בתשובה למיכאל שרון, 23/09/04 11:02
אולי נרגע קצת מהקטע של 248612
המשפט שמתחיל בכותרת אך נגמר בתגובה?
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248650
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248660
אנסה להסביר. יש לך מנהג יחודי באייל, להתחיל את הטקסט של התגובה בכותרת. אין בכך פסול אפריורית, אבל זה מתנגש עם הרגלי הקריאה של קוראים רבים, כנראה (מישהו באייל כבר העיר על כך בעבר), ביניהם אני. באופן לא מודע, אני נוטה בכלל לא לקרוא כותרות של תגובות, או לקרוא אותם בשלב מאוחר; את קריאת התגובה אני מתחיל מהגוף שלה. סיבה סבירה לכך היא שברוב התגובות הכותרת היא נגררת מתגובה קודמת בפתיל, ואין בה חידוש או עניין. במקרה של התגובות שלך, התוצאה היא שאני מתחיל לקרוא את התגובה, מקבל משפט ראשון בלתי מובן לחלוטין, מתעכב עליו כמה שניות, ואז נופל האסימון ואני קורא את הכותרת. אובדן הזמן הקטן הזה קצת מתסכל.

זה כמובן לא מחייב אותך; ותוכל לומר, ובצדק, שאם כולם היו נוהגים כמוך, לא היתה בעיה. אבל בפועל, כאמור, אתה יחודי; אם תבחר לחדול מן המנהג, זה יקל עלי ועל אחרים.
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248663
אני מסכים לגמרי עם כל התיאור. רק נקודה אחת: "אם כולם היו נוהגים כמוך, לא היתה בעיה" - לי זה נשמע פתרון פשוט לא סביר. כותרת היא כותרת (גם כשהיא סתם נגררת), וגוף התגובה הוא גוף התגובה. פיצול של משפט על-פני אזורים נבדלים גיאוגרפית ושונים בצבעיהם לא נראה לי כמו רעיון טוב באופן כללי.
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248669
בעיני, לעומת זאת, זה דוקא בסדר גמור (ולפעמים אפילו נחמד), ובתגובה 248612 אני מוצא מידה מסוימת של חוצפה.
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248674
אכן באייל צמח מנהג די יחודי של יחוס התגובה לתת-פתיל באמצעות חזרה על אותה כותרת שוב ושוב. שים לב שתכופות, לאחר הסתעפות הדיון, אכן אין כבר קשר בין הכותרת והנאמר בגוף ההודעה, בניגוד לעצם הרעיון המקובל של כותרת כממצאת היבט מרכזי של הטקסט. אבל ברומא נהג --
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248719
שווה בהרהור: כיום מעתיק עורך התגובות ב- default את כותרת ההודעה שאליה מגיבים. אם במקום זאת תוצג כותרת ריקה (טרנד שכבר נדחף ע"י העלמה העפרונית - מכתיבת אופנה איילית עם קבלות), מן הסתם נתרגל מהר מאד לקרוא גם את הכותרת (אם מישהו כבר טרח לכתוב אותה...).
(ל''כ) 248798
אילו שיטתך הייתה לתת כותרת חדשה לכל תגובה, שבה מובע היבט מרכזי של הטקסט - איש לא היה מציק לך על כך. להפך. אלא שאצלך הכותרת אינה היבט מרכזי של הטקטס, אלא פשוט השישים-וכמה תווים הראשונים של התגובה שלך, דבר שאין לו אח ורע בעולם התקשורת הכתובה, וייחוס השם ''כותרת'' לו הוא מוזר מאין-כמוהו. אז לא לך להעיר לנו על מנהגינו הנלוזים, כל עוד שלך נלוזים לא פחות.
בעצם נכון. עלה בדעתי לאחר שכתבתי את התגובה. 248933
אבל לעיתים הכותרת היא גם כותרת במובן ההוא. בכל מקרה, הכבילות לכותרת הקודמת צריכה להיות אופציה, אך לא מעין הכרח.
לדובי, אישית 249164
למה אני לא מקבלת כבר את התשובות להערותיי? הייתי צריכה להיכנס לאתר במיוחד כדי לגלות שהצטברו הרבה שלא נשלחו אליי.
לדובי, אישית 252204
שלום טלה,

בדקתי את העניין וההודעות אכן נשלחות אלייך; ייתכן ויש בעיה בקבלת הדואר?
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248685
בעיני (ובעיני רבים) זה מקשה מאוד על הקריאה, וזה בהחלט דבר שניתן לשנותו (שלא כמו שגיאות כתיב וכדומה, שאלו דברים שבהם אינו "אשם" כותב התגובה). יכול להיות שהייתי צריך לנסח את תגובה 248612 בצורה אחרת; על כך אני מתנצל.
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248715
כשירדן כותב "אובדן הזמן הקטן הזה קצת מתסכל", אני בהחלט מבין (מתוך הכרות אישית עם התופעה) על מה הוא מדבר. כשאתה כותב "זה מקשה מאוד על הקריאה", זה מצטייר אצלי כהגזמה ולכן אני מתקשה להתיחס לדברים בכובד הראש המתחייב (שים לב: איני מנסה לטעון שאתה מגזים, אלא רק שכך זה מצטייר אצלי).

ככל שזה נוגע לאספקט הצורני ‏1, תוכל למצוא סגנונות שונים באייל: יש המעדיפים משפטים קצרים, ויש המבכרים משפטים ארוכים, מלאי פסיקים, סוגרים והערות רגל (התוכל לנחש על סמך משפט זה בלבד על איזו משתי הקבוצות המדוברות אני נמנה? (-; ). אחדים משרטטים במקלדת אמונה קוים תחתיים, אחרים מרעיפים סמיילים, ועוד כהנה וכהנה תחביבים כיד הדמיון (והחיקוי) הטובה. אלה גם אלה הופכים בעיני את האייל למקום צבעוני ומעניין יותר, ואני תמיד זוכר שאיש לא מכריח אותי לקרוא את מה (ואת מי) שמעצבן או משעמם אותי. בחרתי לקרוא? - מידת הסובלנות האלמנטרית מחייבת אותי לקבל את הסגנון הצורני כפי שבחר בו הכותב. אני רשאי שלא לאהוב את הסגנון ואף לציין שהוא אינו חביב עלי, אבל אין לי שום זכות לדרוש מזולתי שימנע ממנו. אחרי הכל, מאד לא הייתי רוצה שתתפתח פה משטרת סגנונות.

1 סגנונות תוכניים הם עניין אחר לחלוטין, ומצדיקים דיון בנפרד.
כפסוקו של ירבעם בן נבט: דבריך טובים ונכוחים 248745
(וההמשך: אך שומע אין להם).
כפסוקו של ירבעם בן נבט: דבריך טובים ונכוחים 248841
זה בסדר, אני כבר רגיל. ובינינו? די בצדק - נדיר שאני כותב משהו הראוי להאמר, וכשכבר יוצאת לי איזו הברקה, אנשים נוטים לייחס אותה למישהו אחר (לאבשלום בן דוד, אגב, היתה כנראה בעיה דומה).
שיט, צודק. נתתי יותר מדי קרדיט לפארעך הזה, ירבעם. 248934

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים