 |
1. התעלמות מוחלטת מהקיצונים האיסלאמים, שגם חלק מאנשי מסחאדוב מודים שהם קיימים (חפשו Khattab באינטרנט, ותמצאו הרבה על המנוח הנ"ל. ושאמיל בסאייב, שותפו לעת מצוא, היה רה"מ של צ'צ'ניה תחת מסחאדוב, אם כי הפך לאופוזיציונר).
2. אני מאמין שמסחאדוב יסכים להתפשר. אבל הוא לא הצליח בתור נשיא בפעם הראשונה (בראיון איתו, אי-שם ב-1999, הוא הודה בכך בעצמו וטען שהסיבה העיקרית שהוא נשאר נשיא הוא איום הפלישה הרוסי), הוא לא שולט בכל מי שמסתובב בצ'צ'ניה וקרוב לודאי שאם תינתן לו קדנציה שניה הוא לא יצליח יותר מדי גם כן. וחבל. כי האיש אכן מתון יחסית, וגם אחד מהמוחות הצבאיים המבריקים ביותר החיים היום.
3. יש מעשי זוועה, אבל יש גם זיופים והאשמות שוא. קסטה אחת שהופצה של קבר אחים (נדמה לי שיותר) התבררו כזיוף. רוב מוחלט של ההרוגים בצ'צ'ניה נהרגו בצורה 'לא אישית': פצצות והפגזות. בטבח המכוון הגדול ביותר הידוע לנו, בעיירה סמאשקי במלחמה הראשונה, נהרגו מאה ומשהו איש. באותה מלחמה, בחודשיים הפצצות על גרוזני, נהרגו לפי המניין הממעיט ששת אלפים אזרחים, ורוב החוקרים סוברים שמדובר בכעשרים אלף אם לא למעלה מזה. כולם עשו מעשי זוועה. גם הרוסים, גם הצ'צ'נים. עריפת ראש של שבויים מול מצלמות טלוויזיה היא דוגמה אחת, וכבר ב-1996 יש תיעוד (אגב, סרט עם כמה מהקטעים שלא שודרו באף לוויזיה הוקרן בשנה שעברה בפסטיבל הקולנוע בי-ם, אלא שברח שמו מזכרוני). תעמולת זוועה תמיד יש, עוד מימי האגדות על תליית הכמרים הבלגים על כנסיותיהם במלחמת העולם הראשונה, וגם מעשי זוועה יש. והיום, קשה לדעת מה נכון - למעט העובדה שגרוע מספיק גם בלי גוזמאות, וגוזמאות יש בשפע (וגם בלי קשר למעשי זוועה. מי שיחשב את מספרי המורדים הצ'צ'נים שהרוסים, לטענתם, הורגים, ימצא שהם כבר חיסלו את כל מי שיכול להילחם בצ'צ'ניה לפחות שלוש פעמים).
4. מאז המלחמה הראשונה לשניה הייתה ברוטליזציה עצומה. רוב השבויים הרוסים בידי הצ'צ'נים באותה מלחמה נותרו בחיים והוחזרו למשפחותיהם. ספק גדול אם זה המצב כיום.
היחס של חוטפים לשבוייהם במלחמה הראשונה (בודיונובסק, פרוומאייסקויה) היה הרבה פחות גרוע מהיחס במלחמה השניה (נורד-אוסט, בסלאן), וגם הפקטור האיסלאמי, שהיה זניח לחלוטין במלחמה הראשונה, קיים בקרב קבוצות לא גדולות אך רבות כוח בצ'צ'ניה. וגם הוא תורם לברוטליזציה.
5. לא יהיה מעשה סודן, מסיבה פשוטה. כבר עכשיו, קרוב לחצי (אם לא למעלה מזה) מתושבי צ'צ'ניה הפכו פליטים. ולאן הם ברחו?
לרפובליקות רוסיות שונות. הרפובליקה של אינגושטיה קלטה פליטים כמספר תושביה; בדאגסטן יש המונים; וגם במוסקבה יש פליטים צ'צ'נים. המלחמה שרוסיה מנהלת שונה ממלחמה סטנדרטית נוסח הבלקן, טרנס-קווקז ויוגוסלביה (דימ.) בפרט משמעותי אחד:
בבלקן, או ביוגוסלביה, מטרת המלחמות הייתה במידה רבה היפטרות מקבוצה אתנית לא רצויה, על ידי טבח או גירוש. המלחמה של רוסיה בצ'צ'ניה נועדה *להכליל* קבוצה אתנית שכזו בשטחה של רוסיה, כאזרחים רוסים לכל דבר.
ובאמת שלא נראה לי שהסכסוך בצ'צ'ניה אפילו מתקרב לשחור ולבן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש