בתשובה לטלה בר, 08/09/04 9:07
עגנון ופאגניות 246230
השאלה המתבקשת היא מהיכן שאב עגנון את העניין הזה באלים ובקשר של אדם לטבע בכלל וניתן להזכיר כגורם משפיע מאוד את הסופר הנורבגי הגדול קנוט המסון, שהרבה לכתוב על הקשר המיסטי שבין אדם לטבע, והיה קשור עד מאוד לאמונות נורדיות עתיקות. מה שעוד יותר מעניין זה העובדה ששמו המקורי לא היה המסון אלא פדרשן, והוא החליף אותו בימי בחרותו מתוך אמונה מכשפת ממש בכוחם של צלילים ושמות. יש הגורסים, שעגנון הצעיר, שהושפע מהמסון ובעיקר מספרו ''מסתורין'', הלך בעקבות גיבורו ושינה אף הוא את שם משפחתו הקודם לשם בעל צליל ומשמעות סימבוליים יותר.
עגנון ופאגניות 246274
אני מבינה ממה שאתה שואל שאתה מבחין בין האהבה לטבע לבין האמונה באלי הטבע ואני לא חושבת שאפשר לעשות אבחנה כזאת. דרך אגב, אני לא רואה את עגנון כמיסטיקן, ואני לא חושבת שיש משהו מסתורי באהבה לטבע ולאהבה עצמה. לדעתי זהו המצב הטבעי של האדם שבא מהטבע, אחרי הכול - רק אנשים שגדלו בעיר ולא יצאו ממנה עד גיל מבוגר יחסית אינם מסוגלים לראות את הקשר הטבעי בין האדם לטבע, שמעולם לא היה צריך להיעלם כלל. (דרך אגב, אומרים ששם משפחתו החדש של עגנון קשור בשם הסיפור הראשון שפורסם בעברית,
''עגונות'', ואין לו שום קשר לטבע.)
עגנון ופאגניות 246461
המשפט הראשון לא מסתדר לי. אי אפשר לאהוב את הטבע בלי להאמין באלי הטבע? נראה לי שקל מאוד לעשות את ההבחנה הזו, אבל אולי לא הבנתי למה את מתכוונת.
עגנון ופאגניות 246637
הכוונה היא למי שיש לו צורך להאמין בכלל. היהדות דוחה את אהבת הטבע כשלעצמה, ורואה אותו רק בהקשר של שימושו למען האדם. זו איננה אהבת הטבע. ברור שמי שאינו מאמין בשום אלוהות, יכול לאהוב את הטבע כשלעצמו, אבל התייחסות לטבע כאל דבר שנברא לטובת האדם אינה סימן לאהבה.
עגנון ופאגניות 246825
אני חושב שאת טועה. ברור כשמש שיש המון דתיים שאוהבים את הטבע לכשעצמו, ולא רק כתלות ב''שימושיות'' שלו. אני מכיר כאלו לא מעט. היהדות לא שמה את הטבע כנזר הבריאה, זה נכון. זה לא אומר שהיא ''דוחה את אהבת הטבע'' או שיהודי מאמין לא יכול לאהוב את הטבע, או דברים אחרים שנבראו למען האדם.
עגנון ופאגניות 246829
עצם הביטוי ''נזר הבריאה'' הוא אנתימה לאנשים הקושרים את עצמם עם הטבע - מאחר שהם מאמינים שהטבע ברא את עצמו, ובוודאי שאינם מסוגלים להאמין שהאדם נמצא מעל הטבע, כפי שיהדות גורסת. אהבה אמיתית משווה בין האוהבים, ואהבת הטבע האמיתית מחייבת את האדם להרגיש את עצמו חלק מהטבע ולא מעליו.
עגנון ופאגניות 246851
על-פי מה את מגדירה מהי "אהבת הטבע האמיתית"?
עגנון ופאגניות 246921
בדיוק מה שאמרתי - שבה האדם מרגיש כחלק מהטבע ולא נמצא מעליו בדמותו כ''נזר הבריאה''.
עגנון ופאגניות 246970
לא התכוונתי לשאול מהי הגדרתך לאהבת הטבע, אלא למה את מקבלת רק את הגדרתך כנכונה (וסליחה אם אני טועה)?
עגנון ופאגניות 247436
ההגדרה שלי היא הבעת דעה, וברור שכל מי שמביע דעה רואה את דעתו כנכונה ואת דעתם של אחרים כלא נכונה - אחרת מה הטעם להיות בעל דעה מסויימת?
עגנון ופאגניות 247456
ומכאן שלדעתך כל אנשי החברה להגנת הטבע סוגדים לאלי הטבע. נכון?
עגנון ופאגניות 247539
הדגשתי את המאמינים, לא את אלה שהם אתאיסטים. אני מכחישה את האפשרות שאפשר להיות יהודי מאמין וגם אדם שמסוגל להתאחד עם הטבע - כפי שאי אפשר להיות יהודיה מאמינה וגם פמיניסטית (ר' מאמרי ''פגאניזם ופמיניזם) - הדברים האלה פשוט סותרים את עצמם ואינם יכולים לחיות בכפיפה אחת בלי שכל אחד מהם יוותר על העקרונות של האחר.
פתיחות וסגירות 247611
"אני מכחישה את האפשרות שאפשר...להיות יהודיה מאמינה וגם פמיניסטית"

למשל, ראי את דברי בלו גרינברג בפסקאות האחרונות של תגובה 233345

יש כל מני סוגים של מאמינים ואני חושב שצריך להתאמץ לצאת ממעגל הראיה הפשטנית הסוברת שאמונה גוררת בהכרח חוסר מחשבה עצמית, חוסר פתיחות או אי רגישות לסממנים ליברליים-חילוניים (יהיו אלה אשר יהיו).

טלה, לדעתי, אמנם יותר קל להניח דוגמטיות אורתודוכסית, אבל גם חילוניים מצבעים שונים יכולים ללקות בה, וד"ל.

______

אני מבקש שהתגובה הזו לא תשמש כמקפצה לפזיזות.
פתיחות וסגירות 247789
לפי הבנתי, כדי שאישה גם תהיה יהודיה דתייה וגם פמיניסטית, יש צורך לשנות חלק גדול מההלכה - רק ההסכמה שההלכה אינה ''תורה למשה מסיני'' ויש אפשרות לשנות אותה תאפשר לנשים לרקוד על שתי החתונות הסותרות האלו - יותר מדי נאמר על קוצר שכלן והצורך להקביל את חייהן של הנשים בהלכה היהודית משאפשר יהיה לקבל אותה וגם להיות פמיניסטית.
עגנון ופאגניות 247854
טלה,

יכול להיות מעניין לבחון את היחס של זלדה, משוררת דתיה, אל הטבע. אמונתה באל היא אינטימית ועזה וכך אהבתה לטבע, אותו היא רואה השתקפותו של האלוהים, אך כאשר היא נמצאת בשעות קשות היא ''מסתלקת'' מן הטבע, שכן האדם קודם.

מדובר בשירה עדינה, בעלת תיאורי טבע נדירים.
עגנון ופאגניות 247923
מבחינה רציונלית, הטבע אינו יכול להיות ''השתקפותו'' של אלוהים כי הטבע הוא כולו פיזי ולאלוהים אין גוף ואין תכונות גופניות - לכל היותר הטבע יכול להיות השתקפות ''כוחו'' של אלוהים, מצב המדגיש את הביטוי ''הבריאה'', ויש כאן הפחתה במשמעות הטבע, שנברא בידי אלוהים, לעומת משמעות האלוהים. בתור פגאנית, אני לא יכולה לקבל מצב כזה שיש משהו שהוא מעל לטבע - מה שהיהדות, וגם זלדה, עושות. כשאני נמצאת בחיק הטבע, אני לא מחפשת שם את אלוהים אלא משתדלת להתאחד עם הטבע עצמו. זהו ההבדל וזוהי הסתירה.
עגנון ופאגניות 246926
מצטרף לדעה, הקשר נראה לי מופרך..
עגנון ופאגניות 246460
כל התקופה מאמצע המאה ה-‏19 ועד מלחמת העולם הראשונה פחות או יותר התאפיינה במוטיבים של "חזרה לטבע" ומעין ריאקציה לתיעוש ולעיור. מה גם שמדובר בשלהי התקופה הרומנטית באמנות ובספרות, שהשתמשה באלמנטים מיתולוגיים והאדירה את הטבע, הרגש, והמופלא.
בהחלט! 246638

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים