 |
לכל אדם יש דרך משלו להגיע לרוחניות. כשקראתי לראשונה את ספרו של גרייבס, נוכחתי לדעת ששם הייתי מאז ומעולם (למעשה, מאגדות יוון הערצתי ביותר את אתיני וארטמיס, האלות שמסיבות שונות ובדרכים שונותנשארו נאמנות לאלה ביותר), אף על פי שאז לא ידעתי דבר על פמיניזם או על אלות לבנות, אדומות או שחורות. הגרסה שלו פשוט התאימה לי, ולכן אני תומכת בה (עם הסתייגויות הבאות מתוך זה שאני אישה והוא בכל זאת גבר, אפילו אם משורר). אבל אני לא מסיונרית ולא הייתי מטיפה לעבוד לה, או לכל אלוהות אחרת - כפי שאמרתי, דרכו של אדם היא כבודו, והרוחניות האמתית (עם או בלי אורגזמות) מצויה במקומות שונים ומשונים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש