בתשובה לאורי, 13/08/04 16:42
אם כבר, טישלוב-ויצוס 240253
אתה יכול לתת דוגמה? למישהו באייל שתומך בהלאמת הכלכלה? או ששוב זה יגיע לכך שמי שמי שתומך בהשארת <הכנס כאן מדיניות קיימת כלשהי שאינה תואמת את הדוקטרינה הליברלית הטהורה> שקול לתמיכה בהלאמת הכלכלה, למרות שזה שתומך ב<...> בכלל לא יודע על כך? שים לב שבתגובה 239003 קבעת רף די מחמיר לסוציאליזם.
אם כבר, טישלוב-ויצוס 240424
צריך להבחין כאן בין צעד בסיסי לבין תוצרים הכרחיים. הצעד הבסיסי לפי התפישה הסוציאליסטית הוא הלאמת אמצעי הייצור.

תמיכה בהלאמה כזו יכולה לבוא בצורות שונות ובמסיכות שונות. לדוגמה, מי שסבור שהבעלות הפרטית על רכוש אינה מוחלטת אלא מותנית (בהתנהגות טובה, חומרת המצב, חשק אישי, או תירוץ אחר) תומך בפועל בעקרון הלאמת אמצעי הייצור. אינני מתייחס כאן לאנשים שביטאו דיעות העלולות להוביל בסגנון עדות המדרון החלקלק לתהום סוציאליסטית, אלא מי ששיקפו בעקביות תפישה הרואה בכל זכות של הפרט טרף כשר.

אני מודה שיש כשל בולט אחד בטענה זו, והוא שהיא אינה מבחינה מספיק טוב בין המחזיקים בעקרונות סוציאליסטים לסתם גילויים של סנטימנט אנטי-דמוקרטי או פשיסטים למיניהם (מעדות ''חוק איסור מכירת סיגריות יפתור את הבעיה...'').

מכל מקום, גם אם אני כורך כאן בהכללה בלתי מוצדקת פשיסטים וסוציאליסטים באגודה (פסקס) אחת, זה לא יפריע לי לישון בלילה.
אם כבר, טישלוב-ויצוס 240502
"מי שסבור שהבעלות הפרטית על רכוש אינה מוחלטת אלא מותנית... תומך בפועל בעקרון הלאמת אמצעי הייצור."

מה פתאום? הטענה הראשונה היא טענה פילוסופית על מהות הזכויות. הטענה השניה היא אופרטיבית. מישהו יכול לחשוב שאין שום זכות אינהרנטית פילוסופית לרכוש פרטי בכלל, אבל במקרה שוק חופשי לחלוטין הוא הדבר הכי טוב לכולם. הוא עונה על התנאי שלך, אבל מתנגד להלאמת אמצעי היצור. למעשה, בצורה פחות קיצונית, זו העמדה שלי: אין לי עמדה נחרצת בשאלה הפילוסופית של זכות הרכוש, הכל שם נראה לי מבולבל ובעייתי. אבל אני די משוכנע ששוק די חופשי הוא כנראה הדבר הכי טוב לכלל.

אבל שוב: בפתיל הזה אתה אומר שמה שמגדיר סוצאליזם הוא תמיכה בהלאמת המשק: הלאמת *כלל* אמצעי היצור. זו עמדה אופרטיבית קיצונית, שלדעתי לא הובעה ולו פעם אחת באייל.
אם כבר, טישלוב-ויצוס 240697
כלומר, טענתך הבסיסית היא שאין קשר או אין קשר הכרחי בין עמדותינו הבסיסיות והצעדים שאנחנו חושבים שצריך לנקוט בעקבותיהם ולמעשה, הם יכולים להתקיים תוך סתירה. לדוגמה, אני יכול להחזיק בעמדה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל כי כך ציווה האל וכל מי שמחזיר חלקי ארץ ישראל הוא בוגד שדינו מוות, ובצד השני לדרוש נסיגה מיידית מהשטחים הכבושים. או, אתה יכול להחזיק בעמדה שבשר הוא רצח וכל פגיעה בבעל חיים – אפילו מקק – היא פשע מתועב, ובצד השני להזמין סטייק רייר כל יום בצהריים.

אין ספק שמצב כזה אפשרי, אבל הוא נדיר למדי. בדרך כלל יש קשר בין עמדות לבין צעדים מעשיים שהמחזיק בהן דורש.

בדרך כלל, השילוב הוא רופף יותר. רכוש (אמצעי ייצור) כולל מגוון רחב של דברים, מרכוש אישי, עבור בחסכונות וכלה בחירות לעבוד, בריאות או חיים. רוב האנשים עוצרים באופן מלאכותי בנקודה שלפני חיים, משום שזה נראה להם באמת "עובר את הגבול" אבל לא חשים שום בעיה עם פגיעה שרירותית בכל אחת מהזכויות האחרות (פגיעה המעידה על כך שזכות הבעלים מותנית).

נסה לבדוק, לדוגמה, כמה מהאנשים באייל סבורים שלמדינה אין זכות להפקיע את זכות הפרט לעשות מעשים שאינם פוגעים בחירותם של אחרים, אך לא נראים להם מתאימים. הצעיפים הולכים וצונחים ככל שהמקרה הנדון בוחן את גישתו של אדם בצורה מוקצנת וחריפה יותר.

לדוגמה, כמה אנשים באייל, לדעתך, תומכים בזכותו של אדם (בגיר ששכלו עמו) לאכול ולשתות מה שהוא רוצה? מן הסתם, יהיו פשיסטים גמורים שיסברו שכאן "צריך פיקוח" אך רוב המשתתפים יסכימו שזכותו של אדם לאכול ולשתות מה שהוא רוצה.
ומה אם אותו אדם אוכל ושותה דברים שרופא קופת חולים או חבר גילדת הרופאים אחר אמרו לו שיזיקו לו? כאן יהיו כמה נוספים שיצטרפו לעמדת "צריך פיקוח" אך רוב המשתתפים יסכימו עדיין שזכותו של בגיר ששכלו עמו לאכול ולשתות גם דברים שאינם מיטיבים עמו. אם הוא נהנה מזה, זו זכותו.
אבל מה אם אותו בגיר מעדיף לשתות חשיש ולאכול הירואין? או! כאן אני סבור שרוב מכריע של האנשים יכריז בגלוי שזו אינה זכותו. להיפך, למדינה יש רשות למנוע ממנו לאכול ולשתות דברים *מאוד* מזיקים. יתר על כן, למדינה יש גם רשות לכלוא אותו בבית הסוהר אם הוא אוכל דברים *מאוד* מזיקים כאלה. רק מיעוט קטן יתבע את שינוי החוק למען חירות הפעולה בתחום כה בסיסי.
כמובן שהרוב ידבוק בטיעונים מגוונים. חלק יאמרו שזה אסור כי כך נקבע בחוק וחשוב לציית לחוק, אך טענה זו לא מסבירה מדוע אינם תומכים בשינוי החוק. אחרים יאמרו כי למדינה יש זכות למנוע גרימה עצמית של נזקים מאוד מסוכנים, אך היא מותירה את רוב שדה האפשרויות חופשי. לכך אפשר לענות, כמובן, שמאחר וההחלטה מהו "מאוד מסוכן" היא שרירותית לחלוטין, שדה האפשרויות יכול להתקיים, אך הוא מופקע כעקרון. נסיוננו בתחום אומר לנו שפעמים רבות מה שאפשר לבצע גם מבוצע.
ואפשר לתת גם דוגמאות נוספות לשאלות מהותיות על החירות שתמצא שרוב האיילים תומכים בהגבלתן הקיצונית. לדוגמה, מדוע נדרש אדם לחגור חגורת בטיחות? מדוע נדרש אדם לחבוש קסדה בעת רכיבה על אופנוע או אופניים? מדוע נדרש אדם הנדרש לכך להשתמש רק בשירותיהם של חברי גילדת עורכי הדין, הרופאים, הפסיכולוגים, השמאים, וכו'? מדוע אדם שאינו נמנה עם הגילדות האלו הוא פושע כשהוא מעניק שירותים כאלו?
אפשר להעלות עוד עשרות דוגמאות להגבלות נוספות, שכאשר תועלה מי מהן מייד יקומו רוב תושבי האייל ויאמרו "אבל אי אפשר שכל אחד יחליט בעצמו..." ויתבעו בגלוי פיקוח (כלומר, הפקעת זכויות הפרט על רכושו). נסה לדמיין, לדוגמה, את התגובה למי שיבקש על זכותו לבנות את ביתו כרצונו, להציב שלט על חנותו כרצונו, לא להגביל את חירותו לטובת שירותים שהוא אינו נזקק להם, לנהוג במכונית לפי טעמו, לאכול לפי החלטתו, לשתות לפי החלטתו, לשכב במיטה כפי טעמו, לזיין לפי טעמו, וכן הלאה.
הסתייגות מעצמי... 240813
אחרי קריאה נוספת, אני לא בטוח שאני מדייק כאן או צודק בכלל. יש סבירות שדברי כאן הם שטות. אם אפשר, פוס לצורך מחשבה נוספת בנידון.
הסתייגות מעצמי... 241914
הערה קצרה זו מנעה ממך תגובה נזעמת ממני.
יש מסקנות? 247400
קיבלת חודש ימים... בלי קנטרנות, אני באמת סקרן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים