בתשובה לברקת, 06/08/04 21:06
למה אתה כותב סיפורים עצובים? 238758
ד"ר בר ביצוע ענה כרגיל יפה מאוד. אוסיף רק שהיהודים לא היו באים למדינה ולא היו מקימים אותה אילולא האתוס היה קודם. גם היום איני חושב שהמדינה מוסיפה משהו מעבר לאתוס היהודי.

האם את זוכרת את התכנים של חגיגות היובל? האם היה בהם משהו שמאחד עם וגורם לו להיות עצם בגרון של הערבים במזרח התיכון?
למה אתה כותב סיפורים עצובים? 238765
לא אמרתי שהמדינה בהכרח *יוצרת* את האתוס. אבל ברוב המקרים היא גורם מרכזי בשימורו. כל מדינה הוקמה על בסיס אתוס מסוים, אז מה? ברגע שהיא מוקמת, האתוס הקולקטיבי חדל להיות "אני מורד בבריטניה הגדולה, מאמין בזכויות בסיסיות של האדם ואעמוד על זכותי להחזיק נשק"‏1, ומתגבש לכדי "אני אמריקני". במילים אחרות, הוא הופך להיות אתוס מדינתי.

יכולים כמובן להתקיים עוד אתוסים שונים ונפרדים בתוך אותה מדינה, שלא יהיו קשורים למדינה עצמה ויתוחזקו ע"י קבוצות אוכלוסייה שונות. אבל הערכים עליהם דיברת, של התגייסות ולחימה (למען המולדת), מתוחזקים ברובם ע"י המדינה.

1 סתם דוגמאות.
למה אתה כותב סיפורים עצובים? 238786
היות האתוס מדינתי אינו אומר שהמדינה היא זאת שמחזקת אותו. ספק אם יש איזשהו סיכוי שזה יעבוד בלי שיתוף פעולה ורצון של האזרחים.

הינה לך הערבים אזרחי ישראל. המדינה כבר 50 שנה מחנכת אותם לאהבת המולדת. זה עוזר?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים