בתשובה לדורון הגלילי, 20/09/04 8:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, כי האמירה הזאת היא פשוט מקרה פרטי. המציאות היא שצעירים יותר נוטים לקיצוניות - לכל הכיוונים - וככל שמתבגרים (שלא לאמר מזדקנים), יש רגרסיה לממוצע. (דובי, מזדקן במהירות מפליאה) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא הייתי קומוניסט, וגם ליברטן-כלכלי לא, אבל בכל אותן דעות רדיקליות שבהן כן תמכתי בצעירותי אני תומך עד היום, וביתר מרץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז? ממתי מקרה אחד מהווה שלילה של נטייה כללית באוכלוסיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבוב, עד שלא תוכיח אחרת, _אתה_ זה המקרה הפרטי. רוב האנשים שאני מכיר לא התבגרו מעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ, התפלגות הבוחרים של המפלגות השונות מראה באופן עקבי נטיה של צעירים להצביע לקיצוניות. אם הנטיה היא קבועה לאורך זמן, ניתן להניח שאותם מצביעים שהצביעו לרצ בצעירותם, למשל, הפכו למצביעי עבודה בבגרותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח מוכיח את הטענה של דובי. דבר ראשון, צריך לבדוק הבדל בין דעותיו של אותו אדם בין גילאים שונים ולא של אנשים שונים באותו זמן. תפיסות פוליטיות משתנות לאורך זמן. דבר שני, אדם יכול להצביע עבור רצ או עבור העבודה בגלל אותן דעות בדיוק. במיוחד בדוגמה אני חושד בשיקולים קואליציונים, שאפשר לדמיין שהם שיקולים שמפתחים יותר תחכום או מקבלים יותר משקל בגילאים מאוחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שיקולים קואליציונים מקבלים יותר משקל בגיל מאוחר, הרי שחל שינוי בדעה הפוליטית של המצביע (לדעתי הצבעה משיקולים קואליציונים היא הדוגמא הטובה ביותר להתמתנות הדעות הפוליטיות). חייבת לחול התמתנות בכדי שסדר העדיפויות של מישהו ישתנה מספיק עד להצבעה למפלגה אחרת בבגרותו ("סדר העדיפויות" הוא, למשל, העדפת שיקולים קואליציונים על-פני מפלגה שתייצג בדיוק את העמדות שלי לגבי X). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זו שאלה של הגדרות. אני הייתי מגדיר עמדה פוליטית כ''אני בעד ג'נבה'', למשל, שיכולה להתבטא בהצבעה למרצ, עבודה או ליכוד, בימינו, בהנתן מספיק מלח בהצהרות הפוליטיקאים או ציפיה לתמרונים פוליטיים כאלה או אחרים של הפוליטיקאים מצד המצביע. הצבעה שונה, עמדה זהה. קומוניסט שמצביע עמיר פרץ הוא עדיין קומוניסט. (ותודה על הסולם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סולם, נו. את מאפשרת לי לרדת מעמדה עם תמיכה עובדתית רעועה בויכוח מול אנשים בעלי תארים אקדמיים בתחום באמצעות פטירת חוסר ההסכמה כהגדרות לא-תואמות גרידא. לפחות חשבתי שזה מה שניסית לעשות. לא משנה, בינתיים חירבשתי את זה (ולא הייתי מסוגל להימנע מוויכוח סמנטי גם לו היו משלמים לי, מה שבעצם הוא המצב בפועל לפחות עד 17:30). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נגיד ככה: בשבילי "עמדה פוליטית" = "מדיניות ממשלתית רצויה". יכולים להיות אנשים בעלי עמדות פוליטיות זהות שמצביעים למפלגות שונות, כמו שיכולים להיות אנשים בעלי עמדות פוליטיות שונות שמצביעים לאותה מפלגה. הרי לא תגידי שלמי שהצביע שרון כי צריך מנהיג מהימין כדי לעשות שלום בקונצנזוס, ושלמי שהצביע שרון כדי שייכנס בהם כמו שצריך יש אותה עמדה פוליטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל לא בהכרח רלוונטי. השאלה היא האם רובנו עוברים התמתנות. התחושה שלי היא שכן. אולי אני עדיין קומוניסטית ושמאלנית (באופן היפותטי), אבל אני לא יכולה בכנות להצביע לעבודה משיקולים קואליציונים ולטעון שהדעות החברתיות/כלכליות שלי לא התמתנו. וכל כמה שאולי נדמה לי שאני עדיין אותה קומונישמאלנית לוחמנית מפעם, הרי שבכל ההגינות, לו הייתי אותה לוחמנית מפעם, לא הייתי אפילו שוקלת להצביע לעבודה. כך שאולי - כן - התמתנתי? ואולי כמוני - אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ההצבעה שלך כבר לא הצהרתית אלא פרקטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם להפוך לפרקטי זה סוג של התמתנות. זו הנכונות לוותר קצת על הערכים כדי לקבל פשרה, במקום ללכת עם הראש בקיר ולא לקבל כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן כמה אתה (בערך)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |