בתשובה לאורי פז, 20/09/04 16:34
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 247848
בוא נלך רגע עם דוגמת הקומקום של אלון:

אלון נועץ את השקע בתקע אך הקומקום, נוכל שכמותו, מסרב לספק את הסחורה. נועץ אלון את התקע במספר שקעים אחרים בביתו - ויוק, אין מים חמים. הוא בודק את השקעים שברחבי הבית ומוצא שהם כולם תקינים. אם כן, הבעיה היא בוודאי בחוט, אומר לעצמו אלון. הולך לו אלון אל החנות, קונה חוט חשמל חדש - וכעבור כעשרים דקות יושב הוא ומיה על ברכיו ולוגם כוס תה חם ומהביל.

צ'ונדראנאט, נציג המיליארדים(?) הראשון שלך, תושב כפר נידח בהודו, נועץ את התקע בשקע - ומים חמים אין. הקומקום מסרב לפעול. אומר צ'ונדראנאט אל שאנטי, אשתו הטובה: "בואי, אהובתי, נעשה כאשר לימדונו הורינו, כאשר אומר הנסיון שצברו אבותינו במשך אלפי שנים וכאשר אומר לנו שכלנו והגיוננו - נלך נא אל בית המקדש, נקריב מנחת שומשום וקטורת ונתפלל בדבקות - למען יברכו האלים את משכננו וירפאו את מחלתו האנושה של קומקומנו".

והם הולכים להם בנחת אל המקדש.

צ'ימיצ'אנגה, עוד נציג מכובד ורציונלי של המיליארדים המדוברים, מתגורר לו בדירה צנועה בעיירה אפריקנית קטנה. גם הוא, משום מה, רוצה כוס תה. אני אף פעם לא שותה תה חם בקיץ, אבל צ'ימיצ'אנגה בוודאי צודק, וגם אלון, וגם אביב י. וכל שותי התה האחרים, ואני בוודאי טועה.

נועץ צ'ימיצ'אנגה את התקע של הקומקום בשקע, אך המים שבקומקום אינם מתחממים. צ'ימיצ'אנגה הוא בחור אינטליגנטי ובעל תושיה. ממש בדומה לאלון, הוא נועץ את התקע בעוד שקע ובעוד שקע. שלושה שקעים חשמליים יש בדירתו, אך מים חמים עדיין אין. נופל צ'ימיצ'אנגה על הרצפה וכל גופו רועד, שפתיו מכחילות ומתכסות קצף ומצחו לוהט. לשמע זעקותיו ההולכות ונחלשות מגיעה במרוצה בת השכנים הקטנה. בכוחותיו האחרונים, טרם יתעלף, מספיק צ'ימיצ'אנגה ללחוש לה: "רוצי נא אל הכפר והזעיקי את עושה הלהטים למען יסיר מדירתי ומקומקומי וממני עצמי את הכישוף הרע שהביאו עלי רוחות אויביי המתים".

ובת השכנים הקטנה רצה מהר-מהר. ילדה נבונה היא, ויודעת ומבינה את חומרת המצב ואת חשיבותו של הטיפול המזורז שיש לקבל מעושה הלהטים.

אורי פז, בחור ישראלי נחמד ועפ"י עדותו שלו עצמו, נציג נוסף של המיליארדים המאמינים, רוצה גם כן כוס תה. הוא נועץ את השקע בתקע אך הקומקום ימ"ש מסרב לשתף פעולה. רץ אורי בחמת זעמו אל ארונו הסודי ומוציא ממנו את הטומאהוק השמור עימו, והבא לעזרתו בעיתות אשר כאלה. בטומאהוק מונף מתנפל אורי על הקומקום ומנפץ אותו לאלפי (אולי מיליארדי) רסיסים. אחר כך אץ אורי אל החלון וזועק, למען תשמע השכונה ותירא:

"זה הכל בגלל האלון הפרימיטיבי הזה! אילולא מוחו השטוף בסחבקיות איזראלית ואילולא האמונה החשוכה שלו באבולוציה, כבר מזמן היתה לי כאן כוס תה!!!"

(מחיבה, אורי, רק מחיבה :-))

... והם כולם אנשים הגיוניים, ולא זו בלבד - אלא שהגיונם הוא *אוניברסלי*, ואין איש רשאי לקבוע איזו מבין שיטות הפעולה הננקטות היא סבירה והגיונית יותר מן האחרות. שיטה שיטה והגיונה שלה, נכון? שיטתו של צ'ונדראנאט ההינדי אינה נופלת משיטתו של אלון, אה? ואגב - האם היית ממליץ לצ'ימיצ'אנגה האפריקאי, במקום להחליף את חוט החשמל - שיחליף את שמו למען ישתנה מזלו וכך אולי יירפא מן המחלה שתקפה אותו לפתע?

ואם יש איזה מיליארד ששכחתי, תזכיר לי.
נזכרתי בפרק של סימפסונס 247849
מהעונה ה-‏14, שבו הומר מגלה את אלוהים, כשהוא רואה שבכל פעם שיש לו בעייה והוא מתפלל, הבעיה נפתרת "בדרך נס" (ברמת הכבל הסורר).

לכי הציעי להם את שירותי התסריטאות שלך.
ואני נזכרתי 247939
בבדווי שנפגע על ידי רכבת וכששוחרר מבית החולים התנפל בחמת זעם על הקומקום החשמלי ‏1 שלו בתואנה שאת אלה צריך לשבור שהם עוד קטנים.

1 רציתי לכתוב "קומקום חשמני", אבל בסוף עשיתי מזה הערת רגל.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 247851
נו, ברצינות. וכשאלון מרגיש שמיה באמת מיוחדת והילדה הכי חמודה שיש, האם הוא בודק את העניין באמצעים מדעיים? אולי הוא ינסה להשוות את אוסף התכונות שלה לאוסף התכונות של ילדות אחרות בסביבה, וכך נדע אם הוא צודק או שזאת טעות.
זה שברור שנכון להחיל הגיון "מדעי" בתחום אחד של המציאות, לא מלמד שנכון להפעיל אותו בתחומים אחרים.

אבל בעניין התה את צודקת.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 247857
אני חושבת שהשיח בין אלון ואורי (לא השיח הכללי שהיה כאן ביומיים האחרונים - כוונתי רק לזה שבין אלון ואורי) חרג מנושא המשמעות ומשמעותה של המשמעות, וחזר אל הויכוחים השגורים שביניהם - מה הגיוני ומה סביר ומה יותר ממה והאם ניתן ליצור היררכיה בעניין הגיונן של השקפות. כוונתי היתה להמחיש משהו מן הבעייתיות שבטיעוניו של אורי בדרך קלה ופשוטה, לא יותר מזה.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248658
אני לא בטוח שהבנתי לאילו תחומים אחרים אתה מתייחס. חלק מאי-ההסכמה ביני לבין אורי קשור לשאלה *מה קרה* - אילו מאורעות אירעו, או לא אירעו, בעבר. אני סבור שלפחות חלק מהפער הערכי בינינו נובע מאי-הסכמה לגבי עובדות שכאלה. איזה הגיון לא נכון להפעיל פה?

אני דווקא מסכים (בניגוד לך?) שלא ניתן לגזור ערכים מעובדות, אבל איני סבור שאין שום קשר בין השניים כשאדם בונה לעצמו תמונת-עולם. אולי בגלל זה סברת שהדיון בינינו הוא בשאלות הדומות לרגשותי-כלפי-מיה ולא לעובדות היסטוריות.

מדוע המרכאות סביב "מדעי"? אני באמת סבור שבשאלות חקירה-בלשית שכאלה יש הגיון אחד (שגבולותיו, כרגיל, מעורפלים ומטושטשים במקצת. עד כמה שאני מבין, זה קצת מקלקל את הניסיון של פופר להגדיר במדוייק את השיטה המדעית). בכל אופן, אני מנסה לטעון שבהקשר הנדון אין בכלל צורך בשם-התואר "מדעי". זו היתה מטרתו של משל הקומקום, שהפך לאגדה נאה בידי החשמנית.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248770
אני לא מסכים שמתודת החקירה המדעית היא המשכו של ההיגיון הפשוט. אבל כבר היינו כמה פעמים במקום הזה, ואני לא מרגיש (שכרגע!) יש לי משהו חדש להוסיף.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248814
מה זה - "לא ניתן לגזור ערכים מעובדות"? (אני מבינה, אינטואיטיבית, למה הכוונה - אבל אעדיף הסבר במילים יותר מדוייקות)
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248816
נדמה לי שלייבוביץ לא היה הראשון להסביר זאת, אבל היה בין הבולטים שהתעקשו על ההבחנה הזו. גם אם אנחנו יודעים הכל על העובדות בעולם. אנחנו לא יודעים מה לעשות שכן ההחלטה "מה לעשות" נגזרת מהערכים בהם אנו מחזיקים, אותם אין לנו שום דרך להסיק או ל"הוכיח" מהידוע לנו על העולם. דוגמה שלייבוביץ נותן היא משל החדר שבו התקרה עומדת ליפול: תגובה 10884
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248834
יש משהו בחשיבה הזו, אבל היא אינה מסבירה חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, ובאופן כללי שינוי אידיאולוגיה — העובדה היא שהיש _משפיע_ על הראוי במוחם של אנשים.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248836
ברור. זה בגלל שרוב האנשים *לא* חושבים על ההבחנה הזו באופן אינטואיטיבי, ולכן מטיפים למיניהם מנצלים את חוסר ההבחנה הזה (במודע או שלא במודע) כדי למשוך אנשים לאידאולוגיה או אמונה זו או אחרת.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248853
אם אנשים לא מבחינים בין הדברים באופן אינטואיטיבי, אולי האבחנה הזו לא מדוייקת מלכתחילה?

חוץ מזה, לא מעט אנשים עוברים שינוי אידיאולוגי ללא שטיפת מוח או מיסיונריות.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248964
היש החיצוני לך בהחלט משפיע אך לא מכריע. הכרעות זה כבר עניין רצוני. בהינתן אותן עובדות או אותה סיטואציה, אפשר לרצות דברים שונים, בלי שהמציאות‏1 תוכל להפריע לך.

למרות שמרכיב הרצון חסר בתגובה 248816 ("התנהגות נגזרת מערכים"), הוא לא חסר בהגותו של לייבוביץ.

________
1 וכאן הכוונה היא לא ל*מציאות כפי שהיא* משל"י, אלא למציאות הנתפשת - בה יש משמעות למושג האנושי *עובדות*.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248965
אם היה נכון שהיש החיצוני אינו מכריע, לא היו עובדות האינדוקטרינציה ושטיפת המוח.

ואפילו בלי דוגמאות קיצוניות כאלה, כמה פעמים יצא שבגלל אירוע אחד מכריע, אדם שינה את דיעותיו מקצה עד קצה?

רדוקציה של המציאות הזאת לאינטראקציות בין אפיסטמולוגיה בלתי-תלויה לאונטולוגיה היא אבסורדית, לדעתי, כמו הרדוקציה של "טבע האדם" לאנוכיות גרידא.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 250030
אני נוטה להסכים, אם כי הניסוח בו בחרת ("אירוע מכריע"?!) נשמע גם לי קצת מוזר.

זה ליבוביץ' שהיה זז בכיסאו בחוסר נוחות בזמן קריאת תגובתך והיה יורה עליך חזרה את "רצון האדם אינו תלוי בשום גורם. הרצון אינדפרנטי למציאות".

________
עבור מי שמעוניין בדעתו (הדי מבוצרת, לדעתי) של ליבוביץ' בנושא:
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248888
הפעם האחרונה שכתבתי על זה משהו היתה בדיון עם תובל (תגובה 245923, למשל). נסי גם את פלאי בתגובה 163864, ואת הביקורת של יהונתן.
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248848
"לא ניתן לגזור ערכים מעובדות" – אלא ממה? מרוח הקודש?
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248864
הדגש הוא על *לגזור*. נכון, כולם עושים זאת על-סמך היכרותם עם העולם, אבל אני לא רואה מדוע שני אנשים רציונליים החשופים לאותן עובדות מוכרחים לגזור מהן את אותם ערכים (זה דיון אחר שהיה לי פה, עם תובל. מתצפיות, למשל, אינך יכול לשערך סבל של אדם או חיה).
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248890
1. אכן, הדיון בינינו נסוב סביב השאלה "מה קרה בעבר?", ומכאן שמשל הקומקום אינו רלוואנטי לנידון, שכן הוא מתייחס למצב של כאן ועכשיו.

2. סיבה נוספת שאינו רלוואנטי לנידון, תלויה בכלל ההבדל העצום של התפיסות שלנו. אתה סבור שאדם שמאמין נוקט בצעד שהוא פחות סביר מאשר אדם שיודע ממדעי הטבע וכו'. אתה באמת לא אשם. כך חינכו אותך לחשוב, וגם אותי, ברוסיה הסובייטיבית. מכאן שאתה גם לא משכיל להבין מה כל כך פוגע בי, כאדם מאמין, בכך שאתה טוען כנגדי שקנה המשענת שלך עדיפה על שלי, כי היא יותר רציונלית ואילו שלי כולה אמונית וממילא סובייקטיבית.

ובדיוק כאן קבור הכלב ושורש המחלוקת בינינו.
לעומת הסבורים כמוך, אני כאדם מאמין במוצהר, *יודע* את אשר אני מאמין.ואמונתי עולה על הידיעה שלך (שהיא עקרונית יכולה להיות גם שלי, כפי שתסכים איתי). או במילים אחרות, כפי שכבר כתבתי לך פעם:
והערה מס' 2 כאן: תגובה 210932

3. סיבה נוספת שאני רואה באי-רלוואנטיות של משל הקומקום לנידון, תלויה באמונתי השונה מתפיסתך אותה.
כפי שהיטיב לבטא ישעיהו ליבוביץ' המנוח, יש אבחנות בין מצוות שבין אדם לחברו לבין מצוות שבין אדם למקום, בין מצוות שכליות למצוות לא שכליות. הדת איננה רק מערכת ערכים שבאה לשפר את איכות החיים האנושיים, אלא יש בה ערך מרכזי לעצם הקשר עם בורא העולם. קשר דתי זה יש לו ערך בפני עצמו שאינו מותנה בתרומה של הדת לערכים האנושיים; כמו שאהבה בין איש לאשתו יש לה ערך בפני עצמו, ואינה רק אמצעי להביא ילדים לעולם, או אמצעי לחיזוק החברה באמצעות יצירת תאים משפחתיים או כל תרומה אחרת לחיים האנושיים. האהבה בין האדם לריבונו היא אהבה שאינה תלויה בדבר.
"ריבונו של עולם אינו העובד הסוציאלי שלך ואינו היועץ הפסיכולוגי שלך", נהג להשמיע בקולו המרעים. "אין בתורה פסוק שאומר 'ואהבת לרעך כמוך'. זה שקר. מה שכתוב בתורה זה 'ואהבת לרעך כמוך, אני ה"'. גם אהבה בין אדם לחברו היא מצווה שבין אדם למקום.
האמונה הדתית, לפי ליבוביץ', אינה אלא מימוש חובה שהמאמין נוטל על עצמו, החובה לעבוד את הא-ל. אין היא מילוי "צורך" ואין היא חותרת להשיג הישג למאמין או לקהילתו. בלשון הפילוסופים, הדת אינה טלאולוגית, אלא דיאונטולוגית, ובמונחים דתיים זהו המבדיל בין "אמונה לשמה" ו"אמונה שלא לשמה". כזאת היא העמדה החרדית, בניגוד לעמדה הדתית-לאומית והחילונית, שליבוביץ' השכיל לבטאה.‏1

ולפיה, גם אני כמו אלון עמית ומיה היינו עושים בדיוק את אותן הפעולות הטכניות להשגת מטרתנו המיוחלת לשתות כוס תה מהביל. רק שמעבר לכך, מעבר להשתדלות הפיזית, הייתי תולה את תקוותי ואמונתי בסיוע לתהליך הפיזי הנ"ל ממקור עליון. זוהי רק תקווה מתוך אמונה, שאיננה באה במקום ההשתדלות, אלא כביטחון בסיועו של הא-ל. כך שהיא בהחלט שונה מכל צורת אמונה אחרת שהובאה בתיאורה הבדיוני של החשמנית. שכן, אני קודם כל מבצע פעולה פיזית כמו שאלון מבצע, ורק אח"כ מייחל שתצלח בסייעתא דשמיא.

-------
1 כפי שהיטיבו לבטאה במאמרים לכבוד העשור לזכרו:
כתוב בכשרון, אבל 247853
לא כוס התה שלי
(-;
לא כוס התה שלך - למה אתה מתכוון? 247858
אני יותר איש של קוקה קולה. 247865
(סתאאם. תפסיקי. כתבת עלא-כיפאק)
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 247947
הסיפור חסר הגיון לחלוטין. מי יושב ושותה תה חם ומהביל עם ילדונת על הברכים?

;-)
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 247950
מי לא?

__
(רוני)
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248596
דוגמה נהדרת, אבל אני רוצה להקשות - ההבדל הבולט ביותר בין השיטות שתיארת כאן הוא לא מידת הסבירות שלהן, אלא מידת היעילות שלהן. קל לראות שאחת מהן עבדה והשאר לא הוכיחו את עצמן.

השאלה היא מה היה קורה לו גם הכבל החדש שאלון קנה לא היה עושה את העבודה, וכנ"ל בדיקה בארון החשמל בחדר המדרגות וכל דרך פעולה אפשרית אחרת על פי אותה שיטה. איך היה ניתן להוכיח אז שדווקא זוהי הדרך "הסבירה וההגיונית" ביותר?

(משום מה נזכרתי עכשיו ב"זן ואמנות אחזקת האופנוע" ובהדרכות לתיקוני האופנוע שם. זה בטח קשור איכשהו).
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 248659
הדרך הסבירה וההגיונית לא תמיד פועלת, אבל אני לא מסכים שבמקרים כאלה היא כבר לא סבירה והגיונית. כנראה שלעולם לא נדע מה היה סוג הדם של קליאופטרה בשיטותינו הסבירות; זה אומר שיש להן חלופה מוצלחת יותר?
נדודי שינה במישור החוף 248784
אם הכבל החדש לא היה עובד, וכולי - *עדיין* אפשר היה למצוא הסברים - טכניים, טכנולוגיים, חשמליים - מדוע מה שאינו עובד אינו עובד - וכמו כן אפשר היה, בעזרת מצבור הידע האנושי הקיים - להתחקות על ההסבר מדוע מה שכן היה עובד, בסופו של דבר (למשל, החלפת גוף החימום, אם היה מתברר ששם נמצאת הבעיה) - כן היה עובד.

לעסוק בשיטות האחרות שהוצעו, למצוא הסברים מדוע הן עובדות או אינן עובדות וכן גם לעסוק בחיזוי יחסי, עד כמה יעבדו או לא - אי אפשר. אין דרך לדעת אם התפילה בבית המקדש ההודי, במקרה ההודי, יש בה כדי להועיל. אין גם דרך לדעת האם אמנם רוחות המתים האפריקניות, במקרה האפריקני, הן הפוגעות בפעולת הקומקום.

קומקום הוא עניין חשמלי ופעולתו (או אי פעולתו) היא עניין חשמלי - עניין שיש לגביו מידה סבירה של ידע והבנה (את השאלה אם זה "מדעי" או לא אשאיר לאלון וליהונתן. נדמה לי שזה אכן "מדעי" למדי...). לכן הטיפול בנושא זה באמצעים חשמליים יש בו רמה יותר גבוהה של סבירות.

אלים מתרצים ומברכים ורוחות אוייבים המטילות כישוף אינם עניינים חשמליים, אלו עניינים שמעבר להכרה, ולכן, מטבעם - כל העיסוק בהם נעשה באמצעות ספקולציות בלבד (לספקולציות האלה יש הקוראים - "תורות", "פילוסופיות", "תורות מזרחיות", "פילוסופיה יהודית" - ועדיין כל אלה, אפילו מתפרשים על גבי אלפים רבים של ספרים, אפילו "מעמיקים" עד מאוד - עדיין אינם אלא מערכות מסועפות היטב ומושקעות מאוד, ובמקרה היהודי - בנויות לתלפיות - של ספקולציות על גבי ספקולציות, ובשלב זה אין כל דרך למצוא להן אימות - אף לא כדי 1%).

ומובן שמה שנכון בעניינים קומקומיים נכון בנושאים רבים אחרים, אם כי לא בשאלת אהבתו של אלון והערצתו למיה, שהועלתה ע"י יהונתן (בשאלה הזו יש העוסקים, עכש"י, מזוית אבולוציונית - *מדוע* אלון והגב' עמית, שאת שמה איני יודעת - מעריצים כל כך את מיה, בעוד שהאדון והגברת מוישה זוכמן מעריצים את שעפס'ל ממש כהערצת הזוג עמית את מיה, ומה הערצה זו ואהבה זו תורמות לשרידות המין האנושי, אך זהו עניין אחר לדיון אחר, אם בכלל).
ההגיון האוניברסלי והכוס תה 251200
נכנסתי לפתיל הזה קצת מאוחר, ואודה על האמת: לא השתדלתי לקרוא במלואן את התגובות הרבות (וגם אין כבר כח לפז ומלחמתו באלונים היזראלים). את התגובה שלך, אני חייב לציין, בלעתי מהתחלתה עד סופה.
לעונג לי 251861
על כוס של תה ויסוצקי
ישב סרבן כבוד,
ריפרף על הפתילוצקי -
מילים... ועוד... ועוד...

אלון, איש נימוסוצקי,
שואף שוב לברר
הגיון המחב"תוצקי -
זה לא יילך מהר

לגם סרבן ויסוצקי,
לגם וקצת ניקר,
"הוי, כמה בירבורוצקי,
חושב שאוותר..."

אתו אל סרבנוצקי,
הצ'ילו המצ'ב! -
צ'ימיצ' וצ'ונדראנוצקי -
כן, מצ'תפר עכשיו!

ומה המסקנותצקי? -
נו, אל נא נתלונן! -
עיסוק בקצת שטויותצקי -
תמיד מרענן!!
לעונג לי 251887
מאחר והוער לתשומת ליבי שיש כאן בעית הבנה: "אתו אל סרבנוצקי" - "אתו" - באו, באותה משמעות ובאותו ניקוד (בסיפור חד גדיא בהגדה של פסח: "ואתא שונרא" - ובא חתול").
לעונג לי 252029
אין בעיה עם המשקל: אֲתוֹ, מלרע.
לעונג לי 252052
גירסתי הראשונית כגירסתך, ואילו גירסת בתי, אותה אימצתי אח"כ (לא את הבת, את הגירסה :-)) - אל"ף קמוצה, מלעיל. בעוד כשבועיים (?) תוכל הבת לשאול בר סמכא ידוע, ואז נדע.
לעונג לי 252054
יתכן שזו בעיה בתאימות התוכנה, אבל אני רואה בתגובתך חולם מעל הוו. האם אני רואה נכון?
לעונג לי 252059
אולי הבעיה היא במשקפיים... סתם! סתאאאם!! האמת היא שגם אצלי זה ככה, חולם שלא חלמתי. חשבתי שזה בגלל שבלינוקס, כרגיל, שונאים אותי, או, אם לשאוב השראה מגישתו של אדי מלכא מור - בגלל שהשב"כ דופק לי את הניקוד.
לעונג לי 252061
אחח, כמה כיף לקבל תשובה שבסוף כל ההתחכמויות גם עונה בצורה בהירה על השאלה.
אכן, חולם הוא 252143
אכן, חולם הוא 252157
במקרה כזה, האם לא צריך לכתוב "אתֹא" (כמו "כי גאֹה גאה" או "שמוע שמעתי")?
אכן, חולם הוא 252168
לא. "אתו", כפי שידידיה כתב, אל"ף פתוחה-חטופה, ו"ו חלומה - מופיע בספר עזרא ד 12, בארמית.

קצת בלבלתי את היוצרות עם השונרא, אתמול. חד גדיא בהגדה של פסח - ארמית, וה"אתא" החוזר שם - כנראה שילוב (מסיבות מסורתיות) של כתיב ארמי וניקוד עברי.

העניין הוא שהשורש קיים בארמית ו*גם בעברית* (בעברית, עפ"י שחזור, נראה שהשורש הקדום היה א,ת,י, אך זה אינו קשור לענייננו והמשמעות, בכל מקרה, אותה משמעות). ומאחר וקיים בעברית - טוענת בתי הנבונה, ובצדק - אין צורך להשתמש בצורה הארמית.

הצורה העברית, אחר משא ומתן קשה, מפרך ומדיד שינה :-) : "אתו" - אל"ף קמוצה, ו"ו שרוקה, מלעיל, ובא לציון גואל. אולי (עוד צריך לשאול את הפרופסור).
אופס, אופס 252176
סופו של דבר - מלרע, לא מלעיל. זהו.
אופס, אופס 252180
... עטו על סרבניצקי
סגין זליגה אנאלית -
פרעה כחמלניצקי
פיגורה קארדינאלית
...
פ"א דגושה? 252182
איזו? בשורה השלישית או ברביעית? 252183
אופס, אופס 252186
מה זה כל המלים האלה? תן פירוש בבקשה.
דבר המחורר 252500
הוריאציה על הבית משירה של החשמנית, עם ההסתלבטות הקלילה על הדיון ב"אתו", נכתבה במטרה לשעשע (בראש ובראשונה את הוד קדושתה). בקריאה חוזרת, קלטתי כי החרוזים עלולים להתפרש ככתיבה עוינת. ברצוני להבהיר שלא לכך כיוונתי, ולהתנצל בפני כל מי שנפגע מהעניין.

ועוד לשם הבהרה:
עטו - מלשון לעטות;
פרעה -מלשון פרעות (מי שזה מאכזב אותו - אלה החיים);
אנאלית - מלשון חוּמה.
דבר המחורר 252521
בואוהנה, תענוג.
משאירים תגובה באיל, הולכים לכמה ימים, חוזרים ומוצאים שיר וגם דיון מעניין שהתפתח בעקבות.
אני די חדש כאן ועוד לא מכיר את השפה הפנימית 252571
גם הבדיחות על פיגור ופיגורה שלה (שנעשו תחת ניקים שונים אבל עם אותו דוא"ל), נכתבו במטרה לשעשע את "הוד קדושתה"?
אז עם החמלניצקי לא היתה לך בעיה? 252784
התקבלת!
:-)

-------

ולשאלתך:

"גם הבדיחות על פיגור ופיגורה שלה..." - אז זהו, שהמילה פיגורה מופיעה במובן של דמות, ואילו השיוך "שלה" הוא אינטרפרטציה שאת הכנסת על דעת עצמך ולפיכך אני רואה עצמי פטור מהצורך להגן עליה.

האם גם תגובות ההמשך נכתבו במטרה לשעשע את הוד קדושתה? בהחלט. כנראה שאני נותן הרבה יותר קרדיט לחוש ההומור שלה ממה שאת נותנת. הסבורה את כי טעות בידי?
אופס, אופס 252201
נחמד, לא חשבתי שהשורש עברי. האם יש דוגמה במקורותינו?
גם את הפסוק מספר עזרא לא זכרתי; הארמית שלי עיקרה מתרגום אונקלוס.
אופס, אופס 252447
שניים מקרא ואחד תרגום, אה? חן חן.
אתה אלוהינו 253956
אמש התהפכתי במיטתי בנדודי שינה, ולפתע נזכרתי בשני מקורות, אשר שניהם היו ממש מתחת לאפי.

האחד, בקריאה לשמחת תורה: "ה' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן, ואתה מרבבות קודש".

ומשמיני עצרת נזכרתי בעצרת ובך: "יאתיו חשמנים מני מצרים, כוש תריץ ידיו לאלוהים".

ומעתה ברור שיש לקרוא מלרע.
לעונג לי 253655
מה, באמת, ההסבר לכך ש"באוּ", "קמו" וכו' מלעיליים, כאשר השלמים ("הלכו", "ישבו") מלרעיים?
לעונג לי 253958
הבה נחדד: מה ההסבר לכך שנחי ע"ו נקראים מלעיל, ונחי ל"ה נקראים מלרע? "באו" לעומת "ראו", "צפו מים על ראשי" כנגד "צפו ויחרקו שן", "רצו" כנגד "רצו"?

לא הצלחתי לחשוב על הסבר מלבד זה המתבקש מאליו: כך אפשר להבדיל.
''צפו ויחרקו שן'' 254109
אין פסוק כזה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים