בתשובה לא. ווטסון, 13/09/04 6:45
עידוד התחרות 246633
עוזי ו. • בתשובה לא. ווטסון יום ב', 13/9/2004, 12:10
זה פשוט לא נכון. מבחינת "ידיעות" המבצע הצליח - והבודדים ששמעו על תוצאות האמת לא מטרידים אותם. נראה לך שבפעם הבאה הם יקחו את העניינים האלה יותר ברצינות רק בשביל לפרסם "שנה מאז מבצע איתור מקומות העבודה שלנו - ו-‏37% מן העובדים עדיין מחזיקים במשרותיהם"?
עידוד התחרות 246709
א. ווטסון • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 13/9/2004, 17:04
קודם כל, אני לא יודע אם מדובר ב"בודדים" - לפרסום בעיתון העיר תפוצה רחבה ביותר.
וכן - פרסום כזה בהחלט עשוי לדרוש מהמפעלים לעשות משהו לתיקון שמם (בחברה מתוקנת בה שמים יותר דגש על עבודה, לא בטוח שבחברה שלנו).

בנוסף, לא הייתי קונה כל מילה במניפסטו כדברי אלוהים חיים: מבלי להתעמק הרבה במקרה זה, תוך כדי קריאה מרפרפת באתר ה"אובייקטיבי" ראיתי מתקפה רבתי על האמינות של אותו כתב ש"חשף" את הפרשיה, אביב הורוביץ:

"העיתון הלוחמני "העיר" יצא כבר ביום ה' לדוכנים בכתבת תחקיר מיוחדת על האתר. הכתב ומבקר התקשורת אביב הורביץ, גילה בחשיפה ראשונית לקוראי העיתון הנדהמים כי בין רשימת החותמים על העצומה נגד פיטורי העיתונאי מירון רפפורט מ"ידיעות אחרונות", מתנוסס, ללא כל בסיס עובדתי, השם - "אהוד מנור".

כבר בתחילת השבוע הריח הכתב החרוץ שמשהו אינו מריח טוב ברשימה, הוא לא התעצל והתקשר לפזמונאי אהוד מנור, שנחרד מעצם המחשבה שהשם שלו מתנוסס על עצומה המגינה על חופש הביטוי. הכתב הורביץ' פשפש וגילה שבאזור כפר סבא חי לו מנהל בית ספר בשם דר' אהוד מנור וזה מיהר להודות בפני הכתב שאף הוא לא חתום על העצומה. קוראי "העיר" האינטילגנטים יכלו להסיק מחשיפה זו שהעצומה, עליה חתמו למעלה מ 250 איש ואישה, כנראה מפוברקת בחלקה.

לו טרח קמעה, מבקר התקשורת ותחקירן-העל הורביץ, והתקשר למערכת האתר, המאוישת עשרים וארבע שעות ביממה, הוא היה נענה באדיבות רבה שבמרחבי המזרח התיכון חי לו "אהוד מנור" נוסף. דר' אהוד מנור, מרצה להסטוריה, סוציאל דמוקרט ופעיל חברתי מוכר ונמרץ בקבוצת "יסוד" (ראו רשימת האתרים המומלצים). אהוד מנור, המוכר גם בכינויו המחתרתי, "אודי", הוא חבר מערכת כתב העת המצוין "חברה - כתב עת סוציאליסטי לענייני חברה, כלכלה, פוליטיקה ותרבות". אודי חתם בחפץ לב ומרצונו החופשי לחלוטין על העצומה.

במערכת האתר נערכים מזה שעות דיונים בשאלה את מי עלינו לשכור להגשת התביעה המשפטית נגד הורביץ, עיתון "העיר" ועמוס שוקן."

מופיע בתחתית הקישור הבא:
עידוד התחרות 246719
עוזי ו. • בתשובה לא. ווטסון יום ב', 13/9/2004, 17:39
גם זו סיבה להעדיף שלטון מרכזי על-פני יחסי ציבור וגופים שמתחרים זה על ה"אמינות" של זה. מי רוצה לעסוק בלכלוך הזה כל הזמן?
עידוד התחרות 246724
א. ווטסון • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 13/9/2004, 18:12
עוזי, אני מקווה שאתה צוחק.
הלכלוך הזה הוא של גוף שתומך בשלטון מרכזי על פעילויות פרטיות.
אתה גם מסתכל על ישראל בתור דוגמה לדינמיקה בשוק חופשי, והמצב פה רחוק מלהיות כך - המדינה עדיין גובה מס בשיעור גבוה מאוד כדי לממן תשלומי העברה מסיביים. התבוננות במדינות עם מינון ריכוזיות נמוך יותר (אפילו לא בהרבה - כמו ארה''ב) מראה תמונה שונה לגמרי. לא רק שאין לכלוך, לא רק שאין מפעלים פרטיים כעיקר התורמים (אלא עמותות פרטיות המגייסות כסף מנדבנים), רמת הרווחה הכללית והטיפול בנזקקים הרבה יותר יעיל ומסייע.
עידוד התחרות 246726
האייל האלמוני • בתשובה לא. ווטסון יום ב', 13/9/2004, 18:15
במבנה הפרלמנטרי-קואליציוני של השלטון בישראל - איך היית מציע לטפל בבעיית החרדים בלי תשלומי העברה?
עידוד התחרות 246735
א. ווטסון • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 13/9/2004, 19:38
הדרך היחידה היא שילובם במעגל העבודה באופן הדרגתי, בדיוק כמו יתר השכבות החלשות.
זה אומר שאם אי אפשר לגייס אותם (וכנראה שמסלול זה לא ישתנה בעתיד הנראה לעין), לפחות צריך להסיר את כל מגבלה ואפליה שמונעת מאנשים שלא בצעו שרות צבאי להיכנס לכלכלה הישראלית בצורה טובה (ושוב - זה נכון גם ליתר האוכלוסיות החלשות, שבהן אחוז הגיוס אינו מרשים באופן דומה).
במקביל צריך לבצע תוכניות הכשרה, לקצץ בקצבאות ילדים, שמגדילות (או שומרות) על הריבוי הלא-טבעי הזה ובכך גם על מימדי העוני.
אלו האפשרויות שנראות לי סבירות במסגרת אילוצים קואליציוניים.
הנחה נוספת שלך היא שהחרדים תמיד יהיו בעד הגדלת תשלומי ההעברה, ואני לא סבור שזה המצב: אם הקול של יעקב בזרם החרדי יגבר, אפשרי שנראה ייצוג חרדי שדווקא מעוניין לסייע לחרדים דרך הקטנת התלות בקצבאות ממשלתיות, ושילובם במעגל העבודה. היו נציגים מעטים כאלה בעבר, ואני מקווה שיהיו יותר כאלה בעתיד.
עידוד התחרות 248249
האייל האלמוני • בתשובה לא. ווטסון יום ד', 22/9/2004, 13:41
כליברליסט, אתה תומך בגיוס חרדים? הפגיעה בחירותו של בעל הבנק לקבוע כמה ריבית הוא יקח מציקה לך, והפגיעה בחירותו אזרח, לקבוע מה הוא יעשה במשך שלוש שנים לא?
עידוד התחרות 248256
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 22/9/2004, 14:01
את זה אפילו אני יודע ( ואני לא ווטסון): הצבא נועד להגן מפני פגיעה הרבה יותר חמורה בחירויות , גם של בעל הבנק וגם של שאר האזרחים. כמובן שמדובר על הרע במיעוטו.
עידוד התחרות 248270
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 22/9/2004, 15:03
כן, את ההצדקה לקיומו של הצבא הבנתי, וגם אם ההצדקה לכפיית תשלום מיסים למען קיומו של הצבא אפשר להשלים. אבל, גיוס חובה הוא פגיעה מהותית בחירותו של המגוייס, וכאשר לא מדובר על צורך קיומי (עובדה, אפשר להגן על המדינה גם ללא גיוס חרדים), אין לזה שום צידוק (בשיח של חרויות, ללא הזכרת המילה שיוויון).
עידוד התחרות 248280
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 22/9/2004, 15:15
גם ליברליסט אדוק, אם הוא חושב שבכל זאת נדרשות פגיעות מעטות בחירות האזרח - למשל, שירות צבאי חובה - עשוי לתמוך בכך שהפגיעות הללו יוטלו בצורה שוויונית.

ליברליסט אדוק אמור, אני חושב, להעדיף שהצבא יהיה שכיר וולונטרי של הממשלה, ללא שירות חובה. ליברליסט אדוק שרוצה להגיב על המציאות הנוכחית עשוי לחשוב שאם היעד הזה שייך לימות המשיח, אז בינתיים לפחות אפשר לקדם את היעד מהפסקה הראשונה.
עידוד התחרות 246769
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 13/9/2004, 23:15
קצת מצחיק, לדמיין שהמציאות מתשנה באופן כל כך עמוק עד שנפסקים תשלומי ההעברה בישראל, ודווקא המבנה הפרלמנטרי-קואליציוני נשאר אותו דבר. כאילו היית שואל: אילו מחר היו מתבטלות כל המדינות בעולם, אילו שקופיות היית מראה בשידור האירוויזיון. במילים אחרות, אני חושב שווטסון פטור מלענות על השאלה (בלי קשר לזה שהוא ענה בכל זאת).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות