 |
|
 |
||
|
||||
 |
2. אני מניח שהיא עלולה להיות עריצות, לא שהיא כזאת. עד כמה שידוע לי, איסור השינוי הרטר' קיים בכל שיטות המשפט - חוץ מאחת, שבה בית דין משמש גם כמחוקק. אתה רואה, אולי הדתיים צודקים, ומתחת לכל התרבות הזרה יש בך ניצוץ יהודי שאי אפשר לחסום. "תני: אמר רבי אלעזר בן יעקב: שמעתי שעונשין שלא כהלכה. ועונשין שלא כתורה? עד איכן? רבי אלעזר בי רבי יוסי אמר: עד כדי זמזום. ר' יוסה אומר: בעדים אבל לא בהתרייה. מעשה באחד שיצא לדרך רכוב על סוסו בשבת והביאוהו לבית דין וסקלוהו. והלא שבות הוית. אלא שהיתה השעה צריכה לכך. שוב מעשה באחד שיצא לדרך ואשתו עמו ופנה לאחורי הגדר ועשה צרכיו עמה והביאוהו לבית דין והלקוהו. והלא אשתו היית? אלא שנהג בעצמו בבזיון". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מוכרחים לפרש שהעונש רטרואקטיבי. אולי פרסמו שגם העובר על שבות ייסקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפרסום כשלעצמו אין ערך. בית דין אמור לפסוק לפי ההלכה. אם כבר, השאלה כאן היא של כפל המשמעויות של המושג "בית-דין" במקורות: הוא מופיע כמוסד חקיקתי, ובאופן מובחן כמוסד שיפוטי. יש סיבות טובות לחשוב שהכוונה של ר' אלעזר כאן היא למוסד שיפוטי. גם אופי התקדימים; גם הגדר ששמים לבית הדין (והלא "בית-דין מתנין לעקור דבר מן התורה"); גם הביטוי "שמעתי" שאופייני לשיח המשפטי-עברי ולא ההלכתי. יש לי מאמר של ד"ר חנינא בן-מנחם על נושא החקיקה הר' בידי בית-דין. אם זה חשוב לך, אנסה להעביר לכאן את תמציתו (אבל אני צריך לקרוא אותו קודם). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |