בתשובה לדובי קננגיסר, 26/08/04 12:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. בוודאי שלכל מדינה יש נרטיב ייחודי. אבל כאן אנחנו לא מדברים אופי המלחמה בדרך לדמוקרטיה, שזה המכנה המשותף לכל הדוגמאות שהבאת. אנחנו מדברים על מדינה שהלאום שלה הוא הדת שלה, שהנרטיב העתיק שלה בא לידי מימוש בעת החדשה. אני דור שני בארץ, אבל הארכיאולוגיה וההיסטוריה מלמדות שאבות אבותיי חיו בדיוק כאן. לכן כל יהודי מזוהה אוטומטית בעולם כישראלי. ב. ולמה זה עקרוני לדיון? כי מה שפורז מנסה לעשות זה לחתור תחת הצדקת קיומנו. כמוך, הוא חושב שצריכה להיות פה דמוקרטיה ככל המדינות המערביות. שלא כמוך, אין לו הדיגנטי לגאול אותנו מדעותיו וללכת לחפש לו דמוקרטיה אחרת, הוא מכהן כשר בישראל. התכנית שלו מעוררת התנגדות באופן טבעי, ולהביא טיעונים כמו "ישראל היא היחידה ש..." פשוט לא תופסים כאן. נכון, אנחנו לא כמו כל המדינות. מעולם לא היינו. יש לישראל צורת שלטון ייחודית ואופי ייחודי, וצורך מובן להגן על שמירת הצביון הלאומי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להגיד רוב מה שאמרת גם על מרבית מדינות מזרח אסיה. הלאום של ישראל אינו הדת שלה, למרות שיש חפיפה מסויימת בין שתי הקבוצות, הן אינן זהות. יש הרבה ישראלים שדתם אינה היהדות (ואני לא מדבר רק על ערבים, כפי שאת יודעת), ויש הרבה יהודים שלאומם אינו ישראלי (או אפילו יהודי). אני מאמין שרוב היהודים בעולם אינם מזוהים כישראלים. ג'ו ליברמן, אם לקחת דוגמא אחת שהוזכרה בדיון, אינו מזוהה אוטומטית בעולם כישראלי. אולי חושבים שיש לו זיקה לישראל, אבל הדבר הזה גם נכון לגבי אירים בתפוצות שחושבים שיש להם זיקה לאירלנד. ב. הצדקת קיומנו לדידך, לא לדידם של רבים אחרים כאן. לישראל אין צורת שלטון ייחודית, ברוך השם. יש לה דמוקרטיה פרלמנטרית כמו במדינות רבות אחרות בעולם. והצורך להגן על שמירת הצביון, כפי שאת מדמיינת אותו, אינו בהכרח מובן. אני פשוט מנסה להזכיר לך, כהרגלי, שזה שלך משהו הוא מובן מאליו, לא אומר שהוא מובן מאליו לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האסייתים עזבו את אסיה ושבו אליה אלפי שנים אחר כך? ב. בישראל דת ולאום חד הן. אני יודעת שאתה לא *רוצה* שהן יהיו, אבל זה המצב בשטח. זה שיש ישראלים שאינם יהודים לא סותר את זה- הם מיעוט יוצא מן הכלל המעיד כל הכלל. את השבח"ים, ברשותך, אני לא סופרת. ג. ישראל לא בדיוק דמוקרטיה פרלמנטית, וכבר דיברנו על זה. אם אין צורך לשמור על צביון, אתה אומר למעשה שישראל איננה מיוחדת לעם היהודי. בראיה כזו אין לנו זכות קיום- למה אנחנו צריכים לשבת דווקא כאן ולהטריד את הערבים הנחמדים? אבל בעוד מיעוט כמוך אכן הולך להטריד את הקנדים הנחמדים, הרוב המוחלט נשאר כאן אפילו שיש כאן ערבים ודוסים ושביתות של ההסתדרות. למה? כי יהודים מרגישים, מאז ומעולם, קשר לארץ ישראל. למה מרגישים? דת, אמונה, היסטוריה (עתיקה וחדשה כאחד). הפטריוטיות הישראלית צמחה, וגם על זה דיברנו, ישירות מהדת היהודית. היום בו זה לא יהיה מובן מאליו יהיה היום בו לא תהיה למדינה זכות קיום. האם הוא מתקרב? אולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה 'שב"ח'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. את משמעות המילה "רוב" את מבינה? ב. לא כל יהודי דתי הוא בעל הלאום היהודי, ולא כל בעל הלאום ה"יהודי" (כלומר ישראלי) הוא יהודי דתי. יותר מזה לא צריך. וגם אני לא ספרתי שב"חים. ספרתי, למשל, 15 מנדטים של שינוי. ג. ישראל היא בדיוק דמוקרטיה פרלמנטרית. אני יודע שאת לא *רוצה* שהיא תהיה, אבל זה המצב בשטח. ישראל מיוחדת ליהודים, ואני אפילו (תתפלאי לשמוע) תומך בחוק השבות. כל זה לא משנה את העובדה שישראל לא צריכה להיות מדינה גזענית, וזה שלכל יהודי מותר לעלות לארץ לא נוגד את זה שצריכים להיות מסלולי התאזרחות גם לאנשים שהם לא יהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בדרך כלל אני מתעלמת באלגנטיות ופשוט מפסיקה את הדיון איתך, כיוון שזו פעם שניה באותו דיון עצמו אני בכל זאת אגיד: אתה לא מוסיף לעצמך הרבה כבוד בדרך הדיון הזו. שבת שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מישהו נייטרלי, אני *באמת* לא מבין מה יש הפעם בתגובה (הנכונה עובדתית, ולא חריפה במיוחד מבחינת הסגנון) של דובי, שאת מחשיבה כ"לא מוסיף כבוד". הפעם הפתעת אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאול מישהו אם ''הוא מבין עברית'' זה משהו שאישית לא עשיתי מאז הגן. קצת המוני לטעמי. עניין של טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת קצת בוטה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בוטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 242011 אם כי הפרישה הדמטית הגיעה מאוחר מדי, אני מסכים, ואיבדה את כל המומנטום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |