בתשובה לאסף שרעבי, 21/05/01 2:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר שרעבי הנכבד, התיאוריה הכללית בה אנוכי דן עוסקת בתובנות מסויימות הקשורות באפיקי הבנת ה'מטא-סיכסוך' לשיטתו של הפסיכואנליטיקן והוגה הדיעות קארל גוסטב יונג - אשר מהיגדיו השונים בדבר תת המודע הקולקטיבי אני מושפע עד מאוד. הגדרתו וצימצומו של סיכסוך זה למימדים 'לאומיים/לאומניים' בלבד הינה אמנם נסיון לגיטימי לזריית חול בעיני הציבור, אך די לנו באם נביט ונתבונן באופן בו מנמקים הצדדים הניצים את עצמם והווייתם כדי להווכח בקיומו המוחלט והברור של זרם אמונה מחשבתי קולח בדבר הבטחה אלוהית טלאולוגית, העוסקת לשיטת נתיני שתי קבוצות יריבות אלו ברצונו הבלתי מתפשר לראות בקבוצה מסויימת בלבד ובאופן בלעדי את נאמניו ובחירי ליבו. מוסלמיותם וערביותם של אויבי מדינת ישראל הינה עובדה המקשה לשיטתה של זו על כל פיתרון הגיוני ורציונאלי סכסוך משחק סכום אפס אלוהי זה, ממש כעבריותם, יהדותם ותחושת נבחרותם השטנית של אויבי מדינת פלסטין העתידית לשיטתם של אלו האחרונים. אי לכך ובהתאם לזאת עליי לקבוע בצער מסויים, כי קולו של המואזין ודרשן המסגד מחד, כמו מאידך פילפולו ודרשתו של הרב והמקובל - עשויים ועלולים להתגלות כחשובים לעין ערוך ממילמוליהם המאולצים של אנשי אומנות האפשרי, קריא הפוליטיקאים, באיזור ובמשימה בלתי אפשריים אלו. בברכה א. מאן |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |