעת הכרעה ובניגוד להיגיון שעמד מאחורי היחס כלפי ארגוני המחתרת, לא נאלצו הגרמנים להפריש אלא כוחות גסטפו מעטים למלחמה ברזיסטנס. כל כולו של הצבא הגרמני נשלח לקווי החזית בניסיון לבלום את כוחות בעלות הברית הפולשים מנורמנדי." סוף ציטוט. ודעתי הלא מי יודע מה מעמיקה היא שכיום, מודיעין אסטרטגי טוב צ"ל בנוי כמעט לחלוטין על המידע הגלוי (עיתונות, טלוויזיה, ניסיון הסטורי קרוב) ועל היכולת הנפשית להפריד עובדות - מערכים ומנטיות לב (ביחוד מן המחוייבות למה שטעננו עד כה). אבל אז, גם כשהוא נכון, יכולת המודיעין להשפיע על מקבלי ההחלטות ועל הציבור היא מוגבלת, ולכן לעיתים דרוש הנדבך השלישי, כמו בדברים רבים אחרים בחיים - כושר שיווק. ואפילו אז, לא תמיד יש מה לעשות עם המידע. הניצחון תלוי בהרבה גורמים נוספים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |