בתשובה לערן@בוסטון, 22/09/04 1:37
ותגובתי על הספר.. 248273
מסתבר שלא (כי התהומונים לא שלו)
ותגובתי על הספר.. 248703
אז יכול להיות שיש לך באמת בעיה עם כל הז'אנר. נסה להתחיל עם ''פארק היורה'' ותראה אם הוא מוצא חן בעיינך.
ותגובתי על הספר.. 248753
זו תיזה מעניינת. את דן בראון אני לא סובל, ויש לפחות ספר אחד של קרייטון שאני חושב שאהבתי (זרע אנדרומדה), אבל זה היה בנעורי הפחות רגישים לניואנסים. לאחרונה קראתי את Timeline וחשבתי שהוא נורא ואיום. אולי זה באמת הז'אנר? מהו הז'אנר הזה - ספרי מתח מדעיים? למה הם מוכרחים להיות כל כך רדודים מבחינה אנושית וכל כך קלושים מבחינה עלילתית?
ותגובתי על הספר.. 248775
כי הנוסחה המוכרת קלה לשעתוק ונמכת בכמויות. ב'מת.
ותגובתי על הספר.. 248787
Timeline באמת בקושי לעיס (קראתי אותו שוב לאחרונה ונזכרתי למה לא אהבתי אותו במקור). הבעיה עם הז'אנר הזה הוא שהוא באמת די חוזר על עצמו כמעט תמיד - ברוב הספרים היותר-מוכרים של קרייטון תמצא חבורה מגוונת שנקלעה לצרה, ונחלצת ממנה בזכות תושייתו של אחד מחברי הצוות, כאשר יהירותו של חבר אחר בצוות היא זו שהכניסה את כולם מלכתחילה לתסבוכת. כשעולים על התבנית הזו זה אכן עלול לשעמם, וכאן נכנס, לדעתי, המחקר המדוקדק שקרייטון עושה לפני כל ספר, למלא תפקיד של גורם עניין (למי שמתעניין בפרטי-פרטים). אבל מלבד הספרים הללו לקרייטון יש גם את הספרים שמבוססים על דמות גיבור אחד, כמו למשל "מצוקה" או "Airframe" - ספרים מוכרים פחות אבל, לדעתי לפחות, מפוספסים מבחינת רוב קהל הקוראים. ספרים שאולי קשה יותר להפוך לסרט כמו "פארק היורה".

אם לסכם, אז העיקר בספרים הללו, לדעתי, הוא אכן הטכנו-ספיק. לא תמצא בז'אנר הזה רגישות אנושית עמוקה או עלילה פתלתלה ומרובת דמויות מדי. קרייטון עושה את זה טוב יותר בחלק מהספרים, וטוב פחות באחרים.

כמו שכבר כתבתי בפתיל הזה, אצל בראון ("צופן דה-וינצ'י" ו"מלאכים ושדים", את שני האחרים קניתי לפני כמה ימים בכריכה רכה פה בבוסטון), יש גם תבנית שחוזרת על עצמה (ואני לא אפרט כדי לא לקלקל לקוראים הפוטנציאליים). ב"צופן" זה עדיין ריתק אותי. ב"מלאכים ושדים", מרגע שהבנתי לאן הסיפור הולך, זה כבר התחיל לשעמם. בראון לא מתעלה לרמות של קרייטון ברמת התחקיר.
נחתום ועיסה 248795
דיון 107

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים