דמוקרטיה ישירה 247282
אבקש להתייחס לחמש הטענות כנגד משאל-עם, כאילו הופנו כנגד שיטה של דמוקרטיה ישירה שבה העם מצביע על כל החלטה פוליטית במקום שההצבעה תתרחש במליאת בכנסת (המצב כיום) :

1. הכרעות פוליטיות לא יותר מסובכות מהכרעות אחרות.
במצב הקיים הרבה חברי כנסת אינם מומחים לכלום, ואף מצביעים לא משקולים ענייניים(אלא מפלגתיים),ולא לומדים את החוק עליו הם נדרשים להצביע (חוק הסדרים ,חוק התקציב).
אין זה נכון שרוב הציבור הוא ציבור של הדיוטות, והגיע הזמן לשיטה שתביא חלק מן ההדיוטות ליתר מעורבות פוליטית.
הכרעות סודיות/מבצעיות ממילא לא מגיעות לרוב לאישור הכנסת,כך שלא בהן מדובר.

2. ממשלה מבצעת.
כנסת מחוקקת.
העם מחליט.
אף אחד לא חותר תחת הסמכויות של השני,בדמוקרטיה ישירה.

3. עריצות רוב יכולה לקרות גם במשטר הפרלמנטרי הנוכחי,שבו יש רוב לנציגים יהודים לעומת מיעוט נציגים ערבים.
עריצות רוב יכולה להמנע ע"י חוקה,ו/או בית-משפט שיפסול חוקים "לא-דמוקרטיים".
שאלה "לא דמוקרטית" אסור שתשאל, ואז לעם לא תהיה הזדמנות לענות תשובות טפשיות.

4 .על כל הצעת חוק ,מורבכת ככל שתהיה ,יש לצביע בעד או נגד גם כיום.

5 .בדמוקרטיה ישירה האחריות על המדיניות היא של העם עצמו,והוא גם נהנה או סובל ממנה.
הממשלה אחראית על ביצוע המדיניות.
אם הממשלה לא רוצה או חושבת שהיא אינה יכולה לשרת את המדיניות שהעם בוחר היא צריכה להתפטר.
דמוקרטיה ישירה 307901
4. תבדוק שוב, בעיקר תחת הסעיף "קריאה שניה", ו"דיון בוועדה".

ומה עם כמות הזמן שהציבור ידרש להשקיע בכל הצעת חוק מזדמנת? אם אנשים שזה המקצוע שלהם, אתה טוען, לא טורחים ללמוד את הנושאים שעליהם הם מצביעים, מה יהיה על האנשים המסכנים שגם צריכים לעבוד לפרנסתם בין הצבעה להצבעה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים