בתשובה לlyhen, 08/08/04 21:21
איינשטיין, פרויד, והשאלה "מלחמה למה?" 239413
שני גאונים יהודיים, איינשטיין ופרויד, התחבטו בשאלת האלימות במין האנושי.

איינשטיין הטיף במשך שנים לפתרון של ארגון על-מדיני - נוסח חבר הלאומים או האו"ם אבל "עם שיניים" - אך גם הכיר בכך שבימיו רחוקה ביותר האפשרות להקמת ארגון כזה שיהיה מסוגל להטיל משמעת לביצוע פסק הדין שלו. בהתכתבותו עם פרויד ניסח איינשטיין שתי שאלות נפרדות:

"האיך ייתכן הדבר, שמיעוט של שליטים, יש לאל ידו לשעבד לשאיפותיו את המון העם, שאי אפשר לו אלא שיהא סובל ומפסיד מן המלחמה?" "היאך ייתכן שבאותם האמצעים" (היינו של המיעוט בעל השלטון באותה שעה, המקיים בידו קודם כל את בתי-הספר והעיתונות, ועפ"ר גם את הארגונים הדתיים) "יהיה ההמון נמשך ומתלקח עד כדי מעשי טירוף והקרבה עצמית?" "האם יש אפשרות כלשהי לכוון את התפתחותם של בני האדם כך, שיהיו עמידים יותר בפני הפסיכוזות של שנאה והשמדה?"

בתשובתו לאיינשטיין הדגיש פרויד את קיומו של "יצר הרס" באדם, יצר בסיסי שלא ניתן, לפי פרויד, לסלקו. אולם, באדם קיים גם יצר נגדי, ארוס. המלחמה בין שני היצרים הבסיסיים הללו, טען פרויד, היא נצחית. ב-‏1932, שעה שהתכתב עם איינשטיין הוא לא היה אופטימי באשר לתוצאותיה.

עוד על כך בחלקו השני של דיון 2019 (יש שם גם קישורית לתכתובת המלאה בין איינשטיין לפרויד. התכתובת הזאת שווה לדעתי קריאה, שכן, אף כי אין למצוא בה נוסחת קסם שפותרת את השאלה "מלחמה למה?" היא משרטטת קווי מתאר לחשיבה על הבעיה).
איינשטיין, פרויד, והשאלה "מלחמה למה?" 239588
שאלה יפה-פיה שואל איינשטיין: "האם ניתן בדרך כלשהיא לכוון את התפתחותם של בני האדם כך, שיהיו עמידים יותר בפני הפסיכוזות של השנאה וההשמדה?"
התשובה שעונה לו פרויד היא בנאלית לטעמי, ומדברת על 'טבע האדם' ועל הפעילות האנושית המונעת בעיקר על ידי יצרים (יצר ההרס לעומת יצר הארוס).

מנסיוני האישי, יש ליצרים מקום נכבד במניעים המפעילים את המין האנושי ואת האדם הפרטיקולרי, אולם הם אינם כל התמונה, ובתוך התמונה הכוללת יש מקום למניע נוסף - מרכיב המודעות. ככל שמשקלה של המודעות בתוך כלל המניעים גדל ומתפתח הוא מאפשר יותר ויותר חופש לאדם הפרטיקולרי ולאנושות בכלל.

מודעות (או בלעז awareness) איננה ההיפך של התת-מודע הפרוידיאני. אדם מודע מוותר על רצונו לדעת את כל מניעיו שיקוליו ויצריו, אלא חושב כיצד לכוון את התפתחותו כך שלא תהיה מושפעת מפסיכוזות קדמוניות שיתכן שקיימות בתוכו.
דוגמא פשוטה לכך - אם אני ארכיטקט, שמעוניין לבנות היכל שיהיה פאר היצירה במקום שבו כבר קיים אולם שמחות שנבנה בשנת תרפפו, וכל תוכניות המתאר שלו אבדו ברבות השנים, וכל החומרים מהם הוא נבנה ישנים נושנים - במה אשקיע את משאבי: במחקר מקיף על הבניין הקיים, המבנה והחומרים מהם הוא עשוי, על מנת שאוכל להשתמש במבנה הרעוע כבסיס להיכל התפארת - או בתכנון מדוקדק ויצירתי של מבנה חדש לחלוטין?
(הבעיה היא, ש"אולם השמחות" הרעוע והישן הוא המקום בו אני חי - אוכל, שותה, נושם, ישן. הרס המבנה הישן ע"מ להקים את החדש יותיר אותי, גם אם לרגעים ספורים, מחוסר בית :))
מה דעתך?
איינשטיין, פרויד, והשאלה "מלחמה למה?" 239628
אם יורשה לי לנחש, טרם קראת את התכתובת שהפניתי אליה, והגבת שתשובתו של פרויד בנאלית רק ע"ס ההתייחסות הקצרצרה שלי אליה בתגובתי הקודמת. אולם, הודעתי לעיל הייתה "הזמנה לקריאה", ובשום פנים ואופן לא מיצתה את תשובתו המפורטת והמורכבת של פרויד לאיינשטיין.

פרויד סיים את מכתבו (למעשה זה מאמר שלם) לאיינשטיין כך: "מקרב לב דורש אני בשלומך, אדוני, ואנא סלח לי, אם הכזיבוך דברים אלה שלי." ומתברר, שלא כמוך, איינשטיין לא התאכזב והשיב לפרויד:
You have made a most gratifying gift to the League of Nations and myself with your truly classic reply. When I wrote you I was thoroughly convinced of the insignificance of my role, which was only meant to document my good will, with me as the bait on the hoof; to tempt the marvelous fish into nibbling. You have given in return something altogether magnificent.

כאמור את התכתובת המלאה תוכל לקרוא כאן:
ובאשר לתפיסתך, אם הבנתיה נכון, שבמקום להתעמק בחקר התרבות יש לבנותה מחדש מהמסד עד לטפחות, גם לכך יש התייחסויות של פרויד שתוכל לקרוא עליהן במאמרו הגדול "תרבות בלא נחת". שוב, איני יכול להיכנס במסגרת תגובות קצרות באייל לכל מסכת ההסברים של פרויד, אך אציין, שעל פי מאמר זה ניתן להגדירו במידה רבה כאנטי-אוטופיסט זהיר, ולפיכך הוא לא האמין בסיסמת הקומוניזם "עולם ישן עדי יסוד נחריבה". התעקשותו של פרויד לכלול את "יצר ההרס", התוקפנות האנושית, בין תכונותיו היסודיות של האדם הביאה אותו, למשל, לביקורת על הקומוניזם הרוסי, בתקופה שאינטלקטואלים רבים באירופה עדיין היו מסונוורים ממנו ומסטלין.

לדעת פרויד נבע חיסול הרכוש הפרטי שהטילו הקומוניסטים מאידיאליזציה מוטעית של הטבע האנושי. הוא כתב: "הנחות היסוד של הקומוניזם הן אשלייה שאין לה אחיזה במציאות...[אחרי הכול, מאחר שהתוקפנות] לא נוצרה עלי ידי הרכוש, לא ניתן למגר אותה באמצעות חיסולו." מתוך מערכת השיקולים שתיאר במאמרו העריך פרויד שהמשטר הקומוניסטי עלול להיות אלים עוד ממשטרים רבים אחרים שקדמו לו. ולפחות בעניין זה הוא צדק.

"תרבות בלא נחת" אף הוא מאמר ששווה לדעתי קריאה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים