בתשובה לדובי קננגיסר, 07/09/04 12:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) ראשית, כשציינתי שנכנסתי לדיון בטעות התכוונתי שאין לי מחלוקת לגבי הצורך בכפייה בחינוך. אני גם בעד להכריח אנשים ללמד את ילדיהם. אני רק חושב: א) שאסור להכריח אותם איפה ואיך לעשות זאת. ובעניין זה אפילו בית המשפט העליון הביע את דעתו בנחרצות שהזכות לבחור את דרך חינוך הילדים מוכרת בחוק הישראלי והבינלאומי גם יחד. ב) שצריך קודם כל לנסות לשכנע, אחר כך לעבור לכפייה רכה (שוברים) ורק בסוף להשתמש בפטיש חצי טון שהוא מאוד מסוכן ונזקו, גם כשמוצדק להשתמש בו, גדול ורב. 2) לגבי הבחור (שאר דבריך נראים לי נכונים) אני חושב שאתה מבלבל בין סיבה למסובב. הבחור הנ"ל חושב שאין צורך בחינוך כתוצאה מהכפייה בחינוך ולא בגלל שאין כפייה. הוא עשה תצפית מדעית הגיונית מאוד ולאחר 5-10 שנים בבי"ס הגיע למסקנה הנכונה שזה בזבוז זמן 2. הבה נזכור שכשליש מבוגרי מערכת החינוך מסיימים עם יכולת קריאה על סף האנאלפביתיות (התחמקות בכל מחיר מקריאת יותר מכמה שורות, חוסר בסיסי בהבנת הנקרא). המינימום הזה שאתה מדבר עליו הוא כמעט חסר ערך לבחור אשר ממילא לא יקרא הרבה. אולם מחירו הוא הרסני. בזבוז 12 שנים מהחיים, דימוי עצמי נמוך, הרס הרצון ללמוד והאמונה ביכולת ללמוד וכו'. אילו היתה תחרות, בתי הספר היו מגיעים לרמה הרבה יותר גבוהה. אותו בחור היה מוצא בי"ס שמתאים לו ולא היה חושב שזה בזבוז זמן ללמוד. אבל, ואני אומר זאת שוב, צריך הרבה אמונה כדי לקבל שלא עושים דברים בחוזק יד, לא משנה כמה כח יש לך. הרצון לכפות הינו אוניברסלי ומצוי גם בתוכי. ויש בו כמובן הרבה טוב 1 כמו כל היצרים של האדם. אולם יש תורה אשר צריך לעדן את העניין וללמד את בן האדם את מגבלות הכח. יש הרבה דתיים שפספסו את השיעור הזה בתורה, אבל יותר מכך יש חילונים שלא קבלו את השיעור הזה כלל והם חושבים שניתן וצריך להפעיל כח היכן שבא לך. 1 וירא אלוקים את כל אשר עשה והינה טוב מאוד - אמרו חז"ל - זה יצר הרע. 2 אילולא הורי שהכניסו לי מגיל אפס שאני מוכשר ומסוגל והטמיעו בי את האהבה ללימוד, גם אני הייתי כמוהו כי מבי"ס אני מעשית פרשתי באמצע כיתה י'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, אני מכיר קבוצה של אנשים שחולקים בגישה שלך כלפי כפיה בחברה. קוראים להם אנרכיסטים. רוב האנרכיסטים האלה באים דווקא מרקע נוצרי (כמו לב טולסטוי) או אתאיסטי (כמו בקונין), ולא מרקע יהודי (כמו, נגיד, נועם חומסקי). אני לא חושב שיש הרבה יהודים אורתודוקסיים שהם אנרכיסטים, ואני חייב לציין שזה מאד משמח אותי להכיר דוגמה שכזו. כן ירבו. על כל פנים, הנקודה שלי היא, שאיני מסכים כי התורה בלבד מביאה לשחרור האדם. יש הרבה דרכים להשתחרר מעול הכפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני כמובן לא אנרכיסט. אני תומך בהפעלת כוח היכן שזה נדרש, למשל למען שמירת בטחון פנימי וחיצוני. אתה כמובן תסכים שיש מרווח בין אנרכיזים לטוטליטריזים. 2) נכון שלא רק התורה מביאה לשחרור האדם יש דרכים אחרות. אולם התורה הינה כלי מוצלח מאוד ורוב אלו שנטשו את התורה מצאו את עצמם עבדים לאדון אחר (המדינה הסוציאליסטית שלנו, למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) זה תלוי למה אתה מתכוון בהפעלת כוח. כל אנרכיסט מכיר בזכותו של אדם להגן על עצמו ועל קהילתו בכוח, אם מיצה את האפשרויות האחרות. מצד שני, הוא לא מכיר בזכותו של אדם לכפות על אחר לפעול בכוח כנגד אדם שלישי, גם אם השלישי הוא "אוייב לאומי." כן, יש מרווח בין אנרכיזם לטוטליטריזם, אבל חושב שאתה הרבה יותר קרוב לאנרכיזם מאשר לכל אידיאולוגית אמצע. 2) אני לא חושב שזה נכון. הרבה אנשים מאמינים בתורה, והם עדיין עבדים לאדון אחר, בין אם יכירו בכך ובין אם לא. מצד שני, הרבה אנשים מעולם לא הכירו את התורה, ובכל זאת סיימו את חייהם כאנרכיסטים ולוחמי חופש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) התורה מכירה בזכותו של המלך לקיים גיוס חובה. עם זאת התנ"ך נמצא איפשהו בין אנרכיזים לשלטון מוגבל. 2) דיברתי על היותה של התורה כלי להגיע לכיוון החופש. לא דיברתי על אחוזי משתמשים בכלי. לגבי העם היהודי, אני חושב שהוא הכלי הכי חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא כל כך מבין. לאחרונה באייל אי אפשר להתעלם מהליברליזם: תפקיד המדינה לאכוף חוזים, בטחון חוץ ופנים, וזהו. זו גישה ברורה ומובחנת בין אנרכיזם לבין המצב הנוכחי (והלאה בסקאלה, טוטליטאריות, ויסלחו לי אלו שמפוזיציית הליברליזם שני האחרונים נראים להם אותו דבר). יעקב, נראה לי די בבירור, שייך לליברליסטים ולא לאנרכיסטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. Withdrawn. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |