בתשובה לעוזי ו., 19/09/04 14:17
קשה לקרוא ככה. עדיף לרווח. 247598
על פי הלינק שנתתי:

According to the PBSW's instructions for contributors, "Manuscripts are reviewed by a board of Associate Editors and appropriate referees." It seems, therefore, that Meyer's paper was not published in accordance with the journal's established review procedure.

כך שמבחינה פרוצדורלית גרידא המאמר לא היה צריך להתפרסם. על פי הנושא, די ברור שהיה כאן מחטף מצד העורך. השווה את זה לטיפול של נייצר בפרשת בנבנישתי.

אולי אתה יכול להסביר בכמה מילים מה זה
complex specified information
שהמחבר התבסס עליו?
קשה לקרוא ככה. עדיף לרווח. 247602
1. אני מנחש שכל מאמר נבחן על-ידי ועדה אד-הוק של עורכים, ושב- 97.5% מהמקרים מדובר בועדה בת חבר אחד (זה שהמאמר הוגש אליו).

2. מהי פרשת בנבנישתי?

3. "complex specified information" הוא מונח שטבע הבריאתן William A. Dembski. מבוא ביקורתי קצר:
נראה לי שניתן להסביר את הענין גם כך.
נניח ש- X הוא משתנה מקרי, המקבל ערכים שנקרא להם x או y. הסבירות שיקרה x היא כמובן {Pr{X=x, ואפשר לבלות שעות בהתפעלות-בדיעבד מן הסבירות הנמוכה של מאורעות שכבר קרו. אבל זה לא המדד הנכון (למשל, הוא תלוי בגודל המרחב). המדד הנכון הוא ה*סכום של כל ההסתברויות למאורעות y אשר ההסתברות שלהם קטנה או שווה לזו של x* - זה נותן הערכה טובה למידת אי-הסבירות של מאורע (ובדרך אגב הופך את ההתפלגות לאחידה ומיישר קצת את האינטואיציה שלנו).

לדוגמא, הסיכוי שסדרה בת חמשה-עשר ביטים אקראיים תהיה בדיוק 010110000100100, הוא שלושים חלקי מליון (ובכל זאת, זה מה שיצא לי כשהטלתי מטבע חמש-עשרה פעמים - פלא!); הסיכוי שהתוצאה תהיה כזו *או בלתי-סבירה כמוה*, הוא 1. לו הייתי זורק את המטבעות בבת-אחת (וסופר רק את מספר ההופעות של 0 ו- 1), הסיכוי לתוצאה של 5:10 הוא 9% (גם מזה אפשר להתפעל, במצב רוח מתאים; או אם אתה רגיל למאמרים במדעי החברה), אבל הסיכוי לתוצאה כזו או בלתי-סבירה כמוה הוא 32%, אחת לשלוש.
קשה לקרוא ככה. עדיף לרווח. 247608
כרגע אני לא מוצא את הלינק הרלוונטי אז אכתוב מזיכרון, ויסלחו לי המבינים:
בשנות ה80 נשלח מאמר לנייצר מאת אחד , זאק בנווניסטי, ממכון פסטר בפריס (אאז"נ). הוא חקר את התגובה של אאזנופילים לכל מיני אלרגנים ( ושוב, סליחה אם אני מתבלבל), והתעניין בעוצמת התגובה כפונקציה של ריכוז האלרגנים בתמיסה. הוא גילה, שגם במיהולים קטנים מאוד ( משהו כמו אחד לעשר בחמישים או משהו כזה) יש אפקט משמעותי, לעומת ניסוי ביקורת שנערך על מים סתם. המסקנה שלו היתה, שבתהליך המהילה קרה משהו למים עצמם ("מים זוכרים") ששימר את תבנית האלרגן, *למרות שלא נשאר מהם זכר* בתמיסה. הוא ראה בזה טיעון לטובת ההומיאופאטיה. בכל אופן, הוא שלח את המאמר לפירסום בנייצר. הם די לא ידעו מה לעשות עם זה, ובהתחלה ניסו לפסול את המאמר על סמך כל מיני סיבות טכניות, אבל בסוף, אולי מסיבות פוליטיות ( נייצר הוא עיתון בריטי) הסכימו לפרסם את המאמר, בשני תנאים: האחד, שישלחו משלחת למעבדה של בנבניסטי, כדי לפקח על ביצוע חוזר של הניסוי, והשני, שליד המאמר המתפרסם, קבוצת הבדיקה תוכל לכתוב מאמר מקביל על התרשמויותיה.

בנבניסטי קיבל את התנאים, אם משום שהאמין באמיתות תוצאותיו, ואם מפני שהוא טיפס על עץ גבוה מידי. בכל אופן, המשלחת הגיעה, ועשתה חוכא ואיטלולא משיטות המחקר שלו‏1. שני המאמרים התפרסמו, ועד כמה שאני יודע, בנבניסטי פחות או יותר קיבל התמוטטות עצבים בעקבות המקרה, ולא התאושש עד היום.

מעבר לצדדים המשעשעים בפרשה צריך לציין ש
1) נייצר אכן פרסמו את המאמר, למרו שעל פניו הוא נראה מופרך.
2) מצד שני, נייצר לא ברחו מהאחריות שלהם *לבקר8 את התהליך המדעי.

אפשר להתווכח האם השיטה שהם נקטו היתה נכונה וקולגיאלית או שהיה מדובר בצליבה ידועה מראש, אבל לפחות ברור שלא מדובר כאן במחטף של עורך זה או אחר.

1 אחד מחברי המשלחת היה קוסם שהתמחה ברמאויות ובחשיפתם.
שאלה: 247778
האם הקוסם המדובר היה ג'יימס ראנדי?
שאלה: 247785
כן.
בינתיים מצאתי לינק כלשהו לפרשה:
שאלה: 247798
נו, אתר עם שם כזה, למה אתה מצפה? הרי עוד בחוץ לארץ הוא היה סקפטי.
קשה לקרוא ככה. עדיף לרווח. 249317
יש יגידו ששתי הדוגמאות הללו (בריאה תבונית והומאופתיה‏1) הן מקרים קלאסיים של סתימת פיות ע"י הממסד המדעי בשם הפרדיגמה כנגד גישות הפורצות את הפרדיגמה, כפי שמתריע קון בספרו המפורסם והשנוי במחלוקת: "המבנה של מהפכות מדעיות".
(תגובה 52576 , ודיון מ-תגובה 201987)

ימים יגידו.

1 אגב הומאופאתיה, מישהו יכול לומר משהו בזכות האמינות של התורה הזו?
או משהו לגבי איך התמיסות הללו מיוצרות ואיך המייצרים אותם מסבירים את הצלחתן?
האגדה על הילד שזעק ''הזחת פרדיגמות'' 249565
אני חושב שזה מפלט נוח מידי. אני לא חושב שאבולוציה או רפואה ''נורמלית'' הם תאוריות במשבר. צריך להיזהר מתופעת ה''גם על איינשטיין צחקו''.
האגדה על הילד שזעק ''הזחת פרדיגמות'' 249909
תראה, בתור מי ששותה ממעין המדע, אני האחרון לזלזל בו או להיות חסיד שוטה של תיאוריות מצוצות מן האצבע.
במקום אחר, אף סביר היה שהייתי עונה בדיוק את התשובה שנתת לי אתה.
מצד שני, ללא כל ההתלהמות של טכנופובים שרק יושבים על הגדר ומחכים שהמדע ישגה, אני סבור שיש מידה רבה למדי של זחיחות שאינה במקומה וגם יהירות אל מול תורות אשר ביסוסן עוד לא הוכח אך מבחן התוצאה משבח אותן.
אני תוהה, מה מאלו הם אמת ולא אפקטי פלסיבו, וחושב שמה שאמת הוא, ראוי להכשירו להכניסו לתוך הגדר המדעית.
בשבחי השמרנות המדעית 250259
כן ולא. אין לי זמן ואינקלינציה לשטוח את דעותי על התקדמות המדע בפירוט, אבל כביולוג אולי תוכל להתחבר‏1 לאנלוגיה הבאה:
האבולוציה עובדת דרך מוטציות, אבל בין מוטציה רצינית למוטציה רצינית עובר הרבה הרבה זמן. מי שמייחס כל תופעה לא מוסברת כ"זן חדש שנוצר זה עתה" לא יגיע רחוק. הפיתרון "מוטציה חדשה" הוא המוצא ה*אחרון* להסבר, לא המפלט הראשון. כשיש יותר מידי מוטציות, אין זנים, ואי אפשר לעשות ביולוגיה. כשכל אי וודאות בקצה גבול המדידה מתפרש כמדע חדש‏2, גם אי אפשר להתקדם.

1 *להתחבר* - אני עדיין תחת השפעת הכתבה ברדיו על פסטיבל בראשית.

2הוויקיפדיה הזאת זה דבר מדהים,הרבה זיכרונות עמומים שלי מופיע שם: http://en.wikipedia.org/wiki/Pathological_science
שמרנות עשויה להיות חרב פיפיות 250433
קישור מרתק, תודה.
(לא ידעתי שוויקיפדיה מוצלחת)

גם אני סולד מהמושג "מדע פתולוגי", זה נשמע דומה להחריד, לפחות בשם, ל"מדע היהודי" שטבעו הנאצים.
יש בכך לא מעט חוכמה של אחרי מעשה, אם כי אני לא מתכחש לחלק מהתובנות לגבי תיאוריה שדינה נחרץ.
כמו באספקטים נוספים בעולמנו המערבי, אני חושש שאנו נתפסים פה לבהלה פן נכשל או נטעה או נביך את עצמנו, תחת משננסה לנצח ולחשוף עוד טפח של אמת.
אני מוצא שבמקצוע הרפתקני וחלוצי כמו מדע, מסוכן לפחד ליפול ולשרוט את הברכיים.
אם תיאוריה שגויה, סופה להתגלות במערומיה במוקדם או במאוחר, ועדיף לדעתי הדישדוש זמני של חלק מהקהיליה המדעית בעשרה רעיונות שגויים מאשר פספוסו של רעיון חדשני ונכון אחד.

אינקלינציה?

אם אני לא טועה, זן מוגדר כבעל מחסומי רבייה מסויימים, כלומר שכבר עבר די שינויים שלא ניתן להרבותו עם המקור.
כאמור, אאל"ט..
יש פה הרבה סמנטיקה: מוטציה, פולימורפיזם, אלל, סמן גנטי - כל אלו מושגים מאד דומים ותלוים בהקשר, במי ששואלים ובהחלטות שרירותיות (למשל, מוטציה שכבר התפשטה ב-‏1% מהאוכלוסיה היא אלל).
אני לא מבין לאיזה קושי בדיוק כיוונת, כך שאני לא ממש מתחבר‏1, מי שצוהל "זן חדש" לרב לא מוסיף מידע חדש, איני רואה איזה "מדע חדש" ניתן לטעון שיוצא מזה.

1
איזו כתבה?
אם כבר להתחבר, עדיף לפסטיבל "סגול" המצויין והאמיתי הרבה יותר אשר מוקדש כולו לעניינים שברוחו של אדם.
מומלץ לאנשים שמחים וטובים מכל הגילאים, וחל פעמיים בשנה, למשל בסוף השבוע הזה (סוכות 7-9.10)
שמרנות עשויה להיות חרב פיפיות 250453
''זן מוגדר כבעל מחסומי רבייה מסויימים, כלומר שכבר עבר די שינויים שלא ניתן להרבותו עם המקור'' - החלק הראשון שלך נכון, השני כבר מגדיר מין ולא זן. אגב, בד''כ מחסומי הרביה האלה הם התנהגותיים (הופעה חיצונית, הרגלי חיזור, סביבה).
מחסומי רביה התנהגותיים 272949
אתה מתכוון, כמו ערסים?
מחסומי רביה התנהגותיים 272954
בדיוק לפני יום יומיים חשבתי על זה שלפי ההגדרות המקובלות, החרדים ואני שייכים למינים ביולוגיים שונים.
מחסומי רביה התנהגותיים 293273
אלא אם כן תחליט, לעת זקנה, להפוך לאנס במאה שערים.

דוגמה פחות קיצונית היא חוזרים בשאלה חרדים.
מחסומי רביה התנהגותיים 303046
==>"לאנס במאה שערים".

לא פחות ולא יותר, מה?

==>"חוזרים בשאלה חרדים".

כמה כאלה אתה מכיר אישית?
מחסומי רביה התנהגותיים 303110
אני לא חושב שאני מכיר אישית שום חרדי לשעבר, אבל שמעתי שיש כאלה. מדוע אתה שואל?
מחסומי רביה התנהגותיים 303155
==> "...אבל שמעתי שיש כאלה".

טענת שמעתי אינה ערובה לכך שיש באמת כאלה. [ולא שאני טוען שאין].
מחסומי רביה התנהגותיים 303265
אני חוזר: מדוע אתה שואל?
מחסומי רביה התנהגותיים 303120
כליל התכוון לכך שאני אהיה האנס, כך שאתה יכול להרגע: אין לי שאיפות כאלה וגם היכולת מוטלת בספק.
בקשר ליכולת המוטלת בספק 303126
זה באמת מעניין, למישהו ידוע אם קיימים נתונים סטטיסטיים על טווח הגילים הממוצע של האנסים?
בקשר ליכולת המוטלת בספק 303131
טווח הגילים הממוצע הוא מעל 9, לפי דעתי. ומתחת ל-‏120.
בקשר ליכולת המוטלת בספק 303135
אבל השכן שלי, בן 121, אומר שהוא רץ פעמיים בשבוע.
בקשר ליכולת המוטלת בספק 303142
לא כל רץ הוא גם אנס, השבח לאל. ובגיל 121 הוא ודאי יכול למצוא מישהי שתרצה אותו גם בלי אונס.
מחסומי רביה התנהגותיים 303156
אה, לוקח לי זמן לקלוט את ''איכויות הדיאלקטיקה האיילית'', במרכאות כפולות ומכופלות.
שמרנות עשויה להיות חרב פיפיות 250454
אינקלינציה- נטיה, תכונת אופי.

לא התכוונתי להכנס לנושא של האם יצור שמתרבה אל-מינית הוא זן חדש כל פעם שהוא עובר מוטציה או לא, רק רציתי להמשיל את אלו שמנסים להסביר כל אי סדירות בתוצאות על ידי שינוי מהותי בפרדיגמות לאילו שינסו להסביר *כל* כתם בבלוט או בג'ל על ידי זה שהעכברים שלהם נהפכו לתרנגולות. אפשר לראות(באנלוגיה) כל זן כדיסציפלינה מדעית וכל הצהרה על "משבר מדעי והזחת פאראדיגמות" כהצהרה על היווצרותו של זן חדש. כן, אנחנו יודעים שזה קורה. לא, זה לא קורה הרבה.

אנקדוטה- כשהייתי באוניברסיטה היכרתי פעם סטודנט שנהג לשגע את הסיסאדמין שלנו בגלל שהיה מופיע אצלו כל כמה ימים ומדווח על "באג במחשב" , כלומר, משהו דפוק בחומרה או במערכת ההפעלה. הוא תמיד היה נותן את אותו נימוק- התוכנית שלו *נכונה*, אבל היא לא עושה מה שהיא היתה צריכה לעשות (לדעתו), או במקרים חמורים, התוכנית כלל לא היתה מתקמפלת. גם אני התקשיתי להאמין שאנשים כאלו קיימים עד שפגשתי בו, אבל כל פעם שאני נתקל באותם סיפורים על האנשים ( לא, אהיה בוטה- בתמהונים), שהמפלט ה*ראשון* שלהם הוא להצהיר " תופעה חדשה ומרעישה"‏1, אני נזכר בו.

חלוצי והרפתקני זה יפה, אבל כשההסתברות היא אחד לאלף, עשה טובה, כברירת מחדל, תניח שמדובר בטעות ניסוי. בטח בביולוגיה, שם טריפליקטים זה כלל ראשון.

1 אני יודע, הרבה מהמצהירים הם אג'נדיסטים כאלו או אחרים, אבל נדמה לי שרובם הם בעלי יושרה, רק שה *אינקלינציה* שלהם גורמת להם לחפש פריצות דרך בכל מקום.
קשה לקרוא ככה. עדיף לרווח. 253114
ז'ק בנבנישתי נפטר לפני כשבועיים בגיל 69 , לאחר ניתוח לב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים