בתשובה לד''ר בר ביצוע, 24/08/04 13:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובותיו של אורי כלפתע הבנתי , למה אתם מתכוונים למערכת שוק חופשי בשוק משוכלל עכשיו יש לי שאלה האם את םמתלוצצים? שוק חופשי מעולם לא היה ולעולם לא יהיה,(הוא לא היה קיים גם בימיו של אדם סמית)), ונראה לי שאתם מנסים לבצע דילוג בין אות שוק חופשי דימיוני לבין מדיניות ממשית. בעיני לפחות זה מגוחך. מה אותו שוק חופשי משוכלל שאתם מדברים עליו? שוק של בעלי סחורות קטנים, (ושווים בגודלם) כאשר לקונים יש כוח שווה, ואינפורמציה מושלמת. אה ורק שיקולים רציונלים יכולים להנחות אותם. האם זה לא ברור מאליו ששוק כזה לא קיים ולא יתקיים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"שוק של בעלי סחורות קטנים, (ושווים בגודלם) כאשר לקונים יש כוח שווה, ואינפורמציה מושלמת. אה ורק שיקולים רציונלים יכולים להנחות אותם. האם זה לא ברור מאליו ששוק כזה לא קיים ולא יתקיים?" העובדה שהמצב האידיאלי לא יתקיים, ככל הנראה, אינה סיבה להמנע מלחתור להתקרב אליו ככל האפשר. גם המדע לעולם לא יגיע ל"אמת," אך אין הדבר מפריע לו לחתור להתקרב אליה במידת האפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיעון רציני מדי מכדי לפטור אותו כלאחר יד. ייתכן מאוד שהמצב האידאלי הוא אידאלי, אבל הדרך אליו אינה אידאלית, וקירובים שלו אינם אידאליים בקירוב. דוגמא קיצונית היא הקומוניזם האוטופיסטי, שאומר שיהיה טוב לכולם אחרי שתושלם המהפכה. באותה נשימה ממש הוא יכול לומר שזה שזה לא יכול לקרות אף פעם לא אומר שאי אפשר לנסות להתקרב לזה כמה שאפשר, ובינתיים לעשות מ''אויבי המהפכה'' בפרט, ומזכויות האדם בכלל, קציצות. אם שוק חופשי הוא דבר שכל כך קשה להגיע אליו, צריך להסביר למה ב''כמעט שוק חופשי'' המצב יהיה טוב ''כמעט כמו בשוק חופשי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלי התייחסה בעיקר לרעיון שלפיו מאחר והמצב הסופי המונח על ידי הכותב הוא אידאל בלתי אפשרי, אין צורך לחתור אליו. לדוגמה, מאחר ובריאות מושלמת אינה אפשרית, לא צריך לשמור על הבריאות. לעצם העניין, אני לא שותף לתיאור המצב האידאלי שלו, משום שזה אינו אידאלי אלא סתם הבנה שגויה של עקרונות השוק החופשי: א. לקונים יש כוח שווה: הנחה כזו אינה קיימת משום שידוע היטב כי יכולותיהם של האנשים שונות ולכן גם כוח הקנייה שלהם יהיה שונה תמיד. מה שנכון לומר הוא שבמצב של שוק חופשי ישנה יותר שוויוניות משום שהשוק גמיש מאוד ומאפשר לאנשים למצוא גומחות שבהן יש להם כשרון גדול יותר יחסית. ב. מידע מושלם: כנ"ל. בגלל יכולות שונות של אנשים, לעולם לא יהיה מידע מושלם על ההתרחשות בשוק. ג. רק שיקולים רציונליים: גם זו אינה הנחה של השוק החופשי. ההנחה היא רק שבמצב אידאלי כל האנשים יפעלו כל הזמן כדי לקדם את האינטרס האנוכי שלהם וברוב המקרים תהיה חפיפה בין קידום האינטרס האנוכי ופעולה רציונלית. רק כדי להזכיר: איש מבין התומכים בשוק חופשי לא טען שקשה להגיע להישגים באמצעותו. להיפך, כולם טענו כי גם במצב חלקי שבחלקי עדיין ניתן להיווכח בתוצאות המבורכות של השוק החופשי. הטענה הייתה רק כי אי אפשר לבוא ולהציג מצבים המנוגדים לשוק חופשי או סותרים אותו כאילו היו שוק חופשי. במקרה האוניברסיטאות האוסטרליות, לדוגמה, הועלתה טענה כי חל שינוי לכיוון שוק חופשי והשוק החופשי כשל. מעבר לכך שהטענה לא זכתה לביסוס, הראיתי גם כי השינויים חוללו על ידי מפלגה שמטרתה הייתה למנוע שוק חופשי, תוך הגברת הפיקוח הממשלתי (פעולה בכיוון הפוך לשוק חופשי) ושמירה על שיעור גבוה של תמיכה ממשלתית בדומה לזה ששרר קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כלה או יותר נכון את המבוא אליו באמת פתח אותו ותראה מאיפה מגיעים החישובים של תחרותיות מאיפה מגיעים החישובים על הנזק בהתערבות ממשלה , הכול מדובר על שוק קטן משוכלל כלומר בעל ידע מושלם ושיקולים רציונלים בלבד. אין פה בכלל ויכוח זוהי ההגדרה הכי בסיסית של שוק חופשי לך קרא מבוא למיקרו. ולצורך היעניין הדברים הם הרבה יוןתר פשוטים הסיבה ששוק חופשי הוא לא סיבה פותרת להכול הוא הרכב של כמה דברים, ראשית וקודם כל נושא השיקולים הרצינלים, ברגע ששיקולים הם לא רציונלים ניתן להשפיע עליהם , קרי פרסומת שיטפת מוח, מיתוג וכן הלאה , זה כדבר ראשון מוציא את האוויר מהגלגלים, של פנטזיית השוק החופשי כפיתרון המושלם, שנית אין הפרדה בין האינטרס של פרט בחברה או בפירמה לבין הפירמה עצמה, מה שמתעלם ממאבקי כוח, טובות הנאה, רווחים על גבם של עובדים שלהם אין אלטרנטיבה, ואלף ואחד מקרים אחרים (ראה כלכלה בגרוש''), הוא כמובן מתעלם מצורת שונות להשיג רווחים מדיסאינפורמציה של לקוחות ומתחרים וכן הלאה, צר לי שוק משוכלל הוא מודל מתמטי לא יותר לא פחות יש מקום לכבדו יש גם מקום היום להבין שיש לו גבולות. אם אתה חושב ששוק משוכלל הוא לא מה שציינתי הרי שמעולם לא עשו בפניך את החשיבים של היצע וביקוש בשוק משוכלל. או שבחרת להתעלם, כי אם עשו לא ברור לי איך התעלמו משלושת נהחות היסוד האלו שבאמת אבל באמת נדרשות כדי לבצעו. (חוסר הדיוק היחיד שהשיוויון באמצעים כלכיים לא חייב להיות שיוויון מוחלט, אבל בכל מקרה הוא צריך להיות קרוב לשם כלומר צרכנים קטנים ויצרנים קטנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעולת שוק משוכלל היא מודל כלכלי המניח כי ישנם רק שני משתנים רלוונטיים: ביקוש והיצע. הוא אינו מניח כי ישנה העברה מושלמת של מידע או פעולה רציונלית של קונים או שוויוניות באמצעיהם – הוא פשוט מתעלם לחלוטין מנתונים אלו. מטרת המודל היא לחשב את ההשפעה ההדדית בין הביקוש להיצע בניכוי כל משתנה אחר, גם אם הוא רלוונטי ומשפיע. המודל הזה נחמד מאוד כשרוצים להתוות יחסים בין ביקוש והיצע באופן תיאורטי, אך אינו צריך לעניין אותנו בעולם הממשי, מעבר לטענה הבסיסית שאם השפעת המשתנים שאינם מחושבים במודל חלשה, יהיה מתאם מסויים בין המודל להתרחשות במציאות. המתאם אינו מושלם אף פעם, משום שלמשתנים הנוספים יש השפעה על ההתרחשות והם אף משנים במידת מה את הדינמיקה שלו. עובדה זו אינו סותר את הטענה של תומכי השוק החופשי שכאשר השוק נשלט חוקי הביקוש וההיצע, ללא הגבלה ממשלתית בדמות התערבות, פיקוח או סיבסוד, תהיה לשוק נטיה להעביר מידע בצורה טובה ורוב האנשים יפעלו רוב הזמן באופן רציונלי. ראוי, בהקשר זה, לבאר מעט את פירוש המושג "רציונלי" בהקשר של פעולת בני אדם, כי נדמה לי שאתה טועה בהבנתו כאן. המודל התיאורטי מתעלם כליל ממניעי פעולות אדם. כלומר, הוא מניח במובלע, שפעולה רציונלית היא היקש או היסק לוגי מושלם המבוסס על ידיעה מושלמת של כל הנתונים. זו אינה ההנחה של תומכי השוק החופשי. הם מניחים כי פעולה רציונלית היא פעולה שהמניע הבסיסי שלה הוא אנוכי (כלומר, קידום טובתו האישית של אדם) והיא מבוססת על היקש או היסק לוגי מתוך הנתונים העומדים לרשותו של אדם. כלומר, פעולה רציונלית יכולה להיות גם כזו המבוססת על פירוש שגוי של הנתונים, אי הבנתם, נתונים חסרים או יכולת היסק לוגי מוגבלת. טענתך כאן, אם הבנתי אותה נכונה, היא שאנשים פועלים לעתים תכופות באופן לא רציונלי. לדוגמה, כאשר הם משתכנעים מפרסומות לקנות מוצר שאין להם צורך בו. אם אנחנו מסכימים כי האדם אנוכי ביסודו, ומטרתו היא לקדם את עצמו, טענתך היא בעצם שבגלל היעדר מידע או מידע שגוי אנשים מבצעים הרבה טעויות: הם מבצעים פעולה הנראית להם אנוכית ורציונלית, אך תוצאותיה דווקא פוגעות בהם. מצבים כאלו קיימים, כמובן, אך השאלה היא מה שיעורן בתוך מכלול ההחלטות של בני אדם. להערכתי, רק בחלק קטן מאוד מההחלטות לא מבוצע שיקול רציונלי ואנוכי מובהק. קח לדוגמה רכישת נעלי ספורט אצל בני נוער. לכאורה, זו נראית פעולה "שטופת-מוח" ואנטי רציונלית המונעת על ידי פרסומות. בפועל, קיימת מאחרי הרכישה מערכת שיקולים רציונלית-אנוכית ענפה. בהחלטת הרכישה האלמנט העיקרי הוא הצורך בנעליים, כשאחריו מאוזנים זה מול זה שיקולים של עלות ותמורה. אלו אינם שיקולי התמורה שלי ושלך, אולי, אך הם שיקולי תמורה רציונליים ומהותיים. לדוגמה, רכישת נעלי נייקי יכולה לקדם את מעמדו של הנער בין חבריו. התמורה נשקלת מול העלות, העשויה לגרום לנער להחליט לרכוש חיקוי נייקי במקום נייקי או, במקרה אחר, לרכוש דגם נדיר ויקר במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתח כל ספר של מיקרו כלכלה טקסט בוק כמו של אורון יכול להתאים פתח הגדרה של שוק משוכלל ותראה מה נתון שם. זוהי הגדרה בסיסית ביותר, ולמעשה היא הבסיס החשיבו עקומת ההיצע והביקוש הבסיסים בשוק המוצרים. הכוונה היא כמובן היא אינפורמציה לגמי המוצר ותועלתו. בלי הנחות היסוד האלו לא יכולה להיווצר תחרות של שוק חופשי משוכלל אני חוזר על התנאים שוק של בעלי סחורה שווים בגדולם עם צרכנים שכוח הקנניה שלהם שואף לשווה בגודלו כאשר האינפורמציה לגבי המוצר וטיבו ידועים לכול. אבל האמת שזה לא ממש משנה הנקודה היא הרבה יותר פשוטה האידאל של שוק חופשי נובע מכך שהתערבות בכוחות השוק יוצרת נזק כלכלי לתוצר העיניין הוא שהפער בין הנזק הזה למה שמתרחש במציאות הוא גדול מאוד, כי הצורה שמחשבים תועלת היא מוגבלת האם שוק חופשי הוא רע לתפיסתי? לא! אבל הנסיון להציג אותו בתור מה שהוא לא , הוא פשוט לא נכון, השיקולים הרציונלים שאתה מציג ניתנים לשינוי, והתועלת מהם משתנה (וזה אגב מה שאומר כהנמן, אני מסכים איתו), באופן כללי אתה מציין שבני אדם אנוכיים , אני מסכים איתך הבעיה היא שאתה חושב שזה מצדיק שאיפה לחוק חופשי לדעתי, זה דורש משהו שהוא מורכב יותר שוב פעם יש לזכור החלישבוים שעליהם מתבסס ההנחה שהתערבות ממשלה היא נזק מבוססים על שוק חופשי משוכלל שאותו צייניתי קודם לא מסכים איתי פתח כל ספר מבוא למיקרו כלכה, זה חד וחלק, כל היד הנעלמה מתבססת על זה מה שגורם עוד יותר לכך, שצריך לקחת באופן מאוד מוגבל את העינין. להבין מהי תועלת, מהןם המגבלות שלה כאשר אנחנו רוצים ליישם אותה, ועד מיליון דברים אחרים (השקעה לטווח רחוק, צדק חברתי, איכות סביבה, ועוד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שוב פעם יש לזכור החלישבוים שעליהם מתבסס ההנחה שהתערבות ממשלה היא נזק מבוססים על שוק חופשי משוכלל שאותו צייניתי קודם לא מסכים איתי פתח כל ספר מבוא למיקרו כלכה, זה חד וחלק, כל היד הנעלמה מתבססת על זה.'' אין ספק שספרות זרם התודעה הייתה התפתחות חשובה בספרות המאה העשרים. ברצינות, אני בטוח שאתה כותב דברים בעלי ערך ויש בהודעתך טיעונים ממשיים, אבל אתה כותב באופן כה רשלני עד שמשמעות דבריך נסתרת ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקצרה : כאשר באים ש\בשיעורים הראשונים של מיקרו כלכלה לחשב עקומת היצע וביקוש הרי שרוצים לבנות מודל של שוק. אותו שוק הוא בעל המאפיינים שהזכרתי. מדוע ? בין השאר כי ההתנהגות מצפים מהיצרנים והקונים במודל מבוססת על כך שהם רוצים את מיטב הסחורה במחיר הזול ביותר, ולאף אחד מהלקוחות אין השפעה שונה באופן ניכר מחברו על השוק וכנ"ל גם אצל יצרניו. בלי להיכנס לסוגיית הטעמים (אותו העדפה של אדם למוצר של נייק כי הוא מותג) הרי שמודל זה הוא בעייתי וחלקי מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש בינינו אי הסכמה בסיסית באשר למטרתו של מודל ההיצע והביקוש. אם הבנתי נכון, אתה סבור כי המודל הזה של שוק מכוון לנבא באופן מדויק לחלוטין את ההתרחשות בשוק בפועל. לסברה זו אין על מה לסמוך, לדעתי, כי המודל מכוון רק להצביע על המגמה המובילה. במלים אחרות, אין טעם לצפות ואיש גם אינו מצפה, שהשוק יציית במאה אחוז לעקומות ההיצע והביקוש. הציפיה היא רק למתאם בין ההתרחשות השוקית למודל. כדי לטעון שהמודל "בעייתי וחלקי מאוד" אין די במה שעשית – לא מספיק להעלות טענה כללית ונטולת חיזוקים על הבעיות שבו. כדי לטעון שאסור להתבסס על מודל זה אתה צריך להצביע על: א. דוגמאות ברורות בהן המודל כלל אינו עובד. ב. מודל אחר שמסביר את ההתרחשות בדוגמאות הללו (או בכלל) בצורה טובה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ביקוש והיצע עובד כן! האם בצורה שהניאו קלאסיקנים חשובים , לא! האם מירב התל"ג הוא מירב התוכלת למדינה? בהחלט לא! (וזאת לפי ספרי הלימוד השמרניים ביותר) אני מצטער, אל אף שלי באופן אישי (וכחלק מקבוצה מסויימת) יש תאוריה ופרידגמה שהן משוכללות יותר ממודל ההיצע והביקוש הקלאסי, הרי שאפילו אין צורך בידע עליהן כדי לראות את הבעיתיות בו. בתור מודל אחר למה רצוי , התחל בכהנמן והתועלת היחסית שלו. בתור דוגמה לכך שהמודל הקלאסי של היצע וביקוש לא עובד,הסתכל על נתוני זיהום האוויר, ההפרשים ברמת החיים בין השכבות באוכלוסיה, הסתכל על טווח הזמן של החלטות של חברות מסחריות הסתכל על זמן המחקר והפיתוח שדרשו הטכנולגיות המודרניות בתחילת דרכן. מה לא עובד במודל הקלאסי של ההיצע והביקוש? 1. איחוד האינטרסים שבין החברה המסחרית והפועלים בה. 2. ההנחה שמה שינחה את שיקולי הסוכנים הוא שיקלים של רווח כספי טהור , ולא שיקולי רווח של כבוד מעמד , שליטה + ההנחה של יכולת הסוכנים לנתח בצורה רציונלית את האפשרויות הכלכליות 3.מחשבה שהתועלת הינה בעלת ערכים מוחלטים, ושאינם משתנים. 4. ניסיון ליישם את עיקרון היד הנעלמה על בסיס סעיף 3 תוך התעלמות מהקפיצות והשינויים הדרסטיים שערך תועלת יחסי ,שיקולי כבוד שליטה, ואי אחידות האינטרסים בין הפרט לפירמה גורמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מה שלא עובד במודל הקלאסי של היצע וביקוש: 1. "איחוד האינטרסים שבין החברה המסחרית והפועלים בה" – זהו נתון לא רלוונטי. מעניינת אותנו רק פעולת הפירמה, לא סך כל המניעים שבתוכה. 2. "ההנחה שמה שינחה את שיקולי הסוכנים הוא שיקלים של רווח כספי טהור , ולא שיקולי רווח של כבוד מעמד , שליטה" שיקולי כבוד, מעמד, שליטה, וכו' הם הגדרות שונות לתועלות האפשריות שהמוכר או הקונה יכולים להפיק והם מגולמים במחיר הסחורה. לדוגמה, כשאני קונה חליפה יקרה של ארמאני, אני קונה לא רק בד הגזור באופן מסויים אלא גם ערך מוסף מסוים המגולם במחיר. בהתאם, אני גם מצפה ליתרונות נוספים לבד מכיסוי גופי באריג כמו שיפור במעמדי, עשיית רושם, וכו'. 3. "ההנחה של יכולת הסוכנים לנתח בצורה רציונלית את האפשרויות הכלכליות" אם מניחים, וכך אכן מניחים, כי פעולה רציונלית היא פעולה המבוססת על אינטרס עצמי, אין שום בעיה כאן. נראה לי שאתה מבלבל בין ניתוח רציונלי לבין ניתוח נכון. 3. "מחשבה שהתועלת הינה בעלת ערכים מוחלטים, ושאינם משתנים." אתה מייחס למודל סתירה במונחים. תועלת, מטבעה, היא ערך סובייקטיבי התלוי במפיק התועלת. היא אינה יכולה להיות בעלת ערכים מוחלטים גם מבחינה תיאורטית. אתה מבלבל, לדעתי, בין ערך מוחלט לבין ערך ממוצע. נוסף על כך, הנחת אי-ההשתנות מעוגנת בהיעדר דינמיקות ביניים במודל, אם כי גם כאן ההנחה היא שלדינמיקות הביניים יהיה מיני-מבנה הדומה למבנה המודל הכללי. 4. "נסיון ליישם את עקרון היד הנעלמה..." עקרון היד הנעלמה קובע כי אדם יפעל תמיד לקידום האינטרסים האישיים שלו. איך זה בדיוק קשור לכאן? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |