בתשובה לדובי קננגיסר, 23/08/04 15:47
יחי השטחיות 247205
כי אנחנו חושבים באותם דפוסים שהתרגלנו אליהם, שנמצאים במין מבוי סתום של תקציב-הרחקה-הרתעה-זכויות אדם, דווקא ראיתי משהו שונה.
יש איזה שריף בארה''ב, לצערי איני זוכרת את שמו, שהרים מערכת ענישה-תיקון מעניינת מאוד. הוא נראה כמו הטיפוס שחסידי זכויות אדם אוהבים לשנוא, אבל מתוכניות שראיתי, יתכן ויש כמה נקודות מעניינות בשיטתו.
הוא אכן סבור, שהחברה לא צריכה לשלם פעמיים עבור פשעו של אדם. לכן, הוא מלין את האסירים באוהלים גדולים, והם עובדים עבור המזון שלהם - עבודות של נקיון, חפירת קברים וכו'. מזעזע ביותר, הוא שהם כולם קשורים אחד לשני (או אחת לשניה) בשרשרת.
מה שהיה מעניין, בתוכניות, הוא שהאסירים הגברים ראו עצמם מושפלים, והיו לא מעט נסיונות התמרדות. לעומת זאת, בכלא הנשים באותה מתכונת, תגובות הנשים היו מדהימות. הן סיפרו על העלאת הערך עצמי, תחושת שייכות, עזרה הדדית, שיתוף רגשי. סיפרו שהן לראשונה חוות את עצמן באופן אחר מזה שהיו רגילות לו. גם התנהגות הסוהרים, לדעתי, היא פקטור חשוב מאוד בתהליך השיקומי. בסה''כ, התנהגות שלילית, משפילה, של סוהר, עשויה לעודד את האסיר להמשיך באותם דפוסי התנהגות ששירתו אותו עד היום בסביבה לא תומכת.
יחי השטחיות 247209
האם האסירות רואיינו לאחר שהן שוחררו מן הכלא?
יחי השטחיות 247220
לא בתוכנית שראיתי. זאת נקודה מאוד חשובה. תוכניות זה דבר קשה, אתה רואה רק מה שמראים לך לחצי שניה. נתתי את זה בעיקר כדומה לצורת חשיבה קצת שונה, קצת אחרת. מחקרים יגידו, אם יש בה יעילות כלשהי. אבל לא רק, אולי כבר להתבונן בתפיסה ההתחלתית שיש למערכת, יכול לרמז על מה שיתרחש בה ואז צריך לשער מה תהיה ההשפעה על האסירים.
יחי השטחיות 247246
נראה שלא הבנת מדוע שאלתי. יכול להיות שהתגובות החיוביות של הנשים נבעו מאיומים מצד הסוהרים, בסגנון ''אם לא תגידו מה שאנחנו רוצים, אוהו מה יהיה פה...''
יחי השטחיות 248931
נכון, אבל ההתנהגויות שלהן (כשלא ראיינו אותן) נראו כמגבות במידת מה את הדברים שהן אמרו, והאמירות שלהן נשמעו טבעיות (מבחינת איך שהן נראו כשהן אמרו אותן), אבל, כמובן, לא ניתן לשלול בבטחון את האפשרות שהצעת.
מאהל האסירים של ג'ו ארפיו 247211
את מתכוונת כנראה לשריף ג'ו ארפיו שנבחר ב-‏1992 לשריף של מחוז מריקופה שבאריזונה והקים באותה שנה עיר אוהלים המשמשת כבית-המעצר הגדול ביותר בארה"ב. הוא מאכלס יותר מ-‏1,200 עצירים.

תורתו של ארפיו פשוטה: לאמלל את חיי העצירים עד כדי כך, שהם לא ירצו לחזור לשם.

דברים אחדים שאמר ג'ו ארפיו בראיון עמו:

ארפיו: מה לא בסדר עם שלילת זכויות-יתר מעצירים? אסרתי עליהם לעשן, אז מה? אסרתי שתיית קפה. הם לא רואים סרטים. הם לא רואים טלוויזיה, חוץ מאשר את ניוט גינגריץ' וערוץ מזג-האוויר.

מראיין: נשללות מהם זכויות-היתר שלהם?

ארפיו: כן, נשללות מהם זכויות-היתר שלהם. אבל זה לא בלתי-אנושי.

ארפיו גם אסר על החזקת מגזיני-פורנו, השיב לאופנה את מדי הכלא המפוספסים שחור-לבן נוסח אלקטרז והוא מאלץ את כל העצירים ללבוש תחתונים ורודים כדי להשפילם.

ארפיו: זאת איננה מכללה. זה בית-מעצר. הרבה אנשים שוכחים את זה.

מראיין: טוענים שכשהם יוצאים הם עוד גרועים משהיו לפני שנכנסו לכאן.

ארפיו: אפשר לטעון שאנחנו צריכים לחנך אותם, ובכן, כולם שוכחים את המילה "עונש". כולם פוחדים להגיד "עונש".

הגישה השנויה במחלוקת של ארפיו לכליאה התפתחה על רקע צפיפות-היתר בבתי הכלא ומחסור במימון ממשלתי (הנקודה שדובי העלה בתגובה 242115). הפתרון שלו היה להקים אוהלים מעודפי הצבא במדבר, מקום שבו הטמפרטורות יכולות להגיע ל-‏49 מעלות.

ארפיו: גברים ונשים נלחמו למעננו בערב הסעודית לפני 3 שנים. הם חיו במדבר, הם חיו באוהלים הרחק ממדינתם והם לא בצעו פשע. ולכן אני לא מבין מה הבעיה הגדולה לשכן אסירים מורשעים באוהלים.

עלות הטיפול באסיר בעיר האוהלים היא 7 דולר ליום. בבית-המעצר המקומי של המחוז העלות היא 54 דולר ליום. ארפיו גם מקצץ בעלויות המזון בכך שהוא מאלץ את האסירים לשלם דולר ליום בשביל ארוחותיהם.

אחת השיטות שמפעיל ארפיו בעיר האוהלים, כפי שציינה רות, היא כבילה קבוצתית בשלשלאות (chain gang). ארפיו, הרואה עצמו כסוהר הדוגל בשוויון זכויות, הוא הראשון שהפעיל אי-פעם כבילה קבוצתית לנשים.

ארפיו: אני לא משתמש בכבילה קבוצתית במדבר, היכן שאיש לא רואה אותם. הם נמצאים באמצע הרחובות הראשיים [מועסקים בעבודות ציבוריות]. אתם יודעים למה? אני רוצה שהאמהות, כשהן נוסעות כאן עם בנותיהן, יגידו, "את רואה, מותק?"
מי שמפר את החוק, מוצא את עצמו כבול בשלשלאות ולובש מדים מפוספסים, ולכן אני עושה את זה.

לדברי ארפיו אין במערכת כנופיות, אין בה התנכלות לסוהרים, ואין ניסיונות הימלטות. עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אריזונה גילה כי 60% ממי ששהו בעיר האוהלים, ביצעו פשע בתוך שנתיים מיום שחרורם.

ארפיו: אפילו אם אני נכשל, אז מה? אני חוסך עוד ועוד מיליוני דולרים מכספי משלם המיסים. זה חשוב, לא? למה לטפח בתי-סוהר נאים אם אפשר לעשות זאת ב-‏100,000 דולר?אני רוצה שכל מי שבא לפניקס יידע, שיש לנו מקום פנוי בשבילו אם הוא מפר את החוק. השלט "פנוי" מאיר אצלנו כל לילה. זאת אומרת, תמיד יהיה לי מקום פנוי גם אם נצטרך להקים אוהלים מפה עד מקסיקו נעשה את זה. זאת התורה שלי.
מאהל האסירים של ג'ו ארפיו 247218
כל הכבוד - זה מהזכרון? . כן, ציינתי שהוא האדם שמצודדי זכויות האדם אוהבים לשנוא. אני ב ט ו ח ה שהשפלה לא עוזרת. המערכת הכללית שהוא יצר לא נשמעת חיובית, אבל אולי נקודות מסוימות ממנה. מעניין אם גם אצל הנשים היתה פשיעה כזאת עם צאתן. בכל מקרה, כשהשיטה לא עובדת, צריך למצוא חלופות. אם ארפיו לא היה ארפיו (ובל נשכח שאנשים יושבים שם, בתנאים הללו, על עישון מריחואנה, לדוגמא - זו הרי ארה"ב), אולי הנקודות האלו היו יעילות משהו. לא מבחינת החיסכון למדינה - זה אמור, אולי, להיות תופעת לוואי מבורכת, אלא מבחינת יצירת סביבה אחרת, סביבה ששונה חיובית מהסביבה בה הפושע היה רגיל לחיות. זה נראה לא בריא לתת לאדם המתקשה להתמודד את כל השירותים רק כדי שכשהוא יצא הוא ימשיך להתקשות בהתמודדות. הדגשים של ארפיו הם אותם דגשים ישנים, אולי, של הרתעה וענישה.
דרך אגב, אתה יודע איך להגיע לחומר בעניין?
מאהל האסירים של ג'ו ארפיו 247225
לא, זה לא מהזיכרון (עיסוק מוזר ללמוד בע"פ ראיונות עם ג'ו ארפיו :-))
עוד חומר? את יכולה להתחיל בגוגל:
: - ) ) 248928
מאהל האסירים של ג'ו ארפיו 248366
אני חושב שארפיו, בדרכו הפשוטה והישירה, פועל כמו כל מערכות הכליאה בארה''ב, למרות שהן מחפות על זה בגבב נכון-פוליטית. הוא רואה עצמו כאחראי לאחסן את הפושעים שלו לתקופת מאסרם, בעלות המינימלית. הוא לא מתייחס כלל לשיקום. לא מעניין אותו שיקום. זה השלב ההגיוני הבא במערכות הכליאה בארה''ב, שכבר מזמן מבינות שהשם הנכון פוליטית שלהן, ''מערכות התיקון,'' לא שווה כלום.
מאהל האסירים של ג'ו ארפיו 248929
חבל, לא מתקנים באמת עד שלא מתקנים באמת, על אף שאני לא בטוחה שהמושג תיקון כל כך מתאים. אולי הוא נעשה לא תקין פוליטית כי הוא מעלה כל מיני אסוציאציות של דרכי תיקון לקויות, כאלה שאין בהם לא יחס של כבוד לאדם ו/או הגיון. מערכת טובה, מבחינת השגת המטרות (א. הרחקת הפרט הפוגעני, ב. לימוד של אסטרטגיות התמודדות חילופיות כדי שהפרט יהיה מסוגל לא לחזור על מעשיו) צריכה גם להיות יעילה כלכלית, אבל אם היא יעילה מבחינת השגת שתי מטרות אלו, הרי שהיא מעם עצמה חוסכת כסף מרובה. היא "חוסכת את עלותה" במידה שהיא חוסכת חזרה על ההליכים מהסוגים שונים המשמשים להרחקת הפרט הפוגען מהחברה.
בהקשר לארפיו, אני ראיתי בכך איזשהו ניסיון, שחשוב לעמוד על טיבו. אם ישנן נקודות חיוביות, חשוב לעמוד על אופיין. במקרה של הנשים, למשל, ייתכן והיחס החיובי שלהם נבע מיחסה המכבד של הסוהרת, או משאר קווים שמעניין וחשוב לחקור, לאו דווקא ממיזמו המוצהר של השריף ארפיו, אם כי בהחלט אפשרי שהתנאים השקטים והבטוחים (לעומת תנאי חייהן של נשים אלו), והיכולות לעשות עבור עצמן ושאר מאפיינים, משחקים תפקיד רציני ביחס של הנשים אל הכלא.
בכלל, אי אפשר להסיק מסקנות לגבי יחס חיובי כלשהו, או יחס כלשהו, על סמך תוכנית טלוויזיה אחת, אבל אמירותיהן של הנשים נשמעו תואמות להתנהגות שהן הפגינו כאשר צולמו בשטח ובחדרים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים