בתשובה ללה קוקרצ'ה, 08/08/04 9:08
אוי לבושה 239118
מה דעת אנשי מערכת הביטחון ניתן לדעת, אם בכלל, רק אחרי העברת תקציב 2005. עד אז הכל כלפי חוץ.
אוי לבושה 239124
לא בטוח שאני מבין את כוונתך.
אוי לבושה 239141
אני מניח שיובל התכוון לכך שלכאורה יכול המזמין לומר היום למפתחים: תודה רבה. נתתם בידיי כלי שעונה באופן מושלם על בעיית הטילים הבליסטיים. סיימתם, ועכשיו לכו לחפש עבודה אחרת.
כדי להקדים תרופה למכה הם מנסים למצוא נקודות שבהם יש עדיין צורך בשיפורים ובכסף.
יש סיכוי קטן, שיש משהו במה שהוא אומר. את זאת נדע לבטח, כנראה בעתיד הלא רחוק.
אבל יותר סביר שבאמת החץ אינו מתאים למהירויות של טיל בליסטי שמגיע ממרחק של יותר מאלף קילומטר, כי אולי הוא לא מספיק זריז. אין לי ידע כדי לענות באופן אמין על השאלה הזאת.
אבל ככה זה במערכות נשק. כל פעם משדרגים מערכת אחת כדי שתצליח לגבור על הנגדית וחוזר חלילה, וכאן מדובר במערכת מהפכנית מוצלחת ראשונה כשכל הנושא הוא רק בחיתוליו.
חשוב מאד להוסיף עוד הערה: טיל כזה שעובר מרחק של 1300 קילומר הוא בפרוש לא זול. הוא לא יכול להיות זול, וקשה לשלבו בתיאוריית "ענן הטילים".
לכן גם אם החץ לא מתאים לו, וצריך לטפל בו בצורה אחרת, עדיין יש מקום לחץ במערכת משולבת כבמתן תשובה ליתר האיומים.
אוי לבושה 239177
לא כל כך הבנתי למה סביר שבאמת החץ אינו מתאים למהירויות של טיל בליסטי שמגיע ממרחק של יותר מאלף קילומטר, כי אולי הוא לא מספיק זריז. הרי טיל בליסטי, ללא קשר למרחק או למהירות, מהרגע ששוגר מסלולו ידוע וקבוע. למה על הטיל המיירט להיות זריז? הוא לא צריך לרדוף אחריו, אלא לחכות לו בנפ"ע.
אוי לבושה 239187
יותר קשה לתפוס זבוב מאשר יתוש.
אוי לבושה 239274
כשלומדים מכניקה בתיכון מתחילים בתנועה בקו ישר עם תאוצה, והפרק מיד אחריו הוא תנועה דו מימדית (תותח מכוון בזווית . . . ומהירות הלוע שלו . . . באיזה מרחק יפגע הפגז באדמה). מראים שבזוית 45 מעלות מעל האופק אפשר להגיע למרחקים הכי גדולים, וכמובן שככל שהמהירות ההתחלתית גבוהה יותר כך מגיעים למרחק רב יותר.
תנועה בליסטית כזאת באופן כללי היא סימטרית, כלומר גם צורת המסלול וגם המהירויות שווים משני עברי אמצע המסלול. לכן כשמשגרים טיל למרחק גדול יותר צריך להקנות לו מהירות התחלתית גדולה יותר, והמהירות הזאת היא בדיוק המהירות בפגיעה. במילים אחרות טיל כזה יוצא מהאטמוספירה (בהנחה ששלב ההאצה הסתיים) באותה מהירות שבה הוא חודר אליה, וכשמדובר בטיל יותר ארוך טווח המהירות הזאת יותר גדולה.

לגבי הטיל המיירט, הוא צריך לפגוש את המטרה. תיאורטית אין חובה שהוא יהיה יותר מהיר מהמטרה, אבל זאת בעיה יותר מורכבת שצריך להכיר בה יותר טוב את הפרטים.
אוי לבושה 239295
בעצם, בתשובתי הסברתי למה טיל ארוך טווח הוא יותר מהיר, אבל בקריאה שנייה של שאלתך ראיתי שבעצם בכך אתה מכיר ואתה שואל למה המהירות חשובה (מה זה נפ''ע איני יודע).

תחשוב על אדם (אדם זה לצורך העניין גם כן מערכת מכנית עם אמצעי גילוי) שצריך לתפוס כדור שמגיע במסלול פחות או יותר דומה אבל במהירויות שונות. ברור שהרבה יותר קשה יהיה לו לתפוס כדור מהיר למרות שבשני המקרים הוא לא רודף אחר הכדור אלא מחכה לו.
אוי לבושה 239305
זהו, שאדם לצורך העניין הזה הוא לא מערכת מכנית עם אמצעי גילוי. מערכת זיהוי המרחק והערכת המהירות והמסלול של האדם היא פחות מדויקת מזאת של אמצעי הגילוי. שוטרי תנועה רושמים דו"חות מהירות ע"ס ממל"ז או מכ"ם, לא על פי הערכתם המלומדת שהרכב נסע במהירות של 124 קמ"ש.
ונפ"ע זאת נקודת פגישה עתידית. המקום בו יפגשו מסלוליהם של המטרה ושל הטיל המיירט.
אוי לבושה 239364
לצורך תפיסת הכדור הבן אדם הוא בדיוק מערכת מכנית עם אמצעי גילוי, ואני חושב שהדוגמה הזאת היא מצויינת. זמן תגובה קיים במכונה כמו באדם, כשמהירות הטיל המיירט היא רק אחד המשפיעים על זמן התגובה של המערכת כולה, כמו שהמהירות שבה יכול האדם להניע את זרועותיו היא רק אחד המרכיבים ביכולתו לתפוס את הכדור המהיר.
אוי לבושה 239331
מסלול בליסיטי הוא אכן ידוע מראש בקרוב טוב, אולם ישנם כמובן סטיות שונות שלא ניתן להעריך מראש.
ירוט טיל בליסיטי ע"י החץ כולל (בין היתר) את השלבים הבאים:
א. זיהוי מיקום הטיל הראשוני באמצעות מכ"מ קרקעי, וחישוב נפ"ע
ב. עקיבה שוטפת אחרי הטיל באמצעות מכ"מ קרקעי, ותיקונים לנפ"ע.
ג. מערכות על טיל החץ עצמו שרוכשות את המטרה ומנווטות אליה (כנראה החל ממרחק מסויים).

סביר מאוד שכל שהמהירות של הטיל הבליסיטי עולה, הסטיות במסלול שלו גדלות, והדיוק של שלושת השלבים הללו קטן. דיוק שלב א' תלוי גם במרחק ממנו הוא שוגר.

המסקנה, אגב, היא שהנפ"ע המועדפת הוא כאשר מהירותו של הטיל הוא אפס, קרי, לפני שיגורו.
עובדים על זה כבר 239344
האמריקאים עובדים על מערכת שתזהה מהחלל את פליטות החום שמאפיינות שיגור טילים, הרבה לפני השיגור עצמו (עד כמה שאני זוכר צריך לפחות שעתיים-שלוש של חימום מנועים לפני שיגור הטיל).
זהו הזמן האידיאלי לפוצץ את הטיל, כאשר הוא מטרה נייחת.
בנוסף, ההרתעה פה היא הרבה יותר גדולה, שכן במידה והטיל מכיל ראש נפץ בלתי קונוונציונלי עלולות להתרחש תופעות בלתי נעימות...
בזמן הנשיא רייגן, פרוייקט מלחמת הכוכבים הגרנדיוזי היה אמור לתת ללווינים עצמם את היכולת לפוצץ את הטיל מהחלל, אבל לא נראה לי שהפרוייקט הזה הוא אופציה כיום, ויש האומרים שאף פעם לא היה אופציה ממשית, אלא פיקציה שכוונה להפחיד את בריה''מ (בהצלחה רבה יש לציין).
עובדים על זה כבר 239373
זה נשמע לי לא מדוייק. למיטב הידוע לי, אין שום צורך ב''חימום מנועים''. יתכן שהתבלבלת עם טילים עם דלק נוזלי (הסקאד וחבריו הם כאלו) שאותם צריך לתדלק בסמוך לזמן השיגור - תהליך שאכן לוקח לא מעט זמן. בשלב תדלוק זה המשגר נמצא בשטח ממנו הוא אמור לשגר, מה שכמובן הופך אותו לחשוף לזיהוי ולתקיפה באמצעים סטנדרטיים למדי.
עובדים על זה כבר 239562
טוב כבר למדתי משהו חדש.
האם זה אומר כי אין דרך לזהות מראש שיגור של טיל כמו השיהאב ?
עובדים על זה כבר 239598
לזהות מראש? תלוי כמה מתאמצים להסוות את הטיל. אני מניח שאם הוא נמצא בסילו תת קרקעי, מתודלק שם ועובר את כל ההכנות שם, כך שמה שנשאר זה לפתוח את הגג ולשגר, אז לא ניתן לזהות מראש.
זיהוי של שיגור טיל הוא כבר הרבה יותר פשוט. חוץ ממכ"ם או צילומי לווין בזמן אמת מעל אזורים חשודים, יש שיטה נוספת. מנועים רקטים פולטים קרינה אולטרה-סגולה באורך גל שנבלע לחלוטין (100 אחוז בליעה) ע"י שכבת האוזון. מאחר ופני כדור הארץ חשוכים לחלוטין בתחום הזה, קל מאוד לזהות שיגור של טיל כזה אם רק מסתכלים בכיוון הנכון ובאורך הגל הנכון.
100 אחוז בליעה 239608
לא הבנתי. אם נבלע, איך מזהים?
100 אחוז בליעה 239644
ברוב האטמוספירה כמעט שאין אוזון. רוב האוזון נמצא בשכבות העליונות שלה. כל עוד הטיל לא הגיע שכבות הגבוהות, ניתן להבחין בו.
100 אחוז בליעה 239649
כלומר, אם אתה על הקרקע, בצד היורה, אפשר להבחין בו? זה קצת מזכיר לי שאת שיטת הרשלה להרוג יתוש.
100 אחוז בליעה 239651
אתה יכול להיות מאוד רחוק ממקום השיגור ועדיין להבחין בו. שמוש במזל"ט יכול גם לעזור.
אני אנסה לחדד את הנקודה. העין האנושית יכולה להבחין בגופים במרחק בתנאי שיש הבדל מספיק גדול בבהירות שלהם לעומת הרקע. האטמוספירה מפזרת קרינה בתחום הנראה ובכך יוצרת קרינת רקע די אחידה ולכן אין לנו אפשרות להבחין בעצמים רחוקים, גם כאשר יש אליהם קו ראיה. זה נכון גם למיכשור אופטי וגם לאורכי גל מסביב לתחום הנראה.
לעומת זה, ניתן להבחין בקלות יחסית, במקור אור חלש ורחוק כאשר חשוך. (לדוגמה, אי אפשר להבחין במטוס שטס בגובה של 10 ק"מ ביום, אבל אפשר בלילה) כדור הארץ חשוך לחלוטין, 24 שעות ביממה, באורכי גל מסויימים מה שמאפשר להבחין במקור של קרינה באורכי הגל האלו ממרחק גדול מאוד. (למשל, להבחין בשיגור של טיל במרחק של 500 ק"מ, כאשר הטיל מגיע לגובה של 10 ק"מ)
100 אחוז בליעה 239658
עכשיו ברור. תודה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים