בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 06/10/04 13:23
הציווי הקטגורי 251057
אני קורא ל 48% מבעלי הרכב לנסוע פעמיים בשבוע בתחבורה ציבורית, זהו המספר האופטימלי שמצד אחד יוריד את זיהום האוויר וישחרר פקקים, אבל מצד שני לא יגרום לעומס ותורים מיותרים על תחנות האוטובוסים. כמו כן, אני קורא למחזר רק כ19% מפסולת הניר, אחרת הקיבולת העכשווית של המפעלים למיחזור תקרוס. אנשים! אם אתם לא בטוחים שהענותכם לקריאה אכן תביא לאחוזים אילו, עדיף שתמשיכו את חייכם כרגיל, מצטער על ההטרדה.

אני לא תומך בסרבנות, אבל השיקול של "אני מתנגד לסרבנות משום שלו זה היה הכלל, כל העסק היה מתפרק" הוא קצת קאנטיאני מידי לטעמי. האם אסור להשבית את המשק כאשר מגזר אחד סובל מהלנת שכר, משום שלו היו עושים כך *כל הזמן* המשק היה מתמוטט וממילא לא היה שכר?
הציווי הקטגורי 251069
מה הקשר בין הדוגמאות שהבאת ובין מה שאנחנו מדברים עליו? בשני המקרים שהבאת מדובר על בעיית קיבולת, שבה ניתן לטפל על ידי הגדלה הדרגתית של הקיבולת, ואילו במקרה של הסרבנות לא מדובר על משהו שישתנה ככל שתגדל הסרבנות (ואם כן, זה בדיוק מה שעומר סירב להתייחס אליו, ובדיוק מה שדיברתי עליו בהודעות האחרות שלי שאליהן גם אתה לא מתייחס). בכל בעיה של קיבולת ניתן לומר "אני קורא לציבור לנסוע בתחבורה ציבורית כל עוד הוא לא רואה שהיא עמוסה מדי". מה ההמלצה שלך לקריאה דומה בקשר לצבא: "אני קורא לציבור לסרב לשרת בצבא כל עוד יש מספיק פראיירים שמוכנים להתגייס וללכלך בדם את הידיים שלהם, לזכות לקללות ולהשמצות שלנו ולבזבז לעצמם את החיים, כך שאנחנו נוכל לחיות בשקט ומבלי שישמידו לנו את המדינה"?

גם את דוגמת השבתת המשק שלך אני לא מבין, ובעיקר איך היא קשורה למשהו ממה שהיה בדיון הזה.

אנחנו לא נתקדם יותר בדיון הזה, ולכן אני חושב שניפרד בהסכמה הדדית שאתה חושב שאני קטנוני ואני חושב שאתה קטנוני.
הציווי הקטגורי 251073
נו ברור שאני קטנוני, בגלל זה אני יכול לזהות קטנוניות.

אני מוכן להיפרד בתובנה משותפת זאת, רק אני רוצה לוודא(קטנוני אמרנו?) שאתה רק *לא מסכים* איתי, ולא סתם *לא מבין* אותי. הקשר הוא, שכמו שאני הבנתי מתשובותיו של עומר, עומר מקווה שקבוצה גדולה מספיק של סרבנים תכריח את הצבא לבדק בית, ושינוי הגישה שלו כלפי הטיפול באוכלוסיה אזרחית והשד יודע מה עוד ( זה לא רלוונטי כרגע מה העוול שנגדו הוא מתקומם, ואפילו לא רלוונטי האם הדבר הוא אכן "עוול"). באופן דומה, קריאה לביצוע צעד שאינו פרקטי בשל בעיה בקיבולת אולי יכולה להפעיל לחץ על על האחראים על הקיבולת להגדילה. אתה מוזמן עכשיו לא להסכים אם האנלוגיה או לטעון שהיא מופרכת, אני מקווה שלפחות היא *ברורה*.

ההבנה שלי היא שעומר אומר ( אליטרציה!) דבר כזה: אם יהיה מיעוט *לא מבוטל* של סרבנים, הצבא (והממשלה) לא תוכל לפטור את עצמה מהתייחסות לעניין. כל עוד הסרבנים הם קומץ, גם הסיבות שלהם לסרבנות לא מעניינות.

אני חושב שגם אתה מבין את זה, אבל שמשהו אחר בדבריו ( אולי חוסר הבהירות שלו) מפריע לך. אני חשבתי שאם תתמקד במה שמפריע לך באמת, תוכל לחלץ ממנו תשובות שיעניינו גם אותי. לצערי, אני כנראה לא צדיק מספיק ולכן מלאכתי לא נעשית על ידי אחרים.
הציווי הקטגורי 251075
מה שאתה אומר אכן מובן לי, ושייך לדיון הפרקטי על ''כיצד ניתן לגרום לצבא לשנות את דרכי פעולתו'', אבל לדבר הזה עומר סירב בקנאות להתייחס, ולכן קיוויתי שיתייחס לפחות לסוגייה העקרונית שבפניה ניצבים הסרבנים ה''מצפוניים'', שעל פי השקפת העולם שהם מציגים תהיה חובה לסרב לשירות בצבא כל עוד הצבא קיים. (שהרי כבר אמרו חכמים כאן כי ייעודו של צה''ל הוא דיכוי).

כלומר, התייחסתי לא לסרבנים שפועלים על מנת ''להביע מחאה'' אלא ל''פציפיסטים'' שלא מוכנים להיות חלק ממערכת הצבא באופן עקרוני. לפחות אנשים כאלו, תסכים, צריכים לחשוב מה יקרה אם כולם ינהגו כמוהם, ועד כמה זה נותן להם לגיטימציה מוסרית לפעול כפי שהם פועלים.
אתה יודע מהיכן מגיע הביטוי? 251138
כלומר ... ''צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים''
את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים 251449
אתה מוזמן לפרט, אבל נדמה לי (וגוגל מחזק במידה מסוימת) שמדובר בפירוש לפסוק מישעיהו על איך באחרית הימים הגויים יעשו לנו את העבודה.
את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים 251739
לי סיפרו פעם(ולצערי לא מצאתי סימוכין בגוגל) את הסיפור הבא:

תלמיד חכם נשא במזל אשת חיל, לצערו של הבחור הוא נאלץ לעזוב את עירו למספר חודשים לצורכי לימוד בעיר רחוקה, כאשר חזר גילה התלמיד את אישתו וכירסה בין שיניה, אמר: "צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים".
שלך נשמע יותר משכנע :) 251863
את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים 251865
אם האחרים עשו בידיהם, איך כרסה בין שיניה?

________
מזכיר לי את היום בו שאלתי את אבי מולידי (אליבא דתעודת הלידה) אם הוא חושב שעשו אותי באצבע (סיפור אמיתי).
עשו באמה 251867
"אמה" - אחד הכינויים/דימויים לאיבר הגברי.
עשו באמה 251868
אמה? חת'כת wishful thinking הייתי אומר.
עשו באמה 251870
טוב, לא אגיד כאן את הדבר הראשון שעלה לי לראש, וגם לא את השני. יותר טוב ריפוי בקשקוש: תגובה 251861 :-)
עשו באמה 251872
זהו? התחלנו עם פרסום עצמי? אנה (, תרתיחי מים,) אנו (כבר) באים...

לא הבנתי את הבית שלפני האחרון (ואיך את מנקדת את "אתו אל"?).
עשו באמה 251878
לא התחלנו מהיום עם פרסום עצמי, ממשיכים...

כן, חשבתי שתהיה בעיה, ואני לא יכולה לנקד מכאן. ''אתו'' - באו, באותו ניקוד וגם, כפי שמתברר לי בדיעבד - בהטעמה מילעילית כמו ב''באו'' - וזה קצת מקלקל את המשקל.

ואשר לחוסר ההבנה מעבר למשמעות ''אתו'' - קצרה ידי מהושיע. לא חשוב, הכל שטויותצקי.
עשו באמה 251879
מה אתוּ? מה הם, חוּטראים?

ולאן נעלמה הליריות? בזמנים כתיקונם לא היית מסתפקת בפחות מ"קצרה אמת אמתך מהושיע"...
עשו באמה 251924
אני חושבת שאצלי בראש עלה הדבר השני :-) אבל נעזוב את זה.
הציווי הקטגורי 251912
מה שמסתתר מאחרי מעשי הסרבנים היא קריאה בנוסח: "יש לסרב לגיוס עד שכמות המסרבים תחייב את הממשלה לשנות את מדיניותה, ובפרט, לסיים את הכיבוש".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים