בתשובה ליונתן נבו, 09/08/04 17:31
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 239405
לעולים מברה"מ לא היו 9 ילדים, וגם לא לרוב כמעט מוחלט(או לכל?) מפוטרי ההיי-טק.

משום מה, יוצא שהאנשים שמולידים 9 ילדים הם דווקא אלו שהיו עניים כל חייהם, ולא אלו שעבדו בעבודה מכניסה במיוחד, פוטרו ונאלצו לעבור לעבודה בשכר מינימום/קיצבאות.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 239980
אשמח לראות סימוכין לדבריך. אגב, לא חייבים 9 ילדים. גם בשלושה-ארבעה די קשה לטפל גם אם שני ההורים עובדים.

על אלו שהיו עניים כל חייהם והולידו 9 ילדים אין הרבה מה לומר מלבד שהם גדלו מראש לבעיה הזו. הם הלכו לבתי הספר של רשת החינוך של ש"ס (זו שמעודדת אותם לילודה בהיקף מטורף), משום ששם הם קיבלו ארוחה חמה, ולא תמיד בגלל התחרדות. לרובם זיקה למסורת מבית אב, אך לא בהכרח גדולה כמו זו שהם פיתחו בחייהם.

אני אישית חושש שאנו נשכפל את הבעיה אם לא נפתור אותה מהיסוד. לויקי כנפו אנו מתקשים מאוד להציע עבודה רצינית, משום שהיא לא קיבלה הכשרה מתאימה. היא יכולה להיות עוזרת בית, אבל בעצם, זה לא אומר שגם בניה ובנותיה יהיו חוטבי עצים ושואבי מים?

אם הגישה שלנו תתקוף את גורמי הבעיה (היעדר הזדמנויות בחינוך, ואח"כ בצבא, ואח"כ באקדמיה) נוכל להתמודד הרבה יותר בקלות עם העוני בישראל - עם רשת ביטחון חברתית או בלי. אולי זה הוגן שההורים כבר לא יזכו למשרות מכניסות. אין זה הוגן שהילדים שלהם יזכו מראש לעתיד דומה.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240023
אני בספק אם יש הרבה אנשים שכבר יש להם תשעה ילדים, והספיקו להתחנך ברשת החינוך של ש"ס. ש"ס קמה במהלך שנות ה-‏80, להזכירך.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240130
ובנוסף, ש"ס הקימה אוניברסיטאות (מכללות ייחודיות) לחניכיה משנות ה-‏80 ואילך.

חוק הבערות המקובעת בסטיגמות...
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240183
איזה מכללות הקימה ש"ס? ישיבות, אולי, אבל מכללות?
ואנחנו דיברנו על רשת החינוך של ש"ס - אל המעיין - שכדי שילד יוכל להתחנך בה ולהספיק לעשות תשעה ילדים הוא צריך להיות זריז להפליא, או להביא ילדים בשלשות.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240379
כמדומני, מפלגת ש''ס סייעה רבות בפרוצדורליות הביורוקרטית האיזראלית של הקמת מה שמכונה'' ''המכללות החרדיות'' בירושלים ובבני ברק, באשדוד ובקרית-ספר, ועוד מעט.

מה שאומר שטענתו של מי שהגבת לו, בדבר בורותם של ילדי ישראל המתחנכים ב''אל המעיין'' ושאר ירקות הגיגיו, בטעות סטריאוטיפית יסודם.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240855
האם הילדים ב"אל המעיין" לומדים מתמטיקה? מדעי הטבע? מחשבים? הסטוריה? אזרחות? ספרות? שפה זרה? האם הם לומדים משהו מהמקצועות האלו ברמה שתאפשר להם לקבל תעודת בגרות סבירה ולהמשיך ללימודים אקדמים? האם בוגר "אל המעיין" יכול להתמודד עם מאמר בנושא שהוא לא מכיר במגזין מדע פופולארי? מה לגבי ביקורת אמנות? האם הוא יכול ללכת לתערוכה של אמן חשוב ולהבין (רק בהעזר בשילוט במוזיאון) מה רצה האמן להביע, וכיצד הוא מושפע מבני תקופתו ומהקודמים לו? לדבר בשפה זרה (לפחות אחת) ברמה של שיחה קלה, או ברמה של להבין את החדשות בטלויזיה?

כי אם לא, אז הם בורים ועמי ארצות. אגב, להסיר ספק, *כל* בוגר תיכון שלא יכול לעשות את זה הוא בור ועם הארץ.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240856
1) מה הם הדברים שצריך ללמוד במחשבים על מנת לא להיות בור?
אם מדובר על תכנות אז רוב מוחלט של בוגרי החינוך הממלכתי הם בורים.
אם מדובר על שימוש שמעבד תמלילים וגליון אלקטרוני אז אנו חלוקים על מה חשוב ללמוד.

2) במה חשוב ללמוד ספרות? מדוע התחליף של לימוד אגדות חז"ל אינו מספק כדי להוציא אדם מידי היות בור?

3) אזרחות? לא לומדים באל המעיין. גם לא בחינוך הממלכתי. ספק בעיני אם רוב המורים לאזרחות יודעים את ההבדל שבתגובה 240850 או אפילו מבינים אותה.

4) למה את קוראת לזה שפה זרה ולא אנגלית? אני לא רואה עדיפות לגרמנית, צרפתית ורוסית על פני יידיש וארמית.

5) בקורת אמנות?

6) לסיכום. אני מסכים שרוב בוגרי אל המעיין הם בורים. איני מסכים שהם יותר בורים מבוגרי הממלכתי והממלכתי דתי.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240857
3) כשאני למדתי בתיכון לימדו אזרחות. למדנו את מבנה הממשל בישראל, והשוונו למבני ממשל אחרים. הבנו איך פועלת המערכת הפוליטית בארץ, במה היא דומה לבריטית ולאמריקאית, ובמה היא שונה. הבנו איך פועלות בחירות, הכנסת ומינויים לממשלה. ךמדנו על מערכות "איזונים ובלמים" , מדוע הן חשובות גם כשהן מופיעות בצורה לא פורמאלית.
4)או קיי, תפסת אותי בניסוח לקוי. אנגלית ועוד שפה זרה נוספת, רצוי אחת שעדיין מדברים בה, כותבים בה עיתונים ומשדרים בה חדשות. זו נקודה שהתיכון שלי כשל איתי לחלוטין. השפה הזרה היחידה שאני מדדברת על בוריה היא אנגלית, ואת מעט הספרדית, הצרפתית והאיטלקית שלי למדתי במסגרות אחרות.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240879
3) אז התיכון שלך היה יחסית בסדר. מי שרק עושה בגרות אינו יוצא מידי בור ועם הארץ.

4) איני מבין למה אדם צריך לדעת שפה נוספת מעבר לעברית ואנגלית. אולי צריך לדעת יידיש וארמית כדי ללמוד גמרא, אבל מעבר לזה אני חושב שלימוד מסכת קינים היא יותר חשובה מלימוד ספרדית.
"צא בחוץ!" 240885
מה? צריך לדעת אידיש בשביל ללמוד גמרא?

לך תספר את זה לרב עובדיה יוסף...
"צא בחוץ!" 240910
הרב שרקי סיפר (אני מקווה שאני מדייק בפרטים ‏1) שכשאבא שלו בא להתחתן ניסה החותן לעתיד לתהות על קנקנו ושאל אותו אם הוא יודע יידיש. כשנענה בשלילה שאל אותו איך הוא לומד גמרא.

חוץ מזה, אתה מעלה בדעתך שהרב עובדיה לא יודע יידיש?

1 אפשר לשאול את ניצה
"צא בחוץ!" 240965
ועם כל הכבוד לחמיו של הרב שרקי - אין שום קשר בין ידיעת שפת האידיש לבין לימוד הגמרא שלשונותיה ארמית ועברית עתיקה. ואני אומר את זה לרגע בתור אשכנזי שלמד גמרא אצל אשכנזים.

בכלל לא היטלתי בספק את כישורי זיכרונו הפנומנלי של הרב עובדיה יוסף שליט"א, שכידוע ניצח מאגרי מידע ממוחשבים ביותר. ועבורי זו סיבה מספקת שאנשים כמו רון בן-יעקב לא יתקרבו לקרסוליו של הרב יוסף (הספרדי) בעודם מתלוצצים ממנו, כפי שהגבתי כאן בעבר וליצני החצר האיילי קמו כנגדי להגנת קרסוליו של "הנאור" שלהם.

ומה שנוגע לשאלה הישירה שלך, אני משער שהרב עובדיה יוסף אינו דובר אידיש מסיבה פשוטה: בניגוד לבניו ששלח ללמוד בישיבת "חברון" הליטאית-האליטיסטית (גבעת מרדכי, י-ם), בעצמו צמח וגדל בישיבות כמו "עץ חיים" ו"פורת יוסף" הספרדית. ומי שלא גדל בסביבה הולמת ואין לו רקע אשכנזי מובהק, ספק גדול בעיני שהטריח עצמו לגלגל לשונו באידיש. מה גם שידועה עמדתו המתריסה כנגד כל מה שריח של אשכנזיות נודף ממנו. כך ש... לך תספר לרב עובדיה שלימוד הגמרא מצריך ידע מוקדם באידיש עסיסית...
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240921
אני מוכרח לציין:
א) בכל בתי הספר הממלכתיים לומדים אזרחות. אולי לא ברמה מספיק גבוהה, אבל לומדים. וזה כי
ב) תעודת בגרות חייבת לכלול יחידה אחת של אזרחות.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240936
ואני מוכרח לציין:
1) לימודי האזרחות לא בדיוק עוזרים להם להבין את ההבדל בין דמוקרטיה לשלטון החוק או להבין בכלל את מהויות הדברים. כמובן, איני טוען שאין כאלו שמבינים. אפילו איני טוען שאין בתי ספר בהם מלמדים כמו שצריך. אולם לגבי הבוגרים של חלק נכבד מבתי הספר הממלכתיים (והממ"ד) ניתן לאמר שהעובדה שעשו בגרות באזרחות לא בדיוק הגבירה אצלהם את הבנת העניין ‏1.

2) אל מול זאת, הייתי מעדיף שבבתי הספר של אל המעיין (ובבתי הספר בכלל) ילמדו את סימנים ב', קנ"ו וקס"ג בחושן משפט ‏2. בכלל זה רעיון טוב ללמד אזרחות דרך המקורות התורניים.

1 ספק גדול אם השלטון באמת רוצה שאנשים יבינו. עדיף להם עדר מטומטמים שמריע בכיכר ונותן לנבחרים יד חופשית לשדוד.

2 הם כמובן לא מלמדים סימנים אלו כי הם לא רוצים שאנשים יבינו. עדיף להם עדר מטומטמים שמריע בכיכר ונותן לנבחרים יד חופשית לשדוד.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240939
הטענה שלך לפיה ידיעת מקצועות הקודש על פני מקצועות החול אינה בורות - הייתה לגיטימית בעיני. הטענה החוזרת שלך (שרמזת לה גם בתגובה זו) לפיה *כל* בתי הספר צריכים ללמד את מקצועות הקודש על פני מקצועות החול, היא אמירה בעייתית מאוד.

והערות השוליים שלך, ובייחוד הערה מס' 1, מראות על חשיבה קונספירטיבית טובה מאוד. כדאי לך לכתוב ספר. פחות כדאי לך להחיל אותה על המציאות.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240959
טענתי היא שהנסיון לקבוע לאחרים מה הם צריכים ללמד את ילדיהם אינו ראוי, ולעיתים הוא גם מוטעה. מעבר לזה לא התכוונתי לשום דבר. הטענה לגבי לימודי קודש, הגם שהיא נכונה, הועלתה רק כקונטרה.

לגבי הערה ‏1:
נכון שסביר להניח שהשרים לדורותיהם לא מנסים בכוונה לטמטם את הילדים. אולם, השרים יודעים מה היא בעיית מערכת החינוך ומה הוא הפתרון. אולם הם מסרבים לפתור את הבעיה כי הם רוצים לשלוט. הדרישה להפריט את המערכת נשללת על ידיהם מכל וכל ללא דיון כי היא תפגע ביכולתם לשלוט, ולעזאזל החינוך.

ייתכן שהם אף אומרים לעצמם שלא כדאי להשקיע יותר מדי בחינוך שמא הנתינים יגלו מה השליטים שווים. בכל מקרה, הם מתנהגים כאילו זה מה שהם אומרים.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240976
יעקב.
אולי אתה "יודע" מהי הבעייה של מערכת החינוך ומהו הפתרון, אבל אתה כנראה לא מודע לכך שאנשים אחרים סבורים אחרת ממך (כמובן רק סבורים, כי בכל זאת האמת בצד שלך). לפיכך אתה מעלה השערות פרועות לגבי מניעים רשעיים וחוסר דאגה לחינוך, וחבל.

למען ההוגנות, האם תהיה מוכן להעמיד את עצמך באותו מבחן לגבי הדאגה לחינוך? נניח שהיה לך כדור בדולח, שמגלה שהפרטה תגרום להרעה ממשית ברמת החינוך בכל היבט שהוא, כולל הכספי (אני יודע שלשיטתך זה סותר את הסדר הטבעי, אבל תניח לשניה שיש באג לוקאלי בסדר הטבעי).
האם במצב כזה תתמוך בהמשך קיום מערכת חינוך ממלכתית? או שהעיקר הבחירה החופשית ולעזאזל החינוך?
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240987
1) אני דן בשאלה של סתירה בין טובת המדינה לטובה אישית. אני טוען שבמקרים רבים מאוד השרים מעדיפים את טובתם האישית ו/או דבקים במדיניות אשר מחזקת את טובתם האישית בלי להיות פתוחים לבדיקת האפשרות שיש מדיניות יותר טובה למדינה.

2) אתה דן לגבי איזון ערכים. מה יש לעשות כאשר יש סתירה בין שני ערכים כאן מדובר על חרות וחינוך. עלי לבחור בערך היותר חשוב ולעניינינו הוא כמובן חרות.
על מנת להבין למה תחשוב שדרך כדור בדולח אני מגיע למסקנה שאם ישראל יקפידו לאכול כשר הם מיד יגאלו ולכן יש צורך לבער את החזיר ביד קשה ובזרוע נטויה.

אולם כמו שאמרת הסתירה היא מדומה. לא ניתן לחנך ללא חרות, כמו שלא ניתן לחמם קרח במצב מוצק ל 200 מעלות בלחץ אטמוספרי. תאלץ לחיות עם העובדות.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 241014
1) אוקיי - הבנתי אותך לא נכון. חשבתי שהתכוונת לכך שהשרים בעצם יודעים שהשיטה שלך היא זו שתפתור את הבעייה של מערכת החינוך. מסתבר שאתה סתם טוען ש"במקרים רבים מאוד" (ואני בטוח שתוכל לנקוב לפחות בשניים) הם מעדיפים במודע מדיניות חינוך שמבטיחה את טובתם האישית וב*ניגוד* לטובת המדינה.

2) על-מנת להבהיר - כך בדיוק ציפיתי שתענה. לא באמת חשבתי שאתה דן מתוך דאגה אותנטית לחינוך אלא מתוך התנגדות למגבלה על חירות שאתה תופס אותה כנוראית. ידוע לי זה מכבר שמסקנותיך לגבי העתיד הן בעלות וודאות פיזקלית ותואמות במלואן לתפיסת העולם שלך. לא הייתי משוויץ בזה במקומך.
מיהו בור ומיהו עם-רץ? 240982
בנוסף לדיון המעניין שהתפתח בינך לבין יעקב כץ החביב, ברצוני להשיב על שאלותיך הישירות אלי, בהתאם למה שידוע לי מהשטח.

1. רוב ילדי "אל המעיין" לומדים במסגרתה מתמטיקה תגובה 179362 והיסטוריה (יהודית, בעיקר), מדעי הטבע (ללא אגדות הסבתא מבית מדרשם של דרווין, ביפון ולמארק), אנטומיה שהיא בבחינת "מבשרי אחזה א-לוה" (תהילים), ספרות של יוצרים חרדים-דתיים ויוצרות חרדיות-דתיות (שאת בעוונות מערכות החינוך הממלכתיות לא זכית לטעום מדבשם הספרותית) ואנגלית ברמה סבירה העונה על ציפיותייך.

בני "אל המעיין" אינם מוגשים לבחינות בגרות, מהסיבה שרובם ממשיכים ללמוד תורה נטו ב"ישיבות הקדושות" ובכוונתם לשמש בקודש. בנות "אל המעיין" מסיימות תעודת בגרות ברמה של 3 יחידות ובכוונתן לשמש בקודש או בחול. ביכולתם של שני המינים להשלים את חסרונותיהם הלימודיות בעזרת המכינות הקדם-אקדמיות שקיימות כפטריות לאחר הגשם בכל אוניברסיטה ומכללה ותיכון אקסטרני או במכללה החרדית של ש"ס (עליהן כתבתי ובחרת להגיב).

ככל הידוע לי, לא צריך להיות אינטלקטואל בשביל להבין מאמר ב"גלילאו" או ב"סיינטיפיק אמריקן" וכיו"ב. מאמריהם ערוכים מלכתחילה לשם הבנת-הדיוטות ומיועדים בעיקר עבורם.

על אמנות מימי לא למדתי בשום מוסד, ובכל זאת, פרשנויותי וביקורותי האמנותיות שפורסמו בעיתונות עד כה, זכו ברובן הגדול לטפיחות על השכם.

ובנימה אישית אומר כי אני מאמין גדול ביכולתו האישית של האדם להיות אוטודידקט. ולעזעזאל המוסדיות. כמה אמנים ישראלים צעירים ומצליחים סיימו תיכון, לידיעתך?
מיהו בור ומיהו עם-רץ? 240984
אם אתה מאמין גדול ביכולתו האישית של האדם להיות אוטודידקט. ולעזעזאל המוסדיות, האם תצטרף אלי בקריאה לסגור את הישיבות והאוניברסיטאות?
מיהו בור ומיהו עם-רץ? 240991
למה אתה רוצה לסגור את הישיבות והאוניברסיטאות (או שזה תרגיל רטורי שלא הבנתי)?
מיהו בור ומיהו עם-רץ? 241001
זה היה כמובן תרגיל רטורי, שהצליח, לדעתי לפחות. הנה בא אורי ופיזר את העמימות: תגובה 240996
מה הצליח? 241003
אם אני מבין נכון אורי כתב שהמערכת:
1) מתאימה לסטנדרטיים (אני לא מסכים - לדעתי היא לא מתאימה לבני אדם)
2) עילויים וחלשים יכולים או
2א) להיות אוטודידקטיים
או
2ב) להזרק לשולי החברה

דווקא האוניברסיטאות והישיבות, בניגוד לבתי הספר והמכללות, אמורים לבנות לומדים עצמאיים.
מיהו בור ומיהו עם-רץ? 240996
בפסקה האחרונה כוונתי הייתה שמערכות החינוך והלימוד מתאימות לסטנדרטיים, ומבטיחות קיבעון וחוסר התאמה לתלמיד המיוחד (עילוי, בשפת הקודש; או חלש תפיסה). ומי שהוא אוטודידקט - אשריו ואשרי חלקו; ומי שלא - תמצא אותו מאחורי אחת הבסטות בשוק הקרוב לביתך או בשוק הסמים הפורח בישראל.

בנוסף, הבוקר קראתי את המכתב הראשי היום ב"הארץ", שעוסק בנושא הדיון הזה:

מיהו בור ומיהו עם-רץ? 241116
קודם נסגור את הגנים ובתי-הספר. אחר כך, כשיגדל דור שלא ידע את יוסף, נוכל לסגור את הישיבות והאוניברסיטאות, ולהשאיר רק את המבנים (כדי שהלמדנים יוכלו לשוחח ולהדיין ברווחה) ואת הספריות (כדי שהלמדנים יוכלו לקרוא להנאתם).

איך אני?
תיקון 241043
יעקב *שץ*.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240283
"לויקי כנפו אנו מתקשים מאוד להציע עבודה רצינית, משום שהיא לא קיבלה הכשרה מתאימה. היא יכולה להיות עוזרת בית, אבל בעצם, זה לא אומר שגם בניה ובנותיה יהיו חוטבי עצים ושואבי מים?

אם הגישה שלנו תתקוף את גורמי הבעיה (היעדר הזדמנויות בחינוך, ואח"כ בצבא, ואח"כ באקדמיה) נוכל להתמודד הרבה יותר בקלות עם העוני בישראל - עם רשת ביטחון חברתית או בלי. אולי זה הוגן שההורים כבר לא יזכו למשרות מכניסות. אין זה הוגן שהילדים שלהם יזכו מראש לעתיד דומה."

אני מסכים עם כל מילה, וקצת מאוכזב מזה שאף אחד לא הגיב לחלק הזה של ההודעה. הוא לדעתי יותר חשוב משאר הדיון, וגם מכמה דיונים אחרים ‏1.

1 אני לא שופט לפי נושא הדיון, אלא לפי תוכן ההודעות.
האוניברסיטה כמכון הכנה לפסיכומטרי 240396
איזה אחוז של האוכלוסיה יכול לדעתך לאייש משרות "אקדמיות"?
האוניברסיטה כמכון הכנה לפסיכומטרי 240522
השאלה היא הפוכה, מה הכמות (לא האחוז) של האנשים שהחברה זקוקה להם כדי לאייש "עבודות שחורות". גם בחברה ללא אבטלה, יש חסם עליון לרמה הנמוכה ביותר של ניצול-כישורים-בעבודה. הטענה שלי היא זו:
א) לאותם אנשים מגיעה רמת חיים טובה יותר מזו לה הם זוכים.
ב) לילדיהם מגיעה השכלה חינם, ע"מ לאפשר להם ליישר קו עם החברה.
האוניברסיטה כמכון הכנה לפסיכומטרי 240573
(למה כמות ולא אחוז? מן הסתם מספר העובדים בתחומים שונים תלוי בגודל המשק).
ראיית הדברים מכיוון הצרכים של החברה היא בעייתית מכמה סיבות. אם כל ישראלי יכול להיות מתכנת או מורה, העובדה שמדינת ישראל זקוקה לחוטבי עצים ושואבי מים אינה יכולה להצדיק אילוץ אקדמאי-בפוטנציה לעסוק בעבודות אלו (פתרון יעיל יותר יהיה לייבא את המים ואת סוללי הכבישים).

אני חושד שבכל המדינות המערביות יש אחוז גבוה של אנשים שלא יוכלו לעבור הכשרה אקדמית, וזה נתון שצריך לקחת בחשבון כשמנסים לפתור את הבעיות החברתיות באמצעות השכלה.
האוניברסיטה כמכון הכנה לפסיכומטרי 240584
לא אמרתי שהיחס בין הכישורים (השכלה, כישורים טבעיים וכו') של אותו אדם, לעבודתו, תהיה נמוכה. דיברתי על *כמות* ‏1 הכישורים שהוא יקדיש לעבודה. נדמה לי שלא הבנת את הנקודה המרכזית שלי: אני לא מדבר על "לפצות אותו על כישוריו המבוזבזים כי החברה מנצלת אותו". אני פשוט אומר:
1. תמיד יהיו אנשים שיעבדו בעבודות שחורות.
2. מגיע לכל אדם לזכות באיכות חיים סבירה.
3. מגיע לכל אדם לקבל הזדמנות שווה בחינוך.

ולגבי שאר הנקודות:
א. צודק, אחוז.
ב. לא "מדינת ישראל" אלא המשק הישראלי. "היד הנעלמה", אם תרצה. היה סמוך ובטוח שלעולם לא נתקע ללא שואבי מים - ולא כי זה נכפה ע"י המדינה.
ג. בעצם זה לא משנה. העובדה היא ש*יש* "שואבי מים" - והיגיוני שהם יהנו מרמת חיים סבירה, ושילדיהם יזכו להשכלה שיוויונית.
ד. לא דיברתי על השכלה ככלי לפתרון בעיות כלכליות. הטענה הייתה לגבי הפער בזכויות ההשכלתיות בין בני המעמדות השונים. זה נכון גם ברמת המאקרו: רוב מדינות אפריקה לא יהפכו למערביות בזמן הקרוב.
שכחתי את ההערה 240585
1 כן, כאן אני בטוח שמדובר בכמות.
האוניברסיטה כמכון הכנה לפסיכומטרי 240646
מסכים, רק רציתי להעיר משהו לגבי ''מגיע לכל אדם לקבל הזדמנות שווה בחינוך'' (ולכן הכותרת).
האוניברסיטה כמכון הכנה לפסיכומטרי 240583
1) אם חסר אנשים שמוכנים לעשות עבודות שחורות שכרם יעלה או שייבאו פועלים זרים. בינתיים חסר אנשים שמוכנים (ומסוגלים) להיות אנשי היי טק ולכן שכרם הוא זה שגבוה.

2) ככל שהחברה יותר מתקדמת יש צורך בפחות פועלים שחורים. גם מכיוון ששולחים את הייצור לסין וגם מכיוון שמתעשים את הייצור.

3) לאותם אנשים מגיע לחיות במינימום ההכרחי. הטענה של מגיע יותר היא סובייקטיבית ובעייתית.

4) אותם אנשים יעלו ברמת חייהם כשכל החברה תעלה ברמת חייה וכשהם יידרשו לקחת את גורלם בידם. קצבאות גרועים יותר מסם והיה צריך להוציאם אל מחוץ לחוק כחומר ממכר.

5) לילדיהם מגיע השכלה חינם. אולם הכנסתם לאותה כיתה עם ילדים שיש מי שיתן להם שיעורים פרטיים זו רשעות וטפשות. צריך לתת להם שוברים ולתת להם לבחור היכן ללמוד.
האוניברסיטה כמכון הכנה לפסיכומטרי 240589
1+2) אני לא מדבר רק על החברה הישראלית. אני מדבר גם ברמת המאקרו. ברמה עולמית. אתה רוצה להביא עובדים זרים מוולקן? :)
3) המינימום הסביר. מזון, דיור, טיפול רפואי, ביגוד. יש אנשים שאין להם את זה. שוב - אני לא עוסק רק בחברה הישראלית, אלא ברמת המאקרו.
את התחביר של המשפט השני לא הבנתי.
4) אני לא מדבר על מובטלים - אלא על עובדים. עובדי עבודה שחורה. בניגוד למובטלים, עבור חלק מאותם עובדים, זה שהם "יקחו את עצמם בידיים" לא יועיל למשק. בסופו של דבר יהיה אחוז מסוים של עובדי עבודות שחורות.
5) לא רלוונטי לדיון. כבר דשנו בזה. זה יהרוס לך את הגמילה (או שמא ירדת ממנה?).
האוניברסיטה כמכון הכנה לפסיכומטרי 240645
5) בלי קשר למקור המימון: נניח שבסביבה יש שני בתי-ספר, אחד שבו כל התלמידים חלשים ואחד שבו האוכלוסיה מגוונת. אתה חושב שלתלמיד חלש עדיף ללמוד בראשון מאשר בשני?
האוניברסיטה כמכון הכנה לפסיכומטרי 240650
אני חושב שאם הילד יוכל לבחור הוא ילמד במקום שיותר טוב לו, ברוב המקרים.

תאורטית, אם מדובר על כיתות פרונטליות, עדיף שילמד עם ילדים ברמתו.

הבעייה היא שילדים חלשים יש להם הורים חלשים והם משמשים על ידי משרד החינוך כבובות למילוי כיתות כי אין תחרות. לילד חזק לא יעשו כזה דבר (לרוב) אבל לחלשים אפשר. לכן בתיה''ס של החלשים הם במקרים רבים ארצות גזירה בהם לא לומדים שום דבר.
על כן התשובה למעלה היא האמת. בחירה היא העיקר.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240413
נראה לי שהנקודה הבעייתית ביותר היא בתי הספר היסודיים. בשביל ילד לצאת מבית ספר יסודי עם
א) דימוי עצמי גבוה
ב) רצון ללמוד ולהתקדם
ג) כלים ללמידה עצמאית ולאחריות אישית
ד) ידע משמעותי
(שהם תנאים הכרחיים למוביליות חברתית)
הוא צריך להיות בעל הורים שידאגו לדברים אלו, או צריך להיות מאותם אחוזים בודדים שזכו למורים מופלאים או שהוא צריך להיות ילד מיוחד מאוד.

הבעייה, לדעתי, איננה בפערים בחברה, אלא בכך שדברים אלו אינם ניתנים לרוב מוחלט של הציבור וזה לא מורגש כי חצי מההורים קונים את זה לבד לילדים שלהם. אם נעלה את הרף לכולם, ויהיו כאלו שיש להם את א-ד אבל יש להם הרבה פחות ידע וכישורים מחבריהם הם אולי לא יוכלו לתפוס את המשרות היוקרתיות ביותר באקדמיה, אבל הם יוכלו להפעיל את יכולותיהם כדי להתקדם - אם ירצו בכך.

על כן, גם למען החלשים יש צורך להפריט את מערכת החינוך ולעבור לשיטת שוברים. מצידי שיתנו לעניים שובר יותר גדול.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים