 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. האם קרה אי פעם שבתחרות ריצה (או שחייה וכו') הגיעו שני משתתפים בדיוק ביחד למקום הראשון? לכל שעון יש רזולוציה סופית, הרי. אם התשובה היא כן, מה עושים? 2. על כל ברכה שמייקל פלפס שוחה בתחרות, הוא שוחה מן הסתם הרבה עשרות ברכות באימונים, חלקן "בכל הכוח". אם כך, לא קורה מדי פעם שהוא שובר שיא עולמי, ורק הוא והמאמן שלו עדים לכך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. על סמך תקדימים, כנראה שיתחלקו בזהב (אם יש שני זוכים לא תחולק מדלית הכסף; במקרה של שלושה ומעלה - איש גם לא יקבל את מדלית הארד). בכל הנוגע לנגינת ההמנונים, ניחושך טוב כשלי. דוגמא: (חפש את חלוקת המדליות עבור התעמלות - מקבילים מדורגים). 2. אין לי סימוכין לכך, אבל אני משוכנע שכמעט כל אחד שמאיים על השיא העולמי (בשחיה, ריצה, קפיצה...) בתחרויות רשמיות, שובר אותו מדי פעם (ואולי אף תכופות) באימונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שמדליית הארד מלכתחילה מחולקת לפעמים לשני מתמודדים. כך קרה במקרה של אריק זאבי. עוד מתמודד נוסף מבית התנחומים המקביל (מיכאל ג'ראק מגרמניה) קיבל את הארד. מה שהופך את זאבי לאחד מארבעת הטובים במקצועו (ולא לאחד מהשלושה). אני מקווה שזה לא מעכיר לאף אחד את חדוות ההישג. אגב, זה גם מסביר מדוע נכתב שוב ושוב שזאבי פיספס בחוט השערה את המדליה באולימפיאדה הקודמת, למרות שהוא קיבל שם מקום חמישי ולא רביעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדלית הארד הנוספת היא פטנט בלעדי של ענף הג'ודו. היא מתבססת על הפילוסופיה שהזוכה במדלית הזהב הוא הטוב מכולם, אבל הזוכים במדליות הכסף והארד אינם בהכרח השני והשלישי בטיבם, אלא יתכן שמס' 2 (באיכותו) הוא זה שאיתרע מזלו להיתקל במס' 1 באחד הסיבובים המוקדמים. לכן, לאחר שנקבע הזוכה במקום הראשון, אלו אשר הפסידו בהתמודדות מולו (למעט הזוכים במדליות בדרך "המקובלת") מתמודדים ביניהם ב"בית הניחומים" על מדלית הארד הנוספת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שתי מדליות הארד אינן תוצאה הכרחית של הפילוסופיה. הרי היית יכול לקחת את שני אלו שמקבלים ארד, ולתת להם להילחם ביניהם בקרב נוסף, על ארד יחיד. הצעד הלוגי החסר הוא, שאחרי כל הקרבות של בית התנחומים, זה קצת אכזרי לדרוש מהם עוד קרב (ועוד על מדליה קטנה, עם כל הכבוד וגו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו הציע לעשות את זה גם בטניס או בענפים בעלי מבנה תחרות דומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיא העולמי לא היה נישבר כל שני וחמישי ? נראה לי בתור הדיוט מוחלט שיש הבדל משמעותי בין אימון חזק ככל שיהיה, ובין התחרות ולו בכך שבאימון לא בטוח שתהיה מוכן לבעצ את המתיחה של היכולת שנועדה לשבור שיא מצד שני אולי דווקה באימונים ללא הלחץ של התחרות , יש אפשרות לבצע שיאים בקלות יותר. לא יודע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש פוטו פיניש, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בשחיה? מכל מקום, גם הרזולוציה של הפוטו פיניש מוגבלת, יש להניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבשחייה יש איזה מיקמיק שהשחיין מפעיל כשהוא נוגע בקיר, ככה שזה צריך להיות מאוד מאוד מדויק. הרזולוציה של פוטופיניש היא גם די טובה - 2000 תמונות לשניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. בריצה או שחיה, אני מנחש שלא. יש בהם מרכיב אירובי (אפילו במרחק הקצר ביותר; למעשה, היכולת להימנע מאירוביקה במרוץ כזה, ולהסתמך על כוח מתפרץ בלבד, טמונה ביכולת אירובית טובה), והאימונים צריכים להיות הרבה יותר מתישים מהמרוץ או המשחה האמיתי - נניח, ריצות למרחקים הרבה יותר גדולים, הרבה יותר פעמים (למעט אולי מרתון, וחמישים ק"מ הליכה), ואז אין מקום לעשות זאת במהירות שיא. במרתון, אם הבנתי ואני זוכר נכון את גלעד ויינגרטן, הם לא באמת מתאמנים: פשוט רצים פעם בשבועיים-חודש איפה שיש בעולם מרתון שווה. אם בכל זאת מתאמנים, זה במאמצים קלים בהרבה. בקפיצות וזריקות אולי זה יכול לקרות. מה שאולי חסר באימון הוא המרכיב הפסיכולוגי, המוטיבציה של התחרות שמוסיפה עוד טיפה אדרנלין, ונותנת את המילימטרים הנוספים. אני סקרן במיוחד איך זה בקפיצה לגובה ובמוט, כאשר יש רף בגובה נתון, והקופץ מחליט מה הגובה. האם באימונים הם מגיעים לגבהי השיא שלהם? בהרמת משקולות זה דומה לכאורה, אבל שונה. נדמה לי (על סמך מה? וואלה לא יודע, ניחוש לא אינטליגנטי. כמו כל התגובה הזו, בעצם) שהרמת המשקלים הגבוהים באמת בתחרות כרוכה בשחיקה זמנית של הגוף, שלוקח לפחות כמה ימים להשתקם ממנה. ואם כך, הם לא יכולים להרשות לעצמם להתאמן על משקלים כאלה; הם צריכים לבנות כוח בעדינות, ולקוות לטוב בתחרות. גם במרתון, מן הסתם, וטור-דה-פרנס וכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, יש ז'אנר אחד של ענפי ספורט אחד שבו האדרנלין, אני משער, מקלקל יותר משהוא עוזר: אלו שבהם הניקוד הוא על סדר ונקיון - התעמלות מכשירים ואמנותית, קפיצות למים, ודרסאז' (הדבר הנורא הזה עם הסוסים, שצריך לרכב עליהם הכי משעמם שאפשר, ואם קורה משהו מעניין, יורדות לך נקודות). אני מנחש שמתעמל לא מבצע בתחרות תרגיל לפני שבאימונים הוא מבצע אותו באופן פחות או יותר מושלם ברוב הפעמים שהוא מנסה אותו. אז קשה לדבר על "שיא עולם" במובן המדויק, כשאין שופטים ששופטים, אבל אולי הביצועים המושלמים ביותר בהתעמלות קורים דרך קבע דווקא באימונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח קליעה למטרה. שם הניקוד הוא אפילו ''אוביקטיבי'' יחסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סופר לי, מפי מישהו שהתאמן איתו, כי סרגיי בובקה שבר את השיא העולמי בקפיצה במוט כדבר שבשגרה, ובמידה ניכרת; בתחרויות רשמיות הוא שבר את השיא הקודם (שלו-עצמו) כל פעם בסנטימטרים ספורים, ולא קפץ מייד לשיא האישי שלו, וזאת משום שכל שבירה של השיא היתה מזכה אותו במענקים... כלומר, גם אם היו עדים לשבירת השיא במהלך האימון, וניתן היה להכיר בו כשיא רשמי, בובקה לא היה מעוניין בכך. בדיקה זריזה מראה שבסך-הכל, בובקה שבר את השיא העולמי 35 פעמים. (זכרון עמום טוען שכבר סיפרתי את זה פעם באייל, אבל לך תסמוך על מנוע החיפוש הארור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לחפש EPO בתגובות של אורי. זה היה בדיון הראשון על הסמים שלוקח (או לא) ארמסטרונג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד האחראי עליו מסרב לוותר על האפשרות לחפש מחרוזות ולא רק מלים שלמות, אנחנו נאכל קש וגבבה. למה לא קם מישהו מבעלי האתר ו*מכריח* אותו לספק גם אופציה של חיפוש מלים שלמות, חיפוש שיסתייע באינדקסים מתאימים במאגר הנתונים ויתבצע תוך שניות בודדות? הה, למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי בחיפוש מילים שלמות, אם היית מחפש "אחראי", לא היית מוצא את התגובה שמעלי. (לא, מנגנון של "גם וגם" לא יקום ולא יהיה. מנגנון מבוסס אינדקס יקום, מייד כשאמצא את פרץ האנרגיה הדרוש. האמת היא שעד לא מזמן, הבעיה היתה נפח דיסק על השרת, לצורך כל האינדקסים האמורים; כיום הבעיה היחידה שנותרה היא עצלות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל במנוע הקיים גם אם אני מחפש ''האחראי'' אני מקבל אצבע משולשת, וגם זאת רק אחרי דקות ארוכות של כסיסת ציפורניים. (על מניפולציות די טריויאליות על אותיות היחס אני פוחד לדבר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הנושא עלה, מה עדיף, מבחינת מהירות החיפוש, לחפש מילים ברצף או מילים סתם ( בהנחה שאני יודע את הביטוי המדיייק)? האינטואיציה שלי אומרת ללכת על כל הביטוי, אבל אני יכול לתאר לעצמי מצב הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ועכשיו אנכס את השאלה למטרותי הנלוזות: למה אמרתי שאולי חיפוש מספר מילים בודדות עשוי להיות יותר מהיר? כי בעצם לא מדובר כאן במנוע "חיפוש" אלא במנוע "פסילה". די ברור שרוב החיפושים אינם על צירוף שכיח ( למשל "פושעי אוסלו לדין" או "בונובו") אלא על רצפים יותר נדירים כמו "טל כהן שולת!!!". הנה רעיון שחשבתי שהוא נורא מקורי, עד שהתברר לי שכבר הומצא (בבנקי דם): נניח שמחפשים באוכלוסיה גדולה מחלה יחסית נדירה, (כמו איידס, או סמים ) ויש הרבה מאוד דגימות לבדוק. האם לא עדיף לקחת (נניח) חמישית מבחנה מכל בדיקה, ולערבב יחד, ולבדוק את הערבובים? תוצאה שלילית על התערובת תשלול את התופעה על כמות גדולה של מבחנות. נניח ש"קיט" לבדיקת סמים הוא רגיש לחלק אחד מתוך מליון של סם בדם, אבל דמו של מסומם מכיל פי מאה יותר. אזי ניתן לערבב ללא חשש כמאה דגימות ביחד ובבדיקה אחת *לשלול* את כולם. כמובן שבמקרה של תוצאה חיובית יש לבדוק באופן פרטני את כל מאה המבחנות, אבל מכיוון שמדברים על תופעה נדירה, רוב הזמן אנחנו מורווחים. איך זה מתקשר למנועי חיפוש? אין לי מושג איך הדברים האלו עובדים באמת, אבל אני יכול לתאר לי מנוע שבונה רשימות מילים של קבוצות של הודעות, וכאשר יש חיפוש על "ראובן זייטק זכה בפרס נובל בכלכלה" מחפשים בכל קבוצה את המילים, ורק אם מוצאים בקבוצה את כל המילים, ממשיכים באופן פרטני הודעה הודעה. השאלה מה גודל קבוצת ההודעות היא שאלה אחרת, היא צריכה להיות מספיק גדולה כדי שיהיה חיסכון בחיפוש ( כי מספר המילים ה*שונות* ב100 הודעות הוא פחות מ100 פעמים מספר המילים השונות בהודעה אחת) אבל לא כל כך גדולה כך שמילים נדירות מכמה הודעות יהיות מוכלות בקבוצה. למשל, אם הסיכוי ש"ראובן" מופיע בהודעה כלשהי היא אחד ל100 ו "כלכלה" גם 1 ל 100, אם נחזיק בסביבות 100 הודעות בקבוצה, יש סיכוי טוב שברוב הקבוצות לא יימצא "ראובן" +"כלכלה" . אבל אולי עם קצת ניסוי וטעיה ( והתפלגות זיפף של מילים) אפשר למצוא גודל סביר. אתם מוזמנים לשלוח את התמלוגים לדוא"ל שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש על העקרון הזה חידה חביבה, עם חביות יין, רעל ונידונים למוות. מכיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא , אבל אני יכול לתאר לעצמי. בטח צריך לזהות את החבית המורעלת בכמה שפחות נזקי גוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אני כבר בשוונג- עוד רעיון באותו כיוון ( בטח גם על זה יש חידה) - אפשר לסדר את המבחנות בצורת ריבוע או קוביה, ולערבב רק מבחנות מאותה שורה, וכך על ידי חיתוכים, לזהות את המבחנות הנגועות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הפיתרון לחידה זו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק שעושים זאת בבנקי דם. בצרפת היתה שערורייה לאומית אחרי שכמה אנשים נדבקו באיידס מערויי דם; הסיבה, אם אני זוכר טוב, היתה שמישהו יזם את החיסכון שהצעת בלי לבדוק את הרגישות של הערכה. הטומוגרפיה כנראה מיותרת: זה כל כך נדיר עד שאין טעם להשקיע בתשתית הדו-ממדית, ועדיף פשוט לבדוק חד-ממדית את האצוות החיוביות המעטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצרפת היתה באמת שערוריה אבל זה כי (עכש"י) הם לא בדקו *כלל* את העירויים. אגב, זה איכשהו מתקשר לי לשיטות של סלרה- בודקים כל מיני תת רצפים ואחר כך מנסים לחבר הכל ביחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאני מבלבל בין סיפורים שונים. אני לא בטוח שאני רואה ממש אנלוגיה לשיטת הריצוף של סלרה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שבחיפוש הקיים (ללא אינדקס), החיפוש אחר ''ראובן'' עולה בדיוק כמו החיפוש אחר ''ראובן זייטק זכה בפרס נובל בכלכלה'' (טוב, כמעט בדיוק, אבל ההבדל בטל בשישים אלף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טוב. אני יש לי רעיון, את הביצוע אני משאיר למהנדסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי לחלוטין באשר למרתון: מתוך הכתבה (הנחמדה, על איילה (כך!) סטאין): "סטאין מתאמן שישה ימים בשבוע וגומא 170 קילומטרים בממוצע. פעם בשבוע הוא רץ 35 ק"מ ופעם בשבועיים 40 ק"מ". (לא שזה משנה הרבה לענייננו: מרתון הוא אחד הענפים האחרונים שהייתי מצפה בהם לשיא עולם באימון.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במרתון אין שיא עולם רשמי כי המסלולים אינם סטנדרטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד אולימפיאדת לונדון 1908 רצו מרתון למרחק 40 ק"מ בערך, כמו המרחק שעבר הרץ של מילטיאדס ממרתון לאתונה בדרכו לבשר "ניצחנו" ולמות. בלונדון האריכו את המרחק כדי שהנכדים של המלך יוכלו לצפות בזינוק מחלונות ארמון ווינדנזור משם נמשך המסלול עד לאיצטדיון. המרחק הזה שהיה 42 ק"מ ו-195 מטרים היה לתקן החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החל מהשנה, יש: http://en.wikipedia.org/wiki/Marathon_(sport)#World_records_and_.22world.27s_best.22 (המנוע לא אוהב את כל הלינק: העתק את השורה)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בשחייה, קורה לפעמים שכאשר צריכים, לדוגמא 8 אנשים לעלות לגמר, והשחיין השמיני והתשיעי קובעים אותה תוצאה, בדיוק של מאיות, מתבצע משחה מיוחד בין שניהם, כאשר הראשון ביניהם עולה לגמר. 2. הנה לינק שקצת קשור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. (רבע קשור) יש לי זיכרון מעורפל על שיא עולמי, דווקא לא בענף אזוטרי במיוחד, שנשבר פעם בתחרות חשובה אך לא רשמית מספיק, ולא זכה להכרה. אולי חלק מהבעייה הוא היעדרה של ביקורת מסודרת על התנאים (מהירות הרוח? הדיוק של השעונים?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-96 ,אם אני לא טועה, היו שני רצים למרחקים ארוכים מאותה מדינה שהגיעו בדיוק ביחד למקום הראשון (בכוונה, הם רצו תוך כדי חיבוק את המטרים האחרונים) אני לא זוכר מה החליטו בסוף לגבי המדליה שלהם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"הארץ" התפרסמה לאחרונה כתבה על שחיין ששבר את שיא העולם בשחייה לאורך האמזונס, למרחק של 5,450 ק"מ. מאד מרשים, ללא ספק, אבל המספרים לא הסתדרו לי - כתוב שם שהמסע של השחיין "כלל מדי יום שחייה במשך 16 שעות לאורך 120 ק"מ", מה שמביא אותנו למהירות ממוצעת של 7.5 קמ"ש. להשוואה, שיא העולם ב-1500 מטר בסגנון חופשי, למשל, הוא קצת פחות מרבע שעה, כלומר נקבע במהירות ממוצעת של בערך 6.2 קמ"ש, וזה עוד בתנאי בריכה נוחים, ולא במשך 46 ימים רצופים בג'ונגל. המחשבה הראשונה שלי היתה שזה לא יכול להיות, אבל אז קלטתי שהשחיין שחה במורד הזרם. למישהו יש מושג באיזו מהירות זורם האמזונס? אני לא הצלחתי למצוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל1 אומר2 שבין 2.5 ל-5 קמ"ש. 1 http://www.google.com/search?q=Amazon+River+flax+spe... מצד שני, הוא גם אומר 7. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתשובה לתהייה הראשונה (עם ארד במקום זהב), מתוך "הארץ" של היום: "לא פחות מחמישה שחיינים התייצבו אתמול על הפודיום בדברצן בטקס חלוקת המדליות במשחה 50 מטר גב, לאחר ששלושה סיימו בזמן זהה במקום השלישי." (הכתבה עדיין לא אונליין.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |