בתשובה למיכאל, 02/06/01 20:14
מאמר מרתק 24850
מבחינה תימטית דמויות קובעות ביצירתו של ווגנר הינם מלח הולנדי (המסמל את גאולתו של היוצר רדוף יצורי בלע הממררים את חייו -ההולנדי המעופף), נסיכה אירית אוהבת (טריסטאן), גרמני מכובד מאד בנירנברג שהינו פלגיאריסט ומנוול, שקלונו נחשף בידי האומן האמיתי (המייסטרזינגר), עירוני מכובד ובעל בעמיו בעל חוש ציידות כלבי המתעלל באישתו וסיפור בריחתה הטראגי עם אוהב אמת אציל נפש
(עמד להיות מוצג בפסטיבל ישראל), כחלק ממסכת ה''טבעת'' המציגה במערומיה את מעלליה של הכוחניות הצרה והקרה, ופארסיפאל שהינו סיפור דומה לזה של יוסף ואחיו (השוטה הטהור המגיע לדרגת הבנה וחוכמה עילאיים עקב נתיב קשה, ומציל את הקהילה). בניגוד לוויטגנשטיין המוקדם בטרקטטוס הלוגו-פילוסופי שקבע שהיצירה שלפניך היא סולם שיש לזרוק אותו לאחר שעלית עד לשלב הדברים שאי אפשר עוד לדבר עליהם וצריך לשתוק עליהם, הרי שיצירתו של ווגנר הינה מסוג הדברים שאין מלכתחילה לדבר עליהם, אלא פשוט לטעום מהם, ובהחלט השתיקה כאן (או דברים לא אינהרנטיים) היא לא ראויה, שכן מדובר בדילמות יסוד של המצב האנושי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים