בתשובה לדובי קננגיסר, 06/09/04 16:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היי דובי אני לא קובע כלל למי הספר מיועד אלא מסביר למה לדעתי הגישה של עוז אלמוג אינה נכונה אם כתב לציבור הרחב. כספר מדעי לסוציולוגים איני יכול לשפוט משום שאיני בקיא בתחום, אבל לאור ההכרות שלי עם ספרות מדעית אחרת אני מצפה מחוקר שכותב בכזה היקף להעזר במחברי משנה ולהתמקד בדיון במסקנות ולצייר תמונה כוללת. בתגובתי להדר הסברתי את כוונתי ביתר פירוט, ואני מקווה שלכל הפחות הצלחתי להסביר את דעתי גם אם לא לשכנע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה כולם עונים בכלל לטרחן הזה שאפילו לא הטריח עצמו לעיין בספר שעליו הוא מגיב ועוד בכזו נחרצות. אני מאלה שדווקא קראו את הספר ונהנו מאד (קראתי את זה לצורך התזה שלי) ובו ואסביר לכם מדוע הוא כל כך ארוך: זה לא שלאלמוג יש תזה שצריך לאושש אותה.בכלל לא. מדובר בסקירה וניתוח של מכלול האירועים שהביאו לקריסת התרבות הציונית. מדובר בתהליך של יותר מחמישים שנה הכולל אירועים רבים מאד. זה לא סתם לכסיקון אלא תיאור של מסלול קריסה. אלמוג עושה משהו שאף אחד לא עשה עד היום. קודם כל הוא סוקר את כל האירועים הללו (ואת זה אי אפשר לעשות בספריה, אלא אם כן אתה רוצה לקרוא אלפי ספרים ומאמרים). שנית, הוא מקשר בין האירועים השונים, כמו בפסיפס. זה היופי של הספר הפסיפס הזה. היקף של ספר זה בכלל לא חשוב. יש ספרים קצרים גרועים ויש ארוכים טובים. אי אפשר לשלול ספר רק בשל ההיקף. הרי רק לאחרונה זה בפרס בוקר סופר אנגלי שכתב פרוזה שמקיפה 1000 עמודים. במקום להריע לחוקר חשוב (קראתי גם את ספרו על הצבר) המשרטט פנורמה חברתית חשובה אתם עוסקים בשטויות של איזה אובר-חוכם טיפש, בור ועם הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, הסיבה שהספר ארוך היא שהוא מקיף הרבה חומר. ואני תמיד חשבתי שזה פועל הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין הסיבה והמסובב הוא ממש עקרוני, בהקשר זה? אני לא רואה למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואיך תראה/י משהו? הלא את/ה כבר יומיים עסוק/ה בכתיבת תגובות תמהוניות תחת שמות שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו נוק אאוט צורב שלא במהרה אחלים מכוויותיו :-) (אגב, עד כמה שביכלתי לשפוט - הנני עסוקה בכתיבת תגובות *לא* תמהוניות תחת *שמות* תמהוניים, מה שמחזיר אותנו אל העניין ההוא -) ואם נדמיין לנו לרגע שאינני אני אלא הנני מישהו אחר, רציני, בעל ניק קבוע ומכובד - אז מה, בכל זאת, בעניין ארכו של הספר והיקפו? סיבה ומסובב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נדמיין לנו לרגע וגו' - אז זו היתה בדיחה טאוטולוגית, לגבי האורך וההיקף (אחת מרבות שהיה ניתן לחלץ מתגובתו האומללה של אותו מר שושנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בעובדה שאתה משתמש בספר לכתיבת תיזה אתה ככול הנראה בתחום המקצועי שלו, ולכן אינך יכול לקרא את הספר באוביקטיביות. שים לב למה שכתבת: זה לא שלאלמוג יש תזה שצריך לאושש אותה.בכלל לא. מדובר בסקירה וניתוח של מכלול האירועים שהביאו לקריסת התרבות הציונית. מדובר בתהליך של יותר מחמישים שנה הכולל אירועים רבים מאד. אני לא מקבל את הקביעה שלך או של עוז אלמוג שהתרבות הציונות קרסה. (אולי אתם קרסתם. אני מאמין שרובנו לא). אני גם לא מקבל את הקביעה שלך שאדם, ואפילו מוכשר מאד, יכול לפסוק בכזאת נחרצות שהתרבות הציונית קרסה. "במקום להריע לחוקר חשוב (קראתי גם את ספרו על הצבר) המשרטט פנורמה חברתית חשובה אתם עוסקים בשטויות של איזה אובר-חוכם טיפש, בור ועם הארץ." אם זה עושה לך טוב אתה מוזמן להריע לעוז אלמוג, לעמוד דום, להצדיע לתמונתו וכדומה. לא כל מי שאינו שותף למושא הערצתך או לדעתך הוא אובר-חוכם טיפש, בור ועם הארץ." ולמומחים לזיהוי טרולים "האם אביב הוא טרול? האם אני שוב מבזבז זמן להשיב לאדם הלא נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשתי שאלותיך האחרונות: כנראה שכן (אתה חושב שאילו הוא היה בנאדם אמיתי ורציני, הוא היה מדבר על "להריע"?). צצו כאן כמה מגיבים בעלי שמות פרטיים וגברת אחת גיבורה שיש לה גם שם משפחה, הגברת שושנה וינגרטן - וכולם שיבחו והיללו את אלמוג וגינו קשות את מי שאינו מעריץ אותו. ייתכן שכולם הם אותו אדם, שאוהב מאוד את מר אלמוג, או שזהו אלמ... לא חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לך אייל אלמוני בעקבות התגובה שלך החלטתי לגזור על עצמי גמילה מתגובה לשושנות ים ואלמוגים. אולי אני אפילו אצליח לעמוד בכך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |