בתשובה להאייל האלמוני, 15/08/04 11:14
מסורבות גט 241215
הבעל, סרבן הגט שאיננו בארץ - מונע ממנה את הזכות *להיות מוכרת ע"י הרשויות וע"י החברה - כרווקה*.

הבעל, סרבן הגט שאיננו בארץ - מונע ממנה את הזכות להינשא בנישואין דתיים, מונע ממנה את הזכות להינשא גם, ככל שידוע לי, בלפחות בחלק מסוגי הנישואין שאינם דתיים - וגם, כפי שציינת - את הזכות להירשם במשרד הפנים כנשואה.

ייתכן ששני הדברים האלה אינם חשובים *לך*, ייתכן שאלה שטויות במיץ עגבניות בעיניך - וייתכן ש*לה*, למירי המדוברת - אלה נושאים *מאוד חשובים*, המעצבים את חייה לטוב או לרע (לרע, עפ"י מה שכתבה).

הבעל, סרבן הגט שאיננו בארץ, איננו מונע ממנה חיים עם גבר אחר - אך ייתכן שזוהי אופציה שאיננה קיימת במעגל החברתי בו היא חיה ומתפקדת -

כאן אכן לא איראן, אך אנחנו עדיין חיים בחברה שיש בה קבוצות דתיות שונות ובהתאם להן - סייגים חברתיים-פסיכולוגיים שיש להתחשב בהם. אם היא, מירי, חילונית לחלוטין ומודרנית בהליכותיה ובמנהגיה - היא לא תייחס חשיבות רבה לפיסת הנייר המעידה על היותה נשואה, עדיין, ותקשור קשרים מיניים כרצונה עם כל פרטנר שייראה לה.

אבל אם היא נמנית על איזשהו איזור אפור, מעט קשה להגדרה אך רחב למדי, להערכתי, בחברה הישראלית - איזור שהוא היכנשהו בין "מסורתית" ל"דתיה" - וכמובן אם היא דתיה ממש - סביר להניח שבהתאם לאופן גידולה וחינוכה - היא תייחס חשיבות לעובדה (העצובה) שבהיותה עדיין נשואה "על הנייר" - ותימנע מקשירת קשר מיני כל עוד מצבה הרשמי אינו משתנה. גם זה - ייתכן שבעיניך אלו שטויות פרימיטיביות, ובכל זאת - רבים בארץ חיים לפי ערכים אלה, וכאשר מדובר בנשים - חייהן מוגבלים יותר ומצבן מצער הרבה יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים