בתשובה לאסף עמית, 05/06/01 6:47
לבנון אהובתך 25047
א - אין אחד שיכול או רוצה להוכיח משהו ב X אחוזים כאשר מדובר בפוליטיקה וסכסוכים חברתיים. אתה טיפש או חושב אחרים לטיפשים אם אתה מעלה את תרוץ ה"תוכיח" כדי לבטל טיעון חשוב. הוכחות תשאיר למתמטיקה, או שתוכיח בעצמך שלא נפלה יכולת הרתעה. ברם, אני אביא חיזוק לטענה שלי - אתה הוא זה שטען שהזיקפה הלאומית נפגמה בעקבות הנסיגה, כלומר אכן אתה מודה שחוזקה של ישראל בעיני עצמה ניזוק, אתה מודה שכבודה נפגם, ולכן אתה גם מחזק את הטענה וכמעט אומר בעצמך שההרתעה שלנו אכן נפגעה קשות.

ב - הסיכסוך עם הפלסטינים עמד להתלקח ואכן היה מתלקח לולא לבנון, זה אמרתי. אבל לא אמרתי שהירידה בהרתעה הישראלית היא בעקבות הנסיגה בלבנון. אמרתי שהנסיגה בלבנון הביאה לירידה ביכולת ההרתעה הישראלית, ותבין את ההבדל לבד. "הלאה" - הטיעון כאן הוא שעכשיו ההתלקחות קיבלה חיזוק מהניצחון ומהצלחת מאבק החיזבאללה בישראל. וכשאני אומר חיזוק אני מתכוון שההתלקחות יותר חזקה ובעלת מוטיבציה גדולה יותר אם לא היתה נסיגה. דבר שגורר להרוגים רבים יותר.

ג - השהייה בלבנון לא שחקה שום דבר חבר.
ההפך המוטיבציה עלתה פעמים מספר דווקא בגלל סיפורי לבנון והרצון של המורעלים להגיע ולהגן על גבולה הצפוני של המדינה. ובזמן שרות החיילים בלבנון נשמעו פעמים אין ספור בתקשורת התבטאויות החיילים כנגד הטענות לנסיגה, כאילו הדבר מסכן אותם.
(מה הם כבר יודעים נכון? הרי כשמדברים על התקפלות, האויב בדרך כלל נרגע במקום להמשיך בהתקפותיו שהוא יודע שעובדות. נכון?)

סיכום - עדיין לא הפנמת. הזיקפה הלאומית היא כלי שמציל חיים לא פחות מההתכופפות והבריחה מלבנון. אבל אני אכן מקווה שהפגיעה בחוזקה של ישראל בעקבות הנסיגה לא היה גדול מספיק כדי לגרור להרוגים נוספים בעתיד, והנסיגה אכן הצילה חיים יותר מאשר ההפך.
אחרי הכל אני מעדיף לחשוב שאם כבר התקפלנו לפחות הרווחנו מכך משהו בטווח הארוך.

הערת שוליים: תקרא לי עוד פעם אחת גזען והסגנון שלי יהיה הרבה יותר מרק מתנשא.
דווקא כן הפנמתי, ולכן 25049
אני מודה לך על התשובה, אך בעקבותיה אני בוחר שלא להמשיך את הדיון. הייתי כותב לך זאת באימייל אבל לא נתת כתובת.

אסף

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים