 |
|
 |
||
|
||||
 |
המיל הוא זמר מדהים, פנומנלי, במיוחד בהופעות חיות. לאורך השנים הוא הוציא דיסקים יותר טובים (Clutch) ופחות טובים (Noise הנורא), התרכך, התחספס, אבל דבר אחד לא השתנה - הבנאדם בוכה. לא מפסיק. ניג'ס. נודניק. מפיץ דיכאון סיסטמתי. נוגדן-פרוזק. עליי, אישית, זה נמאס. 1983 ודרומה - הידד! מאז ועד היום - בחשד. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |