בתשובה ליוסי גורביץ, 01/10/99 14:46
אתה כועס, יופיטר, משמע אינך צודק 245
איזו כותרת מדויקת, יוסי!
מה בין נסיעה בשבת לאמונה בעל, במחילה? או בין הדלקת גז לבין יום כיפור? מה עניין שמיטה להר סיני?
מה שחשוב, כמו שאמרו כבר חז"ל מזמן, זו הכוונה. הסיבה לאיסור הנסיעה, האש, הכתיבה וכד' בשבת היא מניעת עבודה ומאמץ - במטרה שהיום יוקדש כולו למנוחה ועבודת קודש. פעם, מזמן מזמן, להצית אש ולנסוע = מאמץ. היום, אין יותר כוונה, יש רק מעשה.
מה מונע מיהודי להאמין בלהט באל ובקיום מצוותיו ומלנסוע בשבת, יוסי?

לגבי המאמר עצמו - אתה שונא את היהדות. אתה שונא את המדינה. אתה נגד הרפורמים ונגד האורתודוכסים. לכאורה, אתה בעד החזרת האימפריה הרומית ודבר מבלתה.
למה, בדיוק, אתה מצפה? אנחנו מדינה יהודית. ביהדות יש הרבה עניין. רק בגללה אנחנו פה ומדברים באינטרנט, דרך אגב, אבל בלי שום קשר - הרבה אנשים חכמים השקיעו הרבה מחשבה ביהדות.
זה לא אומר שאני מקבל את הכל. זה לא אומר שאני מאמין באלוהים. אבל יש לי כבוד ליהדות ואמונה בצורך בקיומה - אחרת אין סיבה לקיומה של מדינת ישראל. וחוץ מזה, עם בלי מסורת הוא עם אבוד - לא אמרתי יום כיפור, אבל סוכות, למשל, הוא חג שחשוב לחגוג.
ואם חוגגים את סוכות, אז איך אתה מעדיף שילדיך יחגגו אותו, כמנהג חב"ד או כמנהג הרפורמים?
מהיכן צמחה התגובה ... 248
המגיב טוען לרשימת שינאה במאמרו של מר י. גורביץ. מוזר. אני לא הבחנתי בכזאת. מעבר לכך שניתן בהחלט להתנגד /לשנוא/וכיו"ב את האורתודוכסים את הקונסרבטיביים והרפורמיים הכל בחבילה אחת מבלי להגיע לימי הרומאים שסביר להניח שגם בהם לא ימצא מר קלין את הכותב תומך...

נקודה חשובה יותר אותה מעלה מר קלין הינה מדינה יהודית או לא?
ובכן לא בהכרח לטעמי. לא בהכרח לטעמם של רבים. תימשך הכפייה הדתית וציבור אומרי הלווא יגדל עוד.

ההבדלה בין יום-כיפור לסוכות מעלה חיוך. אין מדובר כאן בהתמקחות איזה חג יחגוג מי.
יחגוג כל אחד ככל העולה על רוחו. אולם אין להסכים לכפייה כל שהיא על אף אחד. אין למסור אגורה שחוקה אחת לכל מוסד דתי. הרוצה להיות דתי מוזמן לעשות כן לא על חשבונם של אחרים!
מקרקע המציאות הפוריה 253
ראשית, שי, איננו מופתע שאינך רואה את השנאה שציינתי: הרי כבר כתבתי במאמר של אסף על יום כיפור שגם אתה לוקה בשנאה לכל דבר דתי, ולא יכולת לראות אף את זה (להזכירך: "אוכלי נשמות", "עלוקות" ועוד).
שנית, התנגדותך הנחרצת להעברת כספים לכל מוסד דתי היא, כמו רוב הדברים הקיצוניים, מוטעת.
בהעברת כספים למוסדות חינוך אתה תומך, נכון? ובהעברת כספים למעונים לילדים מועטי הכנסה גם כן? ובהעברת כספים לתנועות נוער כמו הצופים, השומר-הצעיר, בני-עקיבא ועוד?
יש מוסדות דתיים שצריך לתמוך בהם, ויש כאלו שלא. הכל תלוי בתרומה לציבור. אני יכול להסכים איתך שבישיבות אין תרומה ניכרת לציבור, אבל במוסדות דתיים רבים דווקא יש - כמו בתי כנסת, למשל, שאין סיבה שלא יהנו מכספי משלם-המסים.
בקיצור, צריך לבחון כל מקרה לגופו ולא לחרוץ דין מראש.
יופיטר, פרוייד, ומתח סמוי. 249
יופיטר:
ה Debate המתנהל לו בעקבות מאמרו של מר גורביץ מוסיף ומעשיר את מי מהקוראים מעבר לדיעות המושמעות במהלכו בשפע עובדות ונתונים הסטוריים מרתקים. יופיטר וכעסים בכל מקרה (לפחות מצידי) אינם צד לוויכוח.

פרוייד:
למקרא כתבתו של מר גורביץ תוהה הקורא ותהה גם המגיב למראה הסתירה העולה ממאמר זה.
מה בצע ראה הכותב לטעון מחד בשבחי קסמיה של היהדות השחורה בעלת "החומות העבות" ומאידך להתנגד בעוון "יהדות lite " לרפורמים. אכן החילוניים אינם זקוקים להם. אידיאולוגית טהורה אף הם נמצאים בסתירה לחופשיות. אולם אין להתעלם כי לחילוניים יש עניין רב לתמוך בכל מי שנמצא כנגד המאגייה השחורה. לאחר מכן יבוא זמן האבחנה המדוקדקת יותר.

בנוסף מייחס הכותב תוכונות של חריצות בלתי מצוייה אצל האדם הסביר בדמות הליכה בכוונה לבית הכנסת הרפורמי על מנת לנגח
אין לי אלא לתמוה היכן מצא הכותב מסירות כזו אצל חילוניים... כבר הוזכרו אלטרנטיבות מושכות יותר.
אתה כועס, יופיטר, משמע אינך צודק 251
כהרגלי לאחרונה, אחלק את תגובתי לנקודות.

1. אני שונא מסמוס, ואני שונא התייפיפות מיותרת בנוסח ניו אייג'י. לא הייתה לי בעיה עם הרפורמים - או, ליתר דיוק, הייתה לי בעיה, אבל היא הייתה בעיה שולית - אם הם היו קוראים לעצמם "פרטאצ'ים" ומייסדים דת חדשה. דתות חדשות מיותרות יש כמו זבל, והן לא מפריעות לאף אחד (חוץ ממני, אבל זה כבר סיפור אחר). הבעיה שלי היא שאני, כמה לא פוסט-מודרניסטי מצדי, מאמין שלמילים יש משמעות, ושהכנסת הרפורמים תחת הכותרת "יהודים" מרוקנת את המילים "יהודי" ו"יהדות" מכל משמעות. וזה לא כל כך מקובל עלי.

2. "הכוונה היא העיקר" - הרי זה עיקר האמונה הניו אייגי', והוא שקרי. הכונה איננה העיקר. העיקר, במסורות דתיות, הוא שמירת המסורת. אדם איננו יכול לקבל עליו את מצוות הדת היהודית ולנסוע בשבת מבלי להכנס לסתירה עצמית היסטרית. תנועה בשבת היא עבירה על חוקי היהדות לא רק משום הדלקת אש, אלא משום שזו עבירה על ל"ט המלאכות האסורות בשבת - ואת העובדה שהרפורמי הממוצע לא ידע על מה אני מדבר, אני רואה כהוכחה לטענותי.

3. אני דוחה את הרפורמים כניו אייג'ים עד כדי מחנק, ואת האורתודוקסים כאנשים שעדיין לא יצאו מימי הביניים ועדיין חושבים, למשל, שהרמב"ם הוא שיא הפילוסופיה, משום שהוא נשען על אריסטו. הם לא שמעו על פטרוס רמוס. מעבר לכך, האתיקה היהודית (לפחות האורתודקוסית) היא אתיקה פרוטו-נאצית. קרא את "חמורו של משיח", במיוחד את הפרק העוסק ביחס ללא יהודים.

4. הטענה שאני שונא את המדינה - לא מדויק. לא אכחיש שהצורה שלה עכשיו ממש לא נראית לי, ושאני חושב שכמעט כל מה שנעשה כאן מאז 48' היה משגה נורא, ושאנו נסחפים אל עבר תיאוקרטיה עם סממנים צבאיים. כל זה נכון. כל זה לא גורם לי לשנוא את המדינה. אני כותב בלהט, מפני שאכפת לי. לכשאהגר, אני מאמין שהצרות של ארצי המאומצת יכאבו לי פחות. כאן מולדתי, לטוב ולרע - גם אם אאלץ לנטוש אותה. חכה, אגב, למאמר שיפורסם ביום חמישי :-)

5. אינני מאמין שלמדינה צריך להיות צביון דתי כלשהו. אין לחגוג, כחג רשמי, לא את חנוכה ולא את כריסמס, לא את הפסח ולא את הפסחא. על המדינה לחנך את תושביה לרציונליות - ורציונליות איננה מתיישבת עם צום ביום כיפור, ישיבה בסוכה בסוכות, ואכילת מצות בפסח. אזרחים פרטיים רשאים, כמובן, לקשט את ביתם בעץ כריסמס או לבנות סוכה, אבל המדינה חייבת להיות חילונית. אפילו חילונית קנאית. אסור לה לקדם כל נושא דתי.

6. אני מוכן להתווכח על חשיבותה ההסטורית של היהדות. לדעתי, כל חשיבותה היא בכך שהיוותה משטח דגירה לנצרות - דת חשובה באמת. ישעיהו ליבוביץ' טען שהיהודים נתנו לאנושות רק דבר אחד ראוי: את השבת. מאז, התברר שהרעיון של יום חופש כשובר שגרה, שכל אדם (וגם עבד!) זכאי לו, היה נפוץ מאד בעולם העתיק.

ואני חושב שבנקודה זו, כדאי שנעבור לאימייל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים