בתשובה לדורון הגלילי, 12/09/04 17:58
עדכון חדשות פיראטי 246527
נערות הלווי הללו עשויות להיות בשעות הבוקר תלמידות נכות שזקוקות להסעה לבית-הספר. קשה לי להאמין שאתה מבקש למנוע שירותים חיוניים מהתושבים בגלל שגבולות התקציב נפרצו. אבל לא משנה, אין לי הצעה טובה יותר.
עדכון חדשות פיראטי 246530
אז אם לראש המועצה מאד לוחץ בביצים, שיעביר תיקון לתקציב: אם ימצאו לו מקורות מימון חדשים, הוא יכול להפנותם לטובת נערות הלווי הרעבות ללחם. אם אין לו מקורות להרחבת התקציב - עדיין ניתן להעביר (בצורה מאורגנת ורשמית) עוד 36,000 ש"ח מתקציב איסוף האשפה לתקציב נערות הלווי.
עדכון חדשות פיראטי 246603
אני חייב לך (או לפחות לי) עוד התיחסות לדברים שלך:
תקציב יכול להיות גרעוני. במודע ובהחלטה (אישית אני מעדיף שזה יהיה תקציב המדינה, ולא הרשות המוניציפלית, אבל גם עם זה אפשר לחיות). אבל, צריכים להתקיים מספר כללים: קודם כל, גם מתקציב גרעוני אסור לחרוג (כלומר, גם אם אנחנו יודעים מה עיסוקה של הגברת, אין בכך שעליה לספק את שרותיה בכל מחיר). בנוסף לכך, בתקציב גרעוני אסור שהגרעון יעלה על אחוז מוגדר(1) מהתקציב. החזר חובות, וכמוהו הריבית הנצברת על החוב המגולגל לשנים הבאות, אמור להכלל כהוצאה תקציבית. כדאי גם שתקציב גרעוני יהיה חייב לקבל אישור מגוף חיצוני לרשות (לדוגמא משרד הפנים, האוצר, מרכז השלטון המקומי) אשר יוסמך לפסול או לצמצם סעיפים תקציביים אשר יראו לו בזבזניים בתנאי מחסור. והדובדבן שבקצפת: מועצה המגישה תקציב גרעוני תוגבל בגובה השכר (וההטבות) אותו היא משלמת לנבחרים ולממונים ממלאי משרות אמון(2) לכדי אחוז מסוים(1) מהשכר הממוצע במשק.

____
(1) כיוון שאני מדבר באופן עקרוני, ולא מנסח הצעת חוק, אני לא נכנס למספרים.
(2) שזה יופימיזם למינויים פוליטיים.
עדכון חדשות פיראטי 246710
1. ההגיון של ההצעה האחרונה (הגבלת השכר וההטבות) לא ברור לי. השכר משולם עבור עבודה. אם השכר גבוה מדי ביחס לעבודה, יש להפחיתו גם אם הרשות המקומית במצב נפלא. אם הנבחרים והממונים ברשות לא מתפקדים כראוי (ויש לך דרך לקבוע זאת), יש להעבירם מתפקידם. בכל מקרה אחר, לא מובן לי מדוע אתה חושב שזה ראוי להפחית בשכרם.
2. הרעיון שבמצב של תקציב גרעוני יהיה גוף פוליטי אחר שיוכל לפסול סעיפי הוצאה הוא רעיון בעייתי. המערכת המוניציפאלית אמורה לשמש גם כמשקל נגד פוליטי למערכת המרכזית (מנהיגות מקומית). האינטרסים של העומדים בראש הרשות המקומית ושל האחראים במערכת המרכזית עשויים להיות נוגדים. אגב, לשיטתך, מדוע לא למנות מנהל מקצועי לרשות המקומית (או חברה קבלנית) ולחסוך את כל הבעיות וחוסר האחריות שמעוררים הפוליטיקאים?
3. אני מאמין ששלושת ההצעות הראשונות שלך (אסור לחרוג מתקציב גרעוני, לגרעון אסור לחרוג מאחוז מוגדר מהתקציב, הריבית כהוצאה תקציבית) מתקיימות באופן תיאורטי כבר היום.

חוץ מזה, אני תומך בכל ההצעות שלך.
עדכון חדשות פיראטי 246718
1. לא, השכר אינו משולם עבור עבודה, אלא עבור מילוי תפקיד. אינני מדבר על שכרם של עובדי העיריה: מפני האשפה או עובדי מחלקת הרווחה. אני מתייחס לנבחרים ולממונים, אשר, להבנתי, נמצאים (או ליתר דיוק - אמורים להמצא) בתחתית סולם העדיפויות של בעלי החוב. אני גם לא מציע להסתפק בתשלום שכר מינימום, אבל אני מצפה ממי שמתמודד על ראשות הרשות - ונבחר לתפקיד, לראות בתפקיד שליחות למען התושבים ולא למען חשבון הבנק שלו. אם בקופת המועצה הצטברו כספים עודפים, אחרי שזאת דאגה למלא את תפקידה כלפי ציבור משלמי הארנונה, אין לי בעיה ששכרם של נבחריה יהיה גבוה יותר (וגם כאן, אני מאמין שיש להגבילו. ההבדל הוא כמותי).
2. הרעיון שבמצב של תקציב גרעוני יהיה גוף פוליטי אחר שיוכל לפסול סעיפי הוצאה הוא אכן רעיון בעייתי, אבל עדיין, אני חושב שעובדים מקצועיים של גוף ממלכתי (כדוגמת אנשי הפרקליטות, נניח, או אפילו "נערי האוצר ר"ל) הפועלים ע"ס נהלים וכללים, שיקוליהם עשויים להיות נגועים פחות בשיקולים זרים מאשר של נבחרים, מקומיים או ארציים. אגב, מינוי מנהל מקצועי אינו רעיון הזוי כל כך. לעיריות יש מנכ"ל. הוא מבצע (או אמור לבצע) את החלטות הדרג הפוליטי, הוא לא אמור להחליף אותו.

ואם חוץ מזה אתה תומך בכל ההצעות שלי, דיינו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים