בתשובה להאייל האלמוני, 10/09/04 21:20
מנונופולים 246227
מספר טעויות: אם החברה היא מונופול טבעי - היא לא מגובה בשנים של רווחים עצומים, אלא בשנים של רווחים מינימליים (כי היא שרדה ככזו רק בזכות היותה ה*יעילה* וה*כדאית* ביותר במשך כל אותו זמן), ולכן ברגע שתנסה להתמודד עם תחרות ע"י מחירי הפסד היא תתקל בקשיי נזילות בעצמה, כאשר "אורך הנשימה" שלה אינו עדיף על היריב החדש.
ייתכן שבמקרה או שניים יצליח המונופול הטבעי מול המתחרה, אבל השלישי שיקום (והוא יקום, כי אין מה שימנע ממנו לרצות להרוויח ע"י מנגנון יעיל יותר) כבר ישבור אותו.
ומה קיבל הציבור בינתיים? התחרות חופשית, המחירים נשארים זולים (בכל פעם שיש התייקרות שמעבר לסף יעילות מסויים קם מתחרה) וגם המתחרים לא ממש הפסידו (הם הצליחו למכור בהתחלה, ולבסוף גם קנו אותם). בעצם, המפסיד היחיד הוא המונופול הבעי שהתנוון.

לגבי רמדיה: כל מנגנון יכול להיכשל. אין שום דבר הרמטי. השאלה איפה תהיה פחות סובלנות לטעויות מסוג זה, והתשובה ברורה: במצב של שוק חופשי.
נניח שאין פיקוח בריאותי ממשלתי במדינה מסויימת, וכמה סוחרים ממולחים ללא מצפון דוחסים הרבה זבל למזון כדי למכור בזול. מייד עולה צורך פרטי לגוף בלתי תלוי שיוכל לבצע בדיקות ולקבוע רמת בריאות ותזונה, ולחץ על לא מעט ספקים שאם הם לא יבדקו את מוצריהם עם גוף זה, מוצריהם לא ייקנו (הרוב המכריע של האנשים מוכן לשלם לא מעט על בריאות), ואז קיבלת מה שקורה בנושא כשרות: אין חובה של כל העסקים להיות כשרים ובכך לייקר את תוצרתם בעשרות אחוזים (כדי לתמוך במנגנון), אלא הבחירה בידי הציבור, וגם הציבור הדתי/חרדי בוחר איזה גוף מקובל עליו כמשגיח.
כשהגוף המשגיח הוא פרטי, הוא יודע שקיומו אינו מכוח חוק, אלא מכוח היותו טוב בתחומו, ולכן האינסנטיב של עובדיו ומנהליו להיצמד ליעד שלשמו הוקם גבוה יותר מגוף ממשלתי עם מנגנוני קביעות, ועדי עובדים ותרוצי תקציב וכוח אדם.
מנונופולים 246229
דווקא נתת לי עכשיו רעיון למקרה מבחן מעניין - הכשרי הבד''צים השונים (לא הכשר הרבנות הראשית, הוא לא במשחק הזה), שהרי לא נדרש רשיון כדי להעניק הכשרי בד''ץ. עם זאת, כאן יש לנו בעיה של נאמנות לא רציונלית לבד''ץ מסוים דווקא. אולי נחכה לצאת השבת ויעקב, או אדם דתי אחר, יוכל לשפוך אור על מקרה זה.
מנונופולים 246250
אם אני מרוויח על מוצר שעולה לי 100 שקל ארבעה שקלים, זה לא הפקעת מחירים. ועדיין, אם אני מוכר עשרה מיליון מוצרים כאלו בשנה, הרווח שלי הוא די גדול - 400 מיליון שקל בשנה. מספיקות לי 10 שנים של רווחים כאלה (4 מיליארד שקל) כדי לשרוד ארבע שנים בהן אני מחלק את המוצר בחינם (4*10,000,000*100=4 מיליארד). והנה - עם מחירים הוגנים לחלוטין אני יכול במשך ארבע שנים רצופות להרשות לעצמי חלוקת מוצרים באופן שיחסל כל מתחרה.
ברור, שלא רק שהמתחרה השלישי לא יצליח להפיל אותי, אלא גם העשירי. ברור (לי לפחות) שאחרי שעשרה מתחרים יפסידו הרבה בניסיונות שלהם להכנס לשוק (בוא ונאמר והם ישקיעו כמה מיליוני שקלים, ולאחר שנה אני אקנה אותם בחצי מהכסף שהם השקיעו - עדיין שווה להם מספיק כי אחרת הם יפסידו הכל) הרי שאף אדם שפוי כבר לא ינסה להכנס לשוק הזה.
טעות בחישוב 246254
10 שנים של רווחים יספיקו לך ל 0.4 שנים של חלוקת המוצר בחינם, לא ל 4 שנים (בדוק את המספרים שוב).
טעות בחישוב 246255
ואם התכוונת שאתה מרוויח 40 שקלים על מוצר שעולה לך 100 - אז זו בהחלט הפקעת מחירים ואתה לעולם לא תשרוד כך 10 שנים...

אתה מוזמן לחפש אם יש חברות הנסחרות היום בבורסה בישראל שרוויחנן מהווים 28.5% מהמכירות שלהן (40/140)...
הנתונים הרלוונטיים נמצאים כאן:
www.aonline.co.il
טעות בחישוב 246299
ניסית פעם לאכול סושי בארץ? הרכיבים של המזון הנפלא הזה הם זולים במידה שלא תאמן (אפילו כשקונים אותם בקמעונאות, קל וחומר כשהם נקנים בסיטונאות). אתה יכול להכין מנה לארבעה אנשים בפחות מ-‏30 ש"ח (מנסיון). אבל במסעדה, התענוג יעלה לך במקרה הטוב פי שתיים, ולעיתים קרובות גם פי שלוש וארבע (לא כולל טיפ). גם אם נכלול במחיר עלויות כגון משכורות ותקורה, עדיין אין שום הסבר למחיר הזה. והנה, סושיות יוקרתיות ממשיכות להתקיים לאורך שנים רבות ובהצלחה ניכרת.

(הסיבה שאני לא מדבר, נגיד, על מסעדות צרפתיות, זה משום שכאן אפשר לדבר באמת על תהליך קשה של הכשרת שפים, שמצדיק משכורות גבוהות ומחיר גבוה של מנה (נגיד). בסושי, זה כלל לא המצב, והסו-שפים הם לעיתים קרובות עובדים זרים שמקבלים משכורות מינימליות. ההכשרה שזקוקים לה אורכת 30 דקות לכל היותר, מנסיון, ואין שום יצירתיות בתהליך הכנת התפריט).
טעות בחישוב 246301
אתה לא משלם על המרכיבים, אתה משלם על היוקרה, על כך שלמחרת תספר בעבודה ש''אתמול היינו בסושיה'' ושאר ערכים מוספים (לאגו), שבינם לבין המרכיבים (הזולים) אין שום קשר.
טעות בחישוב 246320
אולי פשוט סושי אינו טעים לרוב האנשים וטעים מאוד למיעוטם, מה שיוצר ביקוש קטן אך קשיח המאפשר לגבות מחירים גבוהים יחסית.
טעות בחישוב 246359
אני יודע את זה. השאלה אם האלמוני שלא האמין שאפשר להפקיע מחירים ב-‏40% יודע את זה.
פערי התיווך 246389
מה שמזכיר לי שפעם היה בעיתון העיר מדור אוילי במיוחד בשם פער התיווך (או משהו דומה). הרעיון היה לכתוב ,נגיד:
300 גר' שוקולד מריר,200 גר' חמאה, 8 ביצים, כוס קמח, כוס סוכר - 20 ש"ח
10 מנות סופלה - 250 ש"ח
פערי התיווך - 1150%
אוילות לשמה. בסושי אני לא מבין, אבל למה ללכת כל כך רחוק? כוס קולה עולה 10 ש"ח במסעדה ורק 1 ש"ח בבית. למה? כי אינך משלם עבור הקולה אלא עבור המוצר הכולל - כוס קולה במסעדה.
טעות בחישוב 247100
אהמ

יתכן שבירושלים אפשר לקנות מרכיבים זולים במידה שלא תיאמן ולהעביר אותם בתור סושי טוב, אבל זה רק מצב זמני וכמו שמישהו כתב, מספק את הצרכים של שוק קטן מאד. אני בטוחה שלמעט חריגים פה ושם, אם תסכם את העלויות לא תגיע לרווחים של יותר מ 10 עד 15 אחוז לאורך זמן.

כמה נקודות לדיון:

1. מרכיבים איכותיים לסושי הם יקרים מאד. לשם השוואה (מחירים קימעונאיים) - אורז זול לסושי - $1 לחבילה, אורז טוב - $7. נורי - פחות מ 10 סנט ליחידה זולה, כמעט דולר ליקרה. סלמון מחוות גידול - $8 לקילו, סלמון בר מאלסקה - $24-$40 לקילו. "טונה" - $10 לקילו, או-טורו - $$$$$ לקילו. קיפוד ים מפורק על מגשים - $6 למגש עם כ 25 חתיכות, קיפוד ים חי - $5 לאחד שמפיקים ממנו 3-5 חתיכות.

2. לפני כמה ימים ישבתי בסושיה קרובה למקום מגורי ואכלתי כ 15 סוגים שונים של דגים ופירות ים בעלות של כ 60 דולר. גם אם עלות המוצרים למסעדה הייתה 10 דולר, עדיין היה עולה לי הרבה יותר (שלא לדבר על עלות הזמן) להרכיב ארוחה כזו בבית (מה לעשות, לא מוכרים אריזות של 25 גרם דג).

3. תהליך הכשרת השפים הוא קשה מאד. שפים מהסוג של "אסייתי שמצאנו ברחוב ונתנו לו סכין" מפיקים סושי שאפשר למכור ב $12 לארוחה מלאה. שפים שלמדו במשך שנים רבות מפיקים סושי שאפשר למכור במאות דולרים. זה שהסוג הראשון מספק את השוק הירושלמי לא משליך על שאר העולם. נכון גם שהכנת מאקיזושי, שהוא פופולארי יותר בישראל כי מקבלים בו הרבה יותר נפח למלא בו את הבטן מצריכה כישורים שקל יותר ללמוד מאשר הכנת ניגיריזושי.
טעות בחישוב 247217
יש סושיות זולות בארץ. יש מקומות שב-‏25 שקלים אתה מקבל ארוחת צהרים מלאה ומשביעה. הבעיה העיקרית במעט הסושיות האלה שאני דגמתי הן שהן לא טעימות. אי אפשר להשוות ארוחה בהן לארוחה בסאלי או באונמי.

לא שאני מזלזל חלילה בכישוריך, אבל יש לי תחושה עמומה שגם הסושי שאתה הכנת ב-‏30 שקל ל-‏4 אנשים לא משתווה לסושי שהכין מבינן בתחום. חברתי שתחיה לא הבינה מה אני רוצה ממנה כשאני אומר לה שסאלי יותר טובים באופן משמעותי מקיוטו (אבל זה סושי! ובקיוטו עולה חצי!) עד שביקשתי ממנה לקחת ביס גדול ולאכול חתיכה שלמה (אצה, אורז וכל המרכיבים) בביס אחד.

פתאום נפתחו לה העיניים, כי בקיוטו מקבלים קצת סלמון, אורז, מלפפון או שניים ואצה. בסושי ממש מוצלח מקבלים את כל אלה, אבל הם משתלבים בצורה קסומה שכזו ומספקים חוויה הרבה יותר משכנעת. וזה עוד לפני שדיברתי על האונמי דרים...

בקיצור, פלצנות יש אפילו בסושי, ולוקח קצת יותר מ-‏30 דקות כדי ללמוד להכין אותה. אפילו כשזה רק אורז, כמה דגים וירקות חתוכים דק.
טעות בחישוב 247221
ובכל מקום שיש פלצנות, יש מתח רווחים לא רע.
טעות בחישוב 247224
ממממממ....פלצנות....
טעות בחישוב 247234
גודווין מספר 3 - בכל דיון על אוכל באתר ישראלי (ורק באתר ישראלי) תוזכר הפלצנות.
טעות בחישוב 247235
זה בגלל שאף אחד לא יודע איך אומרים ''פלצנות'' באנגלית.
flautulence 247562
או אולי
arty-farty
טעות בחישוב 247616
מה היה גודווין מספר 2?
טעות בחישוב 247622
זכויות בעלי חיים
טעות בחישוב 247618
זה קשור לחומוס?
טעות בחישוב 247873
לא, זה קשור לחמוס (==ferret)
טעות בחישוב 247824
וכאן יש דווקא דוגמא נגדית: בתל-אביבקמו בשנתיים האחרונות כמה "סושיות" זולות במיוחד שנכנסות לנישה של סושי איכותי, מהיר ולא יקר (בסושיה שליד ביתנו: 6 חתיכות מאקי דג ב- 12 ש"ח, 8 חתיכות רול אינסייד אאוט גדול ב- 24 ש"חף מרק מיסו ב- 9 ש"ח).
טעות בחישוב 246276
נכון. ככה זה כשעושים חישובים בשתיים לפנות בוקר...
הבה ננסח זאת מחדש.
במשך השנים הראשונות, של ביסוס המונופול, החברה לוקחת רווחים סבירים של 4 שקלים על המוצר. הבה נאמר שזה כך במשך שלוש שנים - 120 מיליון שקל רווח.
לאחר מכן היא מתחילה להפקיע מחירים, מונופול כמו מונופול - 40 שקל. לוקחות עוד שלוש שנים עד שהמתחרה הראשון קם (צריך לקבל החלטה, לגייס את הההון, להקים את המפעל) - רווח של 1.2 מיליארד שקל.
גם לאחר שהמתחרה קם, הוא די קטן, ולא יכול להתחרות בכל רחבי הארץ. זהו טבען של חברות שאמורות להתחרות במונופולים - הן מתחילות בקטן. לכן, בעוד החברה הקטנה באילת מציעה את המוצר שוב במתח רווחים סביר (4 שקלים רווח), החברה הגדולה מציעה אותו ב-‏20 שקלים הפסד באילת (שהיא שוק בינוני - הבה נאמר שהיא מפסידה שם 20 מיליון שקל בשנה בשל זאת). באותו זמן, החברה מעלה עוד את המחירים שלה בשאר רחבי הארץ ואפילו מפצה על ההפסד הזה.
תוך שנה החברה הקטנה נסגרת (מי הדפוק שיתן להן מימון במצב כזה?! - בעל החברה הקטנה מחליט לצמצמם את ההפסדים ומוכר את החברה שלו לחברה הגדולה בהפסד) והמחירים באילת חוזרים להפקעה הרגילה. כעבור מספר חודשים נפתחת חברה שמנסה להתחרות בחברה הגדולה בתל אביב. הסיפור שוב חוזר על עצמו. כל פעם, התחרות רק מביאה להגדלת המחירים - המונופול מרים את המחירים בראש פינה וירושלים כדי להתמודד עם התחרות המקומית, אותה הוא מחסל באמצעות מחירי הפסד. אבל לאחר שהתחרות נגמרת המחירים לא יורדים חזרה. כך, מחירי המונפול הולכים וגדלים, והסיכוי לתחרות הולך וקטן.
דרך אגב, אם אתה רוצה דוגמה שלא נוגעת לבריאות אפשר לדבר על שוק החשמל. ההשקעה הראשונית בחשמל היא כל כך גדולה, שאם החברה שרוצה להתחרות במונופול יודעת שהיא תצטרך להתמודד עם מחירי הפסד במשך זמן מה, הרי שהיא לא תנסה זאת מלכתחילה.
טעות בחישוב 246325
אתה מניח שתי הנחות שאינן מתקיימות בדרך כלל במציאות:
א. החברה החדשה היא קטנה ונטולת "עורף" כספי.
ב. החברה החדשה מנוהלת על-ידי אנשים טפשים שאינם מסוגלים לצפות את הצעד הראשון והמתבקש של החברה השולטת בשוק.

כל חברה הנכנסת לשוק "מוכח" שבו חברה אחרת דומיננטית מודעת לכך שהחברה הדומיננטית תנסה לדחוק את רגליה באמצעות הוזלת מחירים ונערכת לכך מבחינה כספית. כלומר, מקבלת גיבוי מתאים לפעולה במשך פרק זמן סביר בהפסד.
אם החברה הנכנסת היא אכן קטנה ונטולת "עורף" כספי, היא תבחר בדרך כלל בשוק גומחה ותבדל את עצמה באופנים נוספים חוץ ממחיר, ורק לעתים נדירות תתחרה ראש-בראש בחברה הדומיננטית בנקודה היחידה שבה לחברה הדומיננטית יתרון ברור (עורף כספי).
אם תבחן היסטוריה של חדירת חברות מול מונופולים, תראה כי כמעט תמיד החדירה החזיתית מבוצעת על ידי חברה גדולה ועם גיבוי כספי או שנבחרת חדירה צידית לשוק גומחה.
טעות בחישוב 247825
תן דוגמא כזו (של חברה שנכנסה לשוק מונופוליסטי והצליחה באופן טבעי לפורר את המונופול)
טעות בחישוב 247943
מיקרוסופט הצליחה לפורר את המונופול של נטסקייפ בשוק הדפדפנים.
טעות בחישוב 247964
זו דוגמה למונופול קיים (מערכות הפעלה), שניצל את מעמדו ושליטתו בשוק ע"י "מכירה" במחירי היצף (חינם) מוצר וכך לדחוק את שליטתה של חברה הגמונית ב"תת שוק" מאוד ספציפי. זו דוגמה ממש גרועה "לחברה שנכנסה לשוק מונופוליסטי והצליחה באופן טבעי לפורר את המונופול". מיקרוספט לא נחתה מהחלל החיצון אל תוך שוק הדפדפנים והיא לא הצליחה לפורר את "המונופול" הנטסקייפי מ"למטה" או ע"י תחרות הוגנת.
זו דווקא דוגמה מצויינת ל-Resistence is futile המונופוליסטי ולא להיפך.
טעות בחישוב 247965
מד האירוניה שלי מצביע על כך שהתגובה לה הגבת היתה אירונית(לא, אני לא האלמוני ההוא).
טעות בחישוב 247971
יכול להיות.
טעות בחישוב 248166
כמה דוגמאות שסתם עלו בראשי כעת:

1 המונופול של י.ב.מ בתחום שירותי מחשוב גדולים.
2 המונופול של שטראוס (דרך דנונה) בתחום היוגורט.
3 המונופול של קומפיוסרב שנותץ על ידי אמריקה אונליין.
4 המונופול של עלית/אוסם בתחום החטיפים המלוחים/מתוקים.
5 המונופול של AT&T בתחום הטלפוניה בארצות-הברית בתקופת הפטנט, וניתוצו אחרי כן על ידי המתחרים (עד שבא הרגולטור והרג את התחרות, כמובן – http://www.cato.org/pubs/journal/cjv14n2-6.html)
6 המונופול של זירוקס בתחום מכונות הצילום.

אני בטוח שישנן עוד עשרות דוגמאות שמכירים אלו המכירים את השוק טוב ממני. כמובן שאין צורך להזכיר מונופולים המתפוררים מאליהם ברגע שמתירים כניסת תחרות לשוק.
טעות בחישוב 248281
מאחר שאיני מכיר את המקרים היטב, אפרוש בשלב זה מחלק זה של הדיון.
טעות בחישוב 248226
קוי זהב וברק.

רק פתחו את שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, ומיד בזק הפסיקה לשלוט בו. לקח בערך שעה ורבע, המחירים צנחו ב-‏66% והשוק נפתח והשתכלל פלאים.

סלקום ואורנג' הם גם דוגמה מעולה, אחרי שפלאפון היו היחידים עם הרשיון.

ערוץ 1 ששלט ללא עוררין בשוק עד שאיפשרו לעוד ערוץ לפרוח.

וזה בלי להתאמץ.
טעות בחישוב 248241
באופן כללי אנחנו בדיעה דומה, אבל הדוגמאות שנתת הן לא של כניסה לשוק באופן טבעי, כמו שנתבקש.
טעות בחישוב 248355
אתה צודק לגמרי, בזק, פלאפון וערוץ אחד הם מונופולים שנוצרו בכוונה תחילה על ידי הממשלה. עיון יותר מעמיק בנושא יגלה לך שמרבית המונופולים הם מונופולים מעין אלו. ב"טבע" כמות המונופולים היא אפסית (עד לא קיימת).
אולי כדאי להפוך את השאלה ולדרוש הבאת דוגמאות למונופולים טבעיים?
טעות בחישוב 248369
נטען כאן שמיקרוסופט היא מונופול כזה.
טעות בחישוב 248371
קצת התבלבלת, ה''טבעי'' מתייחס לכניסת המתחרים ששברו את המונופול, לא להיווצרות המונופול. גם אני סבור שכמות המונופלים ה''טבעיים'' היא אפסית.
טעות בחישוב 248422
לא חושב שהתבלבלתי אבל אולי לא הסברתי את עצמי נכון. ניסיתי לרמוז שהשאלה הזאת לא ממש ברת תשובה לאור נדירותם של המונופולים הטבעיים (גם אלו שאורי הזכיר הם ברובם מונופולים בחסות הממשלה).
אולי בנדירותם של אלו אפשר לראות ראיה (אם כי לא מכריעה) לעצם נכונות הטיעון המקורי. מונופולים ''טבעיים'' אינם קשים במיוחד לפיצוח.
טעות בחישוב 248486
אבל הבקשה היתה לדוגמה למונופול שהתרסק באצמעים טבעיים (כלומר, המתחרות החדשות לא קיבלו הטבות כפי שקיבלו קווי זהב וברק בשוק השיחות הבינ''ל).
טעות בחישוב 248515
איזה הטבות הן קיבלו?

בכל מקרה ברור שהמונופול של בזק עד לכניסתן של קווי זהב וברק לשוק לא נבע מגורמים טבעיים אלא מהחוק שקבע את המעמד שלה במפורש.
טעות בחישוב 248525
אני לא זוכר בדיוק, אבל בכל פעם ששוק מונופליסטי בישראל נפתח לתחרות, המתחרים החדשים מקבלים הטבות (הרבה פעמים בדמות הגבלות שמוטלות על הגוף המונופוליסטי ומקשות עליו להתחרות במתחרים החדשים).

המשפט השני שלך הוא התפרצות לדלת פתוחה.
מנונופולים 246316
המוצר עולה: 100 שקל.
הרווח שלך: 4 שקל.
מכירות: 10 מליון.
רווח שנתי: 40 מליון.
רווח לעשר שנים: 400 מליון.

יספיק לחלוקת: 3.8 מליון מוצרים.
זמן חלוקה חינם: 4.5 חודשים.

כלומר, אחרי עשר שנים של איסוף רווחים תזרוק את כולו בשליש שנה. סבורתני שהמתחרים יחכו עד שיאזל לך הכסף וייכנסו לשוק.
מנונופולים 246319
כבר העירו לי על הטעות בחישוב. תיקנתי את החישובים ואתה מוזמן להגיב להם.
מנונופולים 246327
הגיבותי.
מנונופולים 246336
כדי לחסל את המתחרים אני לא צריך לחלק את המוצרים חינם. מספיק לי למכור אותם ב-‏80 שקל. יותר מכך - מכיוון שאני מונופול אני יכול לנצל את גודלי כדי לפצות על ההפסד במקום אחד (או בתחום אחד) על ידי העלאה של המחירים במקומות אחרים.
אני גם לא מבין את הקטע של "המתחרים יחכו" - הם מפסידים הרבה כסף כל חודש! למה בדיוק הם יחכו?
בקיצור - תקרא את התגובה המלאה יותר שרשמתי ותגיד לי מה אל הגיוני בחישובים שלי שם.
מנונופולים 246342
הרעיון הוא שאם אתה מונופול טבעי בתחום מסויים, כל העלאה מעבר לסף היעילות תקים מתחרים שמחכים להזדמנות כזו בפינה, כי הם יודעים לעשות זאת יותר טוב. אתה תילחם בהורדת מחירים, והציבור מרוויח. כשתפיל את המתחרה הראשון והשני, יקום השלישי. כולם יודעים שאורך נשימה אינו אין סופי, ויש הרבה שחקנים כבדים בשוק עם אורך נשימה דומה.
מונופול טבעי גם אינו יכול "לפצות" עצמו בהעלאה במקום אחד תמורת טקטיקת היצף במקום אחר: בכל מקום בו המחיר יהיה גבוה ממה שפלח צרכנים מסויים מוכן לשלם, והרבה יותר גבוה מעלות הייצור, התחרות תגיע, ובעוצמה.
המתחרים, כמו המונופול, מוכנים להפסיד כסף לפרק זמן מסויים מאחר והם מכירים בפוטנציאל הגלום בשוק עליו הם מתחרים. ההפסד הוא בעצם סוג של השקעה, שיכולה להצדיק עצמה או לרדת לטימיון. בכל מקרה - הצרכן מרוויח. רגולציה רק תזיק.
מנונופולים 246345
השאלה היא כמה זמן לוקח לתחרות להגיע. להקים תחנת כוח זה תהליך בן שנים. מהרגע שנלקחת החלטה עסקית להקים אותה, כי המתחרה הפוטנציאלי רואה שהמחירים גבוהים והוא יכול להכנס, ועד שהוא מתחיל לספק שירות, המונופול יכול להספיק לחסל את התחרות באזור סן-דייגו ולהעלות שם שוב מחירים, ולהוזיל את המחירים שהיו גבוהים בסן חוזה.
מכיוון שאנשי העסקים הם חכמים, ובשוק חופשי יש להם את כל המידע הנחוץ, הרי שאף אחד מהם לא יתנדב להיות המתחרה השני או השלישי שיפול (ולפי דעתי - גם העשירי יפול). מה תגיד להם - "תקריב את הקרבן כדי שעוד חמש שנים לא יהיה מונופול?" לטובת מי הם יעשו את זה?
בקיצור - התשובה לא טובה.
מנונופולים 246348
התשובה שלי טובה לרוב המכריע של המקרים, וברור שאין צורך להגיד כלום למתחרים. מקרה מייקרוסופט שנדון כאן במקביל הוא דוגמה מצויינת: מונופול טבעי חזק, שמתחריו עומדים בפרץ במשך שנים, ומקדמים בעקשנות אלטרנטיבות, מאחר והם יודעים שגם נגיסה קטנה בפלח השוק היא טובה, ומשמשת תשתית למועד בו מייקרוסופט תאבד מיעילותה.

ישנם מקרים בודדים מוכרים בהם קיים מה שנראה על פניו ככשל שוק, בד"כ עקב הסיבה שציינת: תעריפי כניסה גבוהים, לרוב בתחומי התשתית, בהם נדרשת מעורבות רגולטור. דרך אגב - התעריפים הגבוהים בכניסה הם בעצמם תוצאה של רגולציה אחרת בשוק האנרגיה: מחירי גז, נפט ואנרגיה אטומית, שהם עיקר מקורות האנרגיה הזמינים, מווסתים ע"י ממשלות.

אולם לאחר שהבאת את הרגולטור, דרך אגב, יש מקום לבדוק מה עושה התערבות זו. המונופול ה*רגולטורי* של חברות החשמל גורם לבזבוז והפקעת מחירים שאין לה אח ורע בכל מקום בו קיימת תחרות חופשית, עם פער עצום בין עלות ההפקה לעלות לצרכן.
מנונופולים 246354
לא שאלתי על רגולטור, שאלתי למה מונופול "טבעי" הוא דבר טוב.
מתי תעריפי הכניסה הם גבוהים מספיק כדי שמונופול יוכל לעשוק את הלקוחות? האם זה רק בתחום התשתית? מדוע תחום הבנקאות לא נכנס להגדרה הזו? (בנק צריך גודל מסוים כדי להצדיק את קיומו, וגם כדי להמנע מקניה על ידי בנקים אחרים. התסריט של האלמנה והיתום מקובל עלי כהגיוני). גם תחום הטלוויזיה בכבלים יכול להכנס לתשתית, לא? ותחום הטלפוניה? (האמת - תחום הטלפוניה הוא דוגמה מצויינת. גם הסלולרית וגם הקווית). בקיצור - נראה לי שמרבית התחומים הם בדיוק היוצא מן הכלל הזה...
מנונופולים 246366
מונופול טבעי ברוב המקרים פחות טוב ממצב בו קיימת תחרות שווה יותר, אבל טוב לאין שיעור ממונופול רגולטורי, או מכל רגולציה אחרת שמנסה לחסל מונופול טבעי (ומסיימת בד"כ באי השפעה במקרה הטוב או ביצירת מונופול רגולטורי במקרה הרע). לעיתים מונופול טבעי הוא פשוט הדרך של השוק להגיד: מאוד נוח לכל האנשים שמשתמשים בשירות של המונופול הטבעי שיהיה סטנדרד אחד במחירים סבירים. איך הם יודעים שהמחירים סבירים? כי כשהם יפסיקו להיות - תופיע תחרות מעצמה (כי אינה מוגבלת בחוק או ע"י רגולטור).

מאחר ולא מדובר בתאוריה, אלא בתאור המציאות, הבה נצא מהאקדמיה והלעגנות הריקה שלך, ונבחן התנהגות של כל מה ש*אתה* מכנה "תשתית" בתנאי שוק חופשי ותחת רגולציה: השוואה בין סקוטלנד לאנגליה, עם הקמת המערכת הבנקאית המודרנית במאה ה 17, מראה שמהערכת הסקוטית, בה לא היו רגולציות כלל, היתה יציבה יותר. גם בבריטניה וארה"ב החופשיות לא היו משברים קשים מדי (למעט זה של 1907, שהתאושש ללא "סיוע ממשלתי" לאחר פחות משנה), המשבר הבנקאי החריף ביותר המוכר לנו בבנקים, ב 29, קרה לאחר מעורבות ממשלתית עמוקה בתחום הבנקאות בארה"ב. בישראל, שמעולם לא היתה שוק חופשי, עמדו כל הבנקאים הבכירים למשפט, וכל המערכת הבנקאית התמוטטה לחלוטין בשנות ה 80.

הפקדת תשתית הטלפוניה בידי בזק כמונופול ממשלתי גרמה לשרות מחורבן להפליא ולמחירים גבוהים. כניסת תחרות, אפילו מוגבלת (כי שוק התקשורת כולו עדיין נשלט במדה רבה ע"י הרגולטור במשרד התקשורת), שיפרה את התשתיות והשרות ללא הכר, וגרמה להוזלת מחירים. הוזלה ושיפור נוסף, אם כן, יקרו לא ע"י חיזוק הרגולטור אלא המשך הוצאתו מהמערכת.

לגבי חשמל, גם שם סייגתי את דברי, והתעלמת לחלוטין מההסתייגות (מה שגורם לי לחשוב שאתה אלמנה ויתום בעצמך, כי תבנית הפניה נראית לי מוכרת, ואם לא - איתך הסליחה): הרגולציה בשוק החשמל גורמת לשרות דפוק במחירים גבוהים (פי כמה וכמה ממחירי העלות, תמורת כל השחיתות והנפוטיזם הרגיל שבחסות המדינה). נשאלת השאלה האם אפילו במקרה זה לא עדיף להפריט, וגם אז כל התפתחות תהיה טובה יותר (בין אם ע"י יצירת תחרות/מונופול טבעי/קפיצה טכנולוגית שתעקוף את הצורך בתשתיות הקיימות - כמו הלווין והכבלים והסלולרי מול הקווי).
מנונופולים 246372
אני לא האלמנה והיתום. אני הגבתי לאמירה הזו שמצוטטת מהודעה שלך - ''אין שום פסול במונופול טבעי''. לא דיברתי על רגולטורים באופן כללי או פרטני. ניסיתי להבין למה אין שום דבר פסול במונופול טבעי.
אנחנו מדברים על המציאות, ובמציאות מונופולים, בין אם הם רגולטוריים או לא, עושקים את הלקוחות כי כי הכוח שלהם מאפשר להם את זה וכי כמעט אי אפשר להתחרות בהם באופן סביר. ברור שמונפול שאפילו תחרות לא מאיימת עליו גרוע מכזה שפועל בשוק תחרותי. זה לא הופך את זה שפועל בשוק תחרותי לבלתי-מזיק. אתה מאגד את הרגולטורים שמייצרים מונפולים (משרד התקשורת ובזק, לדוגמה) עם הרגולטור שתפקידו להלחם בהם (הממונה על ההגבלים העסקיים). זה, אם תסלח לי על הבוטות, דמגוגיה.
לא היתה שום לעגנות בתשובות שלי, ונראה לי שאתה מחפש אותה יותר משהיא באמת שם.
מנונופולים 246385
עד כמה שאני מכיר את המקרים של המונופולים הטבעיים, אין הם מנצלים את השוק באופן שאתה מתאר זאת. הם משארים במעמדם רק תודות להשקעת מאמצים אדירים להישאר בצמרת. כמובן שהעובדה שעמדת הפתיחה שלהם טובה יותר מאלצת את מתחריהם הרבה פעמים להשקעות גדולות, ולכן מייצרת יתרון יחסי בתחרות, כמו כל התמודדות של ענק בקטן, אבל תמיד יש יתרונות גם לקטן, וזה מחייב מונופול טבעי להישאר תחרותי, ולא "לעשוק".
החיבור בין שני הפנים של הרגולציה הוא לא כזה מלאכותי: אם שמת לב לדינמיקה של הדיון כאן, הרבה מציעים שבגלל שהרגולטור נכשל בהגבלת המחיר, יש להגביר רגולציה. המדרון החלקלק הזה מביא מהר מאוד לחשיבה של הלאמה - כי אם הרגולטור אף פעם לא מצליח לכפות את רצונו על השוק הפרטי החמקמק, אולי פשוט נלאים? (ואז קיבלת את בזק). רשות ההגבלים הינה, בהיבט זה, כלי מסוכן מאוד. היא מבססת את פעילותה על חוקים רגולטוריים, שייתכן שגורמים לשוק להיות מוגבל.
לדוגמה, בשוק תוכנות ההפעלה והמשרד: נכון, מייקרוסופט הענקית אולי אינה הטובה ביותר במעבדי תמלילים, ואולי אפשר לייצר גיליון אלקטרוני מוצלח יותר מאקסל, אבל המכלול כפי שהוא נמכר ע"י מייקרוסופט, והעובדה שאתה יכול להעביר לכל שותף עסקי בעולם קובץ שהוא יכול לפתוח הוא נוחות רצינית שכל העולם מוכן לשלם עליה (אף אחד לא כופה זאת עליו. הוא יכול להשתמש בלינוקס ותוכנות שאינן אופיס אם פחות חשובה לו הסטנדרטיזציה). ועכשיו מגיעה הרשות למניעת הגבלים עסקיים, ומפרקת את המונופול הזה, ע"י איסור מכירת חבילות של מערכות הפעלה עם חבילות משרדיות, למשל. האם השוק קיבל משהו יותר טוב או יותר רע? האם המאמץ הנדרש מכל חברה חדשה יוזיל את המוצר הסופי או ייקר אותו? האם המוצר הסופי ייתן אותן היכולות או יכולות פחותות? התשובה היא: אף אחד לא יודע, ובטח שלא הרשות להגבלים עסקיים. לכן, כל מה שצריך לוודא כשרואים מונופול זה, שהוא אינו קיים מתוקף רגולציה. אם זה המצב, וזהו אכן מונופול טבעי, אפשר לעזוב אותו לנפשו - השוק כבר ידאג ליתר בהתאם למה שטוב לכולם.
דוגמאות היסטוריות נוספות של מונופולים טבעיים שכולם חשבו שלא יוכלו להעלם, אולם נעלמו (ולא ע"י רגולטור) כשצרכי השוק השתנו: סטנדרד אויל, פורד ומודל הטי, IBM. לעומת זאת, היו מס' מונופולים טבעיים מצויינים, שהרגולטור בנוקשות אופיינית פרק, כנגד רווחת הכלל. דוגמה בולטת היא של חברת האלומיניום האמריקנית (ALCOA) המובאת לקראת סוף המזכר בקישור הבא:

מנונופולים 247827
אתה אומר "אף אחד לא יודע" אבל אנחנו יודעים מה יקרה אם המונופול הטבעי של מיקרוסופט יישמר: תוכנה גרועה ולא-בטוחה במחירים גבוהים. אולי עדיף לפרק את מיקרוסופט ולנסות משהו אחר?
האם לטענתך "השוק" יפרק את המונופול של מיקרוסופט? מדוע לא עשה זאת עדיין?
האם לטענתך מיקרוסופט עדיין מתקיימת מרווח מינימלי? מאיפה יש לה כסף לקנות חברות? מאיפה בא שכרו של ביל גייטס?
מנונופולים 246693
> לגבי חשמל, גם שם סייגתי את דברי, והתעלמת לחלוטין מההסתייגות (מה שגורם לי לחשוב שאתה אלמנה ויתום בעצמך, כי תבנית הפניה נראית לי מוכרת, ואם לא - איתך הסליחה

אני מבקשת... אני כותבת בכינוי הבדוי שלי בלבד ואם וכאשר אחליף אותו, אחליף אותו לחלוטין.
מנונופולים 246251
מייקרוסופט היא מונופול טבעי, מגובה ברווחים עצומים. אשר לא שוקט על שמריו ואף ממשיך לגדול ולהשתלט על תחומים נוספים, ראה ערך: "דפדפנים", "מערכות הפעלה", "מעבדי תמלילים" ולאחרונה "נגני מדיה" ו"פירוולים". באמצעות רכישת חברות קטנות ושליטתה במערכת ההפעלה היא מצליחה להמשיך ולהתקדם לתחומים חדשים מחד ולהחניק תחרות מאידך.

במהלך השנים היא איימה על יצרני מחשבים שרצו לספק מערכות הפעלה אחרות שלא תספק להם את מערכות ההפעלה מתוצרתה (או תספק ללא ההנחה שמקבלים יצרני אחרים) צעדים שאמנם היא שילמה עליהם בבית המשפט אבל רק שנים אחר כך ורק לאחר שהתחרות נקטעה באיבה.

בתחום שבו היא שולטת קשה מאוד למתחרים חדשים לקום בשל ההשקעה העצומה הדרושה, נכון להיום יש לה תחרות מכיוון החינמי קרי אנשים המייצרים תחרות על חשבון זמנם החופשי ראה ערך לינוקס, או חברות הגדולות כגון IBM המנסות לאחרונה לשבו לשבור את החברה בתחומים מסויימים באמצעות אספקת תוכנות ירודות יותר(Open office) בחינם או במחירי בסיס תוך הסתמכות על רווחים מצד ה"שירות".

בכל מקרה מייקרוסופט היא מונופול טבעי(90 אחוז מהשוק) שיותר מ15 שנה שולט בשוק מערכות ההפעלה למחשבים הביתיים ובערך עשור שולט במערכות הפעלה ותוכנות OFFICE למגזר העסקי.

הנה מקום שבו השוק החופשי נכשל כישלון חרוץ.
מנונופולים 246260
מייקרוסופט אינה מונופול טבעי לחלוטין. הקמתה של מייקרוסופט והסיבה שהגיעה לגודלה העצום היא ממשלתית לחלוטין - היא היתה הספק היחיד של מערכת הפעלה של כל מחשב IBM, שהיתה אז חברת מונופול ממשלתית.
המצב כיום הוא שבשל ההתחלה הממשלתית הטובה, וה Net Effect של חבילת התוכנה של מייקרוסופט (מוצר שככל שהוא נמצא אצל יותר אנשים הופך להיות כדאי יותר לרכישה) יש קושי למתחרים להתגבר על כך.
למרות זאת, החופש היחסי בשוק התוכנה מפצה על הפתיחה הנהדרת בחסות הממשלה של מייקרוסופט, והיא כיום מונופול טבעי יותר מאשר ממשלתי, ומתנהגת כך בדיוק (ללא שום כשלי שוק): ישנן מערכות הפעלה שמתחרות בה, ונקנות או מופצות בחינם ע"י מתחרים, ומערכת ההפעלה החלונאית שורדת רק בזכות מחירים אטרקטיביים וחבילות שירות ותוכנות אטרקטיביות שמגיעות איתה, ובכל תחום יש לקהל הרחב (שנציגים ממנו נמצאים לבטח באייל) תוכנות מתחרות למייקרוסופט, שלא ממש ירדו מהמדפים, והסיבה היחידה שהן נמכרות פחות היא אטרקטיביות של המקבילה המייקרוסופטית. אין כל פסול בדומיננטיות טבעית, כל עוד המחירים והשרות יותר טובים מהתחרות. השוק החופשי אינו קובע כמה זמן מונופול טבעי צריך להתקיים.
IBM, שהתחילה כמו מייקרוסופט - מונופול בחסות הממשלה, שלטה ללא מצרים בשוק המחשבים ממלחמת העולם השניה עד לאמצע שנות ה 80 (כחצי מאה), אולם הכניסה לשוק המחשוב האישי היתה סוף המונופול: בשוק חופשי מתפתח ללא הגבלות היא איבדה את הבכורה.

מייקרוסופט מנסה למנף את כוחה כדי לזכות בתחומים מחוץ לתוכנה, אולם נכשלת היכן שאין לה יתרון יחסי (כמו בשוק הטלקומוניקציה אליו ניסתה לחדור בסוף שנות ה 90 העליזות), וגם זה מעיד שבתנאי שוק חופשי, אפילו אם אחד המתחרים מקבל יתרון לא הוגן בתנאי הפתיחה, השוק דואג לאזן זאת.
מנונופולים 247829
סליחה?
איך המחרים של מיקרוסופט יכולים להיות יותר אטרקטיביים מחלוקה חינם?
איך יכול להיות שחבילות התוכנה שלה אטרקטיביות יותר כאשר רוב ה"מומחים" בתחום מעדיפים מערכות אחרות?
הסיבה הפשוטה היא כשלונה של ההנחה הבסיסית שלך - הנחת השקיפות. רובם הגדול של הלקוחות בתחום המחשבים (ובתחומים רבים אחרים) לא מבצעים בחירה רציונלית בין אפשרויות תוכנה. הם "בוחרים" באפשרות היחידה שהם *רואים*. הרוב הגדול של משתמשי המחשב פשוט *לא יודעים* שיש מערכות הפעלה שאינן של מיקרוסופט, שיש מעבדי תמלילים אחרים, שיש דפדפנים אחרים. כשהם קונים מחשב חדש, המוכר לא שואל "איזה מערכת תעדיפו על המחשב, חלונות או לינוקס?" הוא מתקין אוטומטית.
מנונופולים 248199
דווקא WordPErfect היה קודם לכן התמלילן ה"סטנדרטי" והיה בשימוש נפוץ מאוד אצל גורמי ממשל בארה"ב.

מיקרוסופט גם לא היתה ספק יחיד של DOS. היה גם DR-DOS, לדוגמה.

יבמ הפסיקה להיות קובעת התקנים באותו שוק עוד הרבה לפני שMS-DOS החלה להיות מנוצלת לעידוד התקנה של MS-Windows, על חשבון מתחרים כגון DesqView

ל־ibm היו גם מתחרים לפני שנות השמונים. ולא רק בשוק הממשלתי, אלא גם באוניברסיטאות ובשוק הפרטי. הם לא הצליחו יותר מדי (מעניין למה).

המונופול של IBM נשבר בסופו של דבר בגלל כניסת תחנות ושרתי יוניקס.
מנונופולים 247822
טענת:
1. מיקרוסופט היא מונופול טבעי.
2. אם החברה היא מונופול טבעי - היא לא מגובה בשנים של רווחים עצומים, אלא בשנים של רווחים מינימליים.

מכאן: מיקרוסופט מגובה בשנים של רווחים מינימליים, ולכן בשום אופן לא יכולה למכור סחורה במחירי היצף, או להציע דפדפן בחינם עם מערכת ההפעלה, ואין לה שום דרך, אם כך, לדאוג להוציא מהשוק שום מתחרה בשוק הדפדפנים, גם אם קוראים לה נטסקייפ במקרה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים