בתשובה לההוא, 25/05/01 1:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה בדיוק אמור להבטיח תדהמה בקישור האחרון? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמונה ענקית של בוב דילן בתפילין. הוכחות על המוזה של דילן שמופיעה רק כשבישראל יש מלחמות. פירושים על פי קבלה לשירי דילן. פרטים מדויקים על השמות של הדודות שלו והמקום של אבא שלו בבית הכנסת. ועוד ועוד. אותי זה הדהים, שרעבי. צריך לחפור באתר ההוא, יש שם המון חומר ומדורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוב דילן הוא יהודי (או לפחות, בן למשפחה יהודית). בגלל זה, הוא הניח תפילין. אפילו צלמו אותו ככה, וואו. גם אריק שרון הניח תפילין, אני מניח. תמונה שלו עם תפילין גם "תדהים" אותך? מסיבות פסיכולוגיות שונות, מצב הרוח האישי שלו מושפע מהמצב בישראל, ולכן איכות היצירה שלו מושפעת גם היא. למה זה אמור להדהים אותי? בעצם, למה זה אמור לעניין אותי בכלל?? בדיוק כמו שלא מעניינים אותי בכלל עברו האישי של ואגנר והיחס שלו ליהדות כשאני מאזין ליצירות הנפלאות שלו, ככה לא מעניינים אותי בכלל עברו האישי של דילן והיחס שלו ליהדות כשאני מאזין ליצירות הנפלאות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוב דילן הוא יהודי שהתכחש ליהדותו ובשלב מסוים התנצר. התמונה עם התפילין היא מתקופת החזרה בתשובה הראשונה שלו, ליד הכותל. פיגורה תרבותית והגותית כמוהו (ולא מוזיקאי נטו, כמו, עם כל ההסתייגות מהדוגמה שלך, ואגנר) שמוצא קשר עם היהדות, לא מופיע בשבת וכו' - זה דבר מדהים, וחשוב, לא רק ליהודים, אלא לכל מי שמחובר למהפכה המחשבתית שדילן יצר. בלי קשר למה שאתה חש כלפי הקשר הזה שלו עם היהדות. "הסיבות הפסיכולוגיות" האלה אמורות, לעניות דעתי, לעניין כל חובב דילן, שגר בישראל. וחוץ מכל זה - האתר שהפניתי אליו ראוי לכל שבח מבחינת תחקיר עיתונאי וכיסוי של נושא בצורה מקורית ויחודית. הסינתטיות הסוציולוגית שבתגובתך לא שיכנעה אותי. ואתה יודע מה, נראה לי שאפילו לא שיכנעה אותך... (ואם זו הבעיה שלך: אינני חושב שהקשר של דילן עם היהדות מוכיח משהו, אמור לשכנע מישהו, אינו משחק לטובת מישהו. פשוט - זוית ראיה מקורית על איש חשוב - וקצת מופרע...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מגיב דווקא לההוא, סתם קראתי בעיתון. ב"שער האחורי" של "העיר", מקומון תל אביבי שבין דפיו יש הרבה זבל אבל ללא ספק גם לא מעט חיוב, נכתב הציטוט: "שיר הוא כל דבר שיכול ללכת בעצמו" (בוב דילן). עכשיו, מה דעתכם על הציטוט הזה? די עלוב, לא? לי זה נשמע כמו פיסת הגות סתמית במידה יוצאת דופן - כמו משהו שיצא ממכונת משפטים שכזו, שמערבבת מילים. כמובן, המכונה הספציפית הזאת יודעת מה היא עושה, הרי יש מסביב למשפט הילת זן, ויש משהו שובה בהגדרות שרירותיות שכאלה, כמו "רחמים הם הצורה הגרועה ביותר של אכזריות" (הרי לכם סתם שטות אקראית). מה מקנה לציטטה אחיזה בשער האחורי, או בכלל בזכרונם של אנשים? קצת מזכיר לי את המשתנה של מרסל דושא(ן). כל מה שיוצר אמן הוא אמנות, וכל מה שאומר בוב דילן שווה ציטוט. לא שיש לי משהו נגד בוב דילן. (הערה: אני יודע שאין שום קשר לתגובות הקודמות, ושלתגובות על דילן אין קשר למאמר, ואני מקווה שהעובדה שאני יודע מכפרת על כך שבכלל הגבתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חשבת שהאייל האלמוני הוא אני?!?! כלום אין לי שם להזדהות איתו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבקש את סליחתך. גיליתי את הטעות לאחר ששלחתי את התגובה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |