בתשובה לאורי, 07/10/04 11:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני דווקא מרגיש ההפך - שבזמן האחרון התרבו באתר כותבי תגובות התומכים בגרסה קיצונית למדי של השוק החופשי. אני מברך על שני המאמרים האחרונים, שנותנים פתחון פה גם לאחרים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בכל זאת לא. עמדות שאפשר לכנות "שוק חופשי פונקציונלי" בנוסח ווטסון 1, לדוגמה, היו מן הסתם תמיד, אבל עמדה ליברלית/ליברטריאנית מפורשת הייתה די נדירה כאן עד לפני כשנה-שנה וחצי2 וגם היום היחס הכללי הוא בערך 1:50 בין מחזיקי עמדה כזו לאחרים. נוסף על כך, אאל"ט, לא פורסם באיל עד היום ולו מאמר בודד מתוך עמדה ליברלית/ליברטריאנית מובהקת. נדמה לי, לסיכום, כי המצב קרוב יותר לקוטב ההפוך, שבו יש מיעוט זעיר המבטא עמדות ליברטריאניות. אם זה טוב או רע, זו שאלה נפרדת, אבל דומה כי דווקא הדיונים בהם השתתפו בעלי עמדות כאלו בחודשים האחרונים הם שזכו להדים הרחבים ביותר. אם לקחת את חמישה החודשים האחרונים (אני מעיין בארכיון) היו 8 דיונים שהגיעו להיקף של כ-400 הודעות, כששישה מהם (מאבק עוטף ישראל, החינוך הפתוח ואויביו, הממלכה הפנימית, צפון קוריאה - שואה בת זמננו, עונש עונש תרדוף, רב תרבותיות ואימפריאליזם תרבותי) עם השתתפות ליברטריאנית ערה ושניים (מחקר חדש מגלה, עזרת נשים) ללא. בבדיקה של התקופה המקבילה בשנת 2002 עולה כי מתוך 9 דיונים פופולריים מאוד אף אחד לא היה כזה. ייתכן ואני מפספס כאן לחלוטין, אבל יש לי תחושה כי האווירה הלא נעימה שתיארתי היא תוצר של איזו ריאקציה של מגיבים להשתתפות הערה באחרונה של ליברטריאנים. כלומר, הדיונים בהם הם משתתפים מושכים עניין ו"אש" אבל רבים היו מעדיפים שהם היו מסתלקים מכאן מכל וכל. אני משוכנע שראשי האיל הקורא אינם תומכים בעמדה כזו – בוודאי שלא במודע – אבל אפשר היה להבחין בנימה יותר מדקה של קוצר רוח מצידם כלפי בעלי עמדה כזו בדיונים באחרונה. אפשר להבחין בכך במיוחד בגישה השונה לעמדות ליברטריאניות מחד והופכיות (סוציאליסטיות?) מאידך. אין לי בעיה לחיות עם הגדרה של העמדה הליברטריאנית כ"תמהונית" או "מוזרה." יחשוב כל אדם כרצונו. אבל כשעמדות דומות מן העבר השני של המפה זוכות ליחס שונה לגמרי נוצרת תחושה כללית לא נעימה, לפחות אצלי. 1 הוא טען, אאז"נ, שהוא תומך בשוק חופשי כי זה עובד. אם טעיתי, אני מניח שהוא יתקן אותי. 2 בדיון אחד (תגובה 251005) מישהו כתב "הייתה תקופה שבה אני הייתי הליברטריאן הקיצוני של האייל. תקופה שבה אם הבטתי ימינה, ראיתי רק שממה מתמשכת עד לאופק" (וכדי לסבר את האוזן עמדותיו, לפחות להבנתי, הן מרכז-שמאל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר חזרתי לאייל לפני כחודשיים, הסתובבת אתה וד"ר בר ביצוע כמו זוג מרצחים מתנקשים (ונדמר וקרופ מספרו המופלא של ניל גיימן "לעולם לא עולם"), מתנפלים על כל מי שנשא עמדה לא לבריטאנית קלאסית ולא משחררים אותו עד שהוא מודה שאתם צודקים ועוזבים אותו בשקט. ועכשיו אתה בוכה על האווירה באתר וההרגשה ה"כאילו" לא נוחה פה. באמת, אם היה זוג שנתן הרגשה לא נוחה לאנשים באתר פה זה אתה והד"ר. בלי התייחסות לקונקרטי, בלי לחשוב שלפעמים יש יוצאים מן הכלל שכדאי להתייחס אליהם, רק התייחסות נחסית ומגעילה. עם הזמן אנשים למדו להתמודד איתכם, ופתאום "הממזרים שינו את הכללים ואף אחד לא סיפר לנו על כך". מה נולדתם אתמול? הביטחון העצמי שלך קרס? הפרופסור הנערץ באוניברסיטה המיר את דתו והפך לסוציאליסט? תתמודד, תשתנה, תפסיק להתנפל על אנשים, ואולי פתאום תגלה שהיחס שלהם משתנה. ובדרך אגב, כל הכבוד להודעה, לא היה בה אפילו לינק אחד לנקודה אזוטרית שתעזור לך להוכיח את הטענה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודעה שלך בעצמה היא דוגמה למה שאורי דיבר עליו. אני אישית לא השתתפתי במרבית הדיונים כאן ב"אייל". לא תמצא אותי מכניס את עמדותי הליברליות לתוך דיונים על שירה. אני מגיב על מה שנראה לי ראוי לתגובה וברוב המקרים זאת תהיה אמירה שמייצגת את השקפת העולם ההפוכה. בדיוק כפי שאנשים כמו גיל לדרמן מגיבים בכל פעם שמזכירים שכר מינימום או את ארגנטינה. מה בדיוק הבעיה? ומה בדבר ה"לא משחררים עד שהוא מודה"? לכל דיון יש שני צדדים לפחות, לא זכור לי שניהלתי דיונים במעמד צד אחד. מי שנקעה נפשו מהדיון יכול ללכת למקום אחר ולא להגיב. מי שמגיב, נא לא להתפלא אם משיבים לו. אם היחס המבחיל שקיבל אבנר, אדם שתגובותיו היו מופת לנימוס, קיצור ענייני והגיון (על פי טעמי) הוא הדרך בה "למדתם להתמודד" עם עמדות שונות משלכם אזי הדבר מעיד בעיקר עליכם. התגובה שלך מזכירה לי את הגליון המיוחד של "דבר". "גנבו לנו את המדינה"... נו שויין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שאתה ואורי עשיתם את זה בצורה שיטתית, אי אפשר להמלט מההרגשה, שלא הנושא הנידון עומד פה על הפרק, אלא האפשרות לכיון אחר בנושא. תמיד, אבל תמיד הייתם צריכים להראות שהשיטה הליברטאנית היא הצודקת, ותמיד שאר המגיבים צריכים להודות בכך. למה? מדוע אי אפשר לתת לדעות אחרות להופיע מתוך כבוד הדדי? ובדרך אגב, סתם השמצתי אותך על ההודעות, סליחה. אינני יודע מי זה אבנר וגם נראה לי שלא היה לי שום קשר אליו, ובמיוחד לא לקבוצה שהשמיצה אותו מהכיוון הנגדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תמיד, אבל תמיד הייתם צריכים להראות שהשיטה הליברטאנית היא הצודקת, ותמיד שאר המגיבים צריכים להודות בכך. למה? מדוע אי אפשר לתת לדעות אחרות להופיע מתוך כבוד הדדי?" רק כדי לסגור דברים, האם תוכל להפנות אותי לדוגמה בה אדם נכפה "להודות" כך? ]1[ 1 נסתתמו טענותיו אינה הודאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויכוח אתכם הוא כל־כך טרחני שבשלב מסויים כבר פשוט מתייאשים. שלא לדבר על כך שתמיד חוזרים לאחת מנקודות אי־ההסכמה על העובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הייתה טענתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי ההסכמה איננה על העובדות. לא מדובר בעובדות, מדובר בהשערות, או בהנחות, אבל גם זה רק ברמת פני השטח. אי ההסכמה הבסיסית היא ברמת השקפת העולם הבסיסית, ''מה ראוי'', ואם לא הייתי חושש להשתמש במילים אחרות הייתי אומר ברמת האידיאולוגיה. כאשר לא מסכימים על נקודות המוצא הבסיסיות הדיון הוא באמת חסר ערך (פרט לחיזוקים ששואף כל אחד מתגובה רהוטה של תןמך בעמדתו, או מהרגשת ''הכנסתי לו'' על תגובה שנונה שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ברגע שאתה ואורי עשיתם את זה בצורה שיטתית, אי אפשר להמלט מההרגשה, שלא הנושא הנידון עומד פה על הפרק, אלא האפשרות לכיון אחר בנושא." מה שיטתי כאן? האתר הזה הוא אתר דיונים. כאשר אני נכנס לדיון שעשוי להיות מעניין בשבילי (ואני לא נכנס לכל הדיונים) ואני רואה הודעה שאני לא מסכים איתה, שגויה בעיני וכן הלאה, אני מגיב, אם יש לי כוח ואם המגיב נראה לי אדם שעשוי להיות טעם כלשהו בוויכוח עמו. לי נדמה שזאת השיטה הרצויה להשתתפות באתר מעין זה. אולי אני טועה. אולי מה שצריך זה לתקוע הודעות ריקות עם הכותרת "תטל"א", LOL בדיחות אישיות הידועות לקורא בלבד. אולי נעבור לשיטת Ynet... "תמיד, אבל תמיד הייתם צריכים להראות שהשיטה הליברטאנית היא הצודקת, ותמיד שאר המגיבים צריכים להודות בכך. למה?" טיבו של דיון הנעשה בין שתי נקודות השקפה שונות הוא שכל אחד מעלה את הטיעונים לצדקתו. אתה אולי אגנוסטי לשאלה, אני לא. זאת הסיבה שאני עונה למה שלא מסתדר עם השקפת עולמי ואתה לא עונה. סבבה. אני אגנוסטי לדעות על שירה (הכל אותו חרא) ואינני מעוניין לדון בדעה זאת או להגן עליה. ואיך בדיוק שאר המגיבים צריכים להודות? אולי תספר לי איך זה צריך להיות בעיניך, אולי אני באמת לא מנומס. אולי צריך לבקש רשות לפני שמגיבים? לבדוק בלוח תור מי לדבר? חוץ מזה השיטה הליברלית היא אכן השיטה הצודקת. מדוע שלא תודה בכך? "מדוע אי אפשר לתת לדעות אחרות להופיע מתוך כבוד הדדי?" באמת מדוע? האם כל ההודעות תחת השמות "ברבי", "בר בי צועה" (אני מניח שזו הגרסה הדיסלקטית ל"צואה") ושאר ה"פרודיות" על דעותי מעידות על כבוד הדדי? אולי תתחיל בכך שלא תצרור אותי ביחד עם יעקב, אורי, או אבנר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 17 דיון 190 דיון 814 וזה רק מאמרים פרי עטו של מי שעמדותיו הן, לפחות להבנתך, מרכז-שמאל. ולצורך ההבהרה: עמדותינו שלנו כפרטים כלפי העמדות הליברטריאניות, הסוציאליסטיות או הכהניסטיות, יהיו אשר יהיו, אינן משנות כהוא זה לצרכי קבלת מאמרים לפרסום. לכן טענות כגון "העורכים לא אוהבים ליברטריאנים" כמו גם "העורכים לא אוהבים התנגדות לניסויים בבעלי חיים" אינן רלוונטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לאכזב אותך – או לעונג לי לברך אותך, לפי תחושתך האישית בנושא – אבל עמדות המאמרים אליהם הפנית הן מרכז-שמאל מובהק. אם הליברטריאנים נחשבים ימין וקומוניזם/סוציאליזם מסוג חד"ש הוא שמאל, הרי שגישתך היא בדיוק במרכז וקצת שמאלה ביניהם. האאוטינג המפתיע שערכתי לך כאן (כשמיינתי אותך בגסות אל עמדתם של 95 אחוז מאוכלוסית העולם, בערך) התבסס בעיקר על הדיון בנושא עובדי הקבלן, שם הבעת מספר פעמים עמדה שהייתה פרפרזה די ברורה של תורת הערך של מרקס (בעיקר בנקודת נטיית מחיר העבודה להתכנס ברמת סף הרעב והיעדר החופש האמיתי (אצל מרקס העבודה נחשבת חופשית רק במובן הפורמלי). לגבי עמדות העורכים: סבורני שלטענתך היה נקנה חיזוק רב אילו היו מספר מאמרים בעלי עמדה ליברטריאנית ברורה (אפילו בקירוב). בתחומים שונים התפרסמו באיל דיעות מדיעות שונות, בין שוביניזם זכרי לפמיניזם, מיסטיציזם לרציונליות, וכדומה. בתחום החירות האישית והכלכלית, לא הבחנתי במגוון כזה עד היום. כמובן שהאיל לא מחויב לפרסם כל דיעה. לו הייתי אני עורך האיל, מגוון המאמרים המתפרסם היה מן הסתם מושפע מדעותי האישיות. אין לי בעיה עם זה – כל עוד הדברים נאמרים באופן גלוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להשחית מילים לריק? שלח מאמר, ותראה אם יפרסמו. (אני די מהססת אם לשלוח את התגובה - נראה לי נחמד שתופיע פה תגובה עצבנית של דובי במקום התגובה הלקונית שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(פסססט... את חברת מערכת עכשיו. ''שלח מאמר, ותראה אם נפרסם''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני צריכה לעבוד עוד קצת על שינוי הפרדיגמה הזה :-) אולי אצא לי לשוט באייל ואחפש הודעות למחיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באת על סיפוקך מהסרוס שערכת ל"כמעט נ." ושהותיר אותה "לשעברית"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אני מחקתי את ההודעות שלה, וחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא צנזורה, אבל שזה גם נראה לך עניין לשוויץ? פלא על כל פלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל בין שוויץ לסרקאזם. הנה פלא אחד פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהסרקאזם היה דק מדי או שאני צריך לשנות מספר במשקפיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר במשקפיים? אתה צריך להחליף את הכלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יהיה עם חיי המין שלי אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק ישתפרו. (דיון 1033) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיי המין שלי אינם תלויים בראייה אלא בכלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהירות, אורי. אני לא בטוח שהסרקאזם כאן לא דק מדי בשביל חלק מהמתדיינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהירות שלא תיפול במלכודת האיילים (שהטמינו הדובים...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרקאזם? אני? אולי פעם, אבל היום נגמלתי מזה לחלוטין, ברוך השם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור דרישת הקהל, להלן התגובה העצבנית של דובי: מערכת האייל, למיטב ידיעתי, לא קיבלה עד היום שום מאמר המציג עמדה ליברטריאנית, לא מאמר רהוט ולא מאמר עילג, לא קצר ולא ארוך, לא מרתק ולא אינפנטילי. לאור זאת, היה לנו קצת קשה לפרסם מאמר שמציג עמדה שכזאת. לפיכך, הדרישה שלך מהמערכת להוכיח את טענותיה ע"י פרסום מאמר שלא קיים בידיה, היא, איך לומר, קצת דבילית. העמדות שלי, למיטב ידיעתי, הן דווקא מרכז-ימין. אני נוטה לקחת את הצד שכנגד כשאני מתווכח עם אנשים, וכשאני מתווכח עם ליברטריאנים קיצוניים, אני נוטל לעצמי דעות קצת יותר שמאליות, כי האמירות שלכם פשוט כל-כך מקוממות שלא נותרת לי ברירה אחרת. לעומת זאת, אם תבחן את התגובות שלי כשאני מתדיין עם אנשים בעלי עמדות שמאליות, תגלה שאני מביע עמדה ימנית יותר. מה שכן, במהלך השנים האחרונות, ולא במעט בזכות הדיונים באייל, הקפיטליזם שלי הולך ומצטמצם. אני חושב שזה משקף דברים הרבה יותר טובים עלי מאשר על אנשים שלא משנים את דעותיהם כלל וכלל, בלי קשר למה שאומרים להם. העמדות שהובעו במאמרים שהבאתי הן קפיטליסטיות, עם טאץ' של ריאליזם באשר למה אפשר ומה אי אפשר להשיג במדינת ישראל. מכיוון שהריאליזם נמצא הרחק מעבר לטווח הראייה של הליברטריאניזם הטהור שמתרוצץ פה באתר בחודשים האחרונים, לא פלא שאתה קורא לבגידה הזו בעקרונות "שמאל". מזכיר לי כהניסט אחד שהכרתי וטען שעמדותיו של שמיר (רה"מ דאז, אללי!) הן שמאליות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. פרסום מאמר: ר' תגובתי לעיל. ב. עמדותיך: סבורני שלציבור אין עניין רב בבירור נקודה זו ולכן אקבל את הצהרתך העצמית בנושא ואחתום כאן. ג. עמדותיהם של אנשים אחרים: רב לך בקביעת עמדתך אתה משתסתרבל בקביעות על מה שאין אתה יודע דבר וחצי דבר אודותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תגובתך למעלה הייתה, בקצרה "לא נכון, אני צודק ואתם טועים". זו לא תגובה בוגרת במיוחד. העובדות לאשורן הן אלו: האייל הקורא, בניגוד לאתרים שיש להם אידיאולוגיה מוצהרת, דוגל אך ורק בחופש הדיבור וברצון להגיע לדיונים פורים ומעניינים. לפיכך, גם אם כל חברי המערכת היו קומוניסטים אדוקים, זה לא היה מונע מאיש לפרסם כאן מאמר ליברטריאני. בדיוק כמו שכל חברי המערכת הם חילונים, מה שלא הפריע למאמרים בזכות סיפור הבריאה המקראי כהיסטוריה מדוייקת להתפרסם, וכולנו דוגלים בשיוויון זכויות לנשים, מה שלא הפריע למאמרו של גיל רונן להתפרסם. שלא לדבר על המאמר של ניצה. אתה לא רוצה להאמין? אל תאמין. אבל הבעיה במקרה זה היא שלך, לא של האתר. הטענות שלך באשר לאיזה רחש תת-מודע באתר שמנסה לדחוק החוצה ליברטריאנים היו ונותרו חסרות שחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שונה דברים שנאמרו קודם ואף השבתי להם קודם לכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, הוכחת יופי את טענותיי. בעבר היו באתר פחות ליברטאנים/ליברלים קיצונים, והיום יש יותר. אי-פרסום מאמר בתחום נובע רק מחוסר ההיענות של אותה קבוצה. הקבוצה הזו אמנם קטנה, אך הולכת ומתרחבת, והיא גם קולנית מאוד ומגיבה הרבה (כפי שמוכיחה כמות התגובות שתיארת, והתפרשות הדיון עם אותה קבוצה על גבי תגובות למאמרים רבים). בעיני, זה מראה לי שאם בכלל יש שינוי ב"רוח האייל" הרי שהוא לכיוון הליברטאני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריאקציה שאתה מתאר איננה ל*עצם* ההשתתפות הערה של אלה שבימים האחרונים מוגדרים כאן יותר ויותר בהגדרה הכוללנית "ליברטריאנים". הריאקציה היא כנגד חוסר אנושיות מסויים הבא לידי ביטוי, כמעט דרך קבע, בדבריהם של המצדדים בגירסאות מוקצנות של כלכלה חפשית (גירסאות שעדיין אינן קיימות בשום מקום, כפי שצויין כאן מספר פעמים). כאשר מציינים בפניהם את הבעיות האנושיות שהשקפתם מעוררת, הם עונים בד"כ במנטרה אחת קבועה ופסקנית: "כשמונהג שוק חפשי - רמת החיים של *כולם* עולה!". מעבר לכך שהדבר עדיין לא הוכח וההוכחות שניסו להביא היו בעייתיות ורחוקות מלהוכיח משהו, באופן חד משמעי - נשאלת גם השאלה: רמת החיים עולה - מנין לאן? האם הכוונה היא כי רמת החיים של הביל גייטסים עולה מיאכטה אחת לשלוש יאכטות, בעוד שרמת החיים של הקליינע מענטשאלאך בעולם השלישי, המנוצל - עולה ממצב בו נאלצו ללכת להטיל את מימיהם בשדה - לרגע הגדול בו יש להם עכשיו בור השתנה בקצה הרחוב? אם זוהי העליה המדוברת ברמת החיים - זה לא מספיק. סליחה על החזירות ועל כפיות הטובה הנוראה, אבל - נחוץ כאן יותר מבור השתנה. ואין טעם להביא כהוכחת נגד משטרים קומוניסטיים שימיהם חלפו ולומר - "עובדה שזה לא הצליח". האנשים כאן, באייל (ולא רק כאן) המתנגדים לחוסר האנושיות שבגירסאות מוקצנות של כלכלה חפשית - מעוניינים בגירסאות מפוכחות, הגיוניות, משולבות, המהוות שביל זהב בין ההשקפות. *זוהי* הריאקציה, ואין זה נכון לומר ש"רבים היו מעדיפים שהם היו מסתלקים מכאן מכל וכל." - אלא שהיו מעדיפים שימתנו את הדוגמטיות הבלתי מתפשרת שהם מייצגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לפשט את הודעתך, אתה טוען כי הליברליזם הוא עמדה המשקפת "חוסר אנושיות מסוים" ומי שדבק בעמדה כזו ("דוגמטיות בלתי מתפשרת") ראוי להתנפלות עליו מצד האנטי-ליברלים? על כך אפשר רק להעיר שני דברים: א. הבלבול החוזר ונשנה בין ליברליזם ל"בעלי עסקים" הוא האלמנט המעייף ביותר בדיונים באיל בנושא זה. לליברל אין בעיה עם מי שחולק על דעתו (שהרי זה עצם טעמו של הדיון!) אלא עם אלו שחולקים על דיעה שונה לחלוטין שהם סבורים שהיא דעתו. ב. עמדתך היא בדיוק – בכיוון ההפוך – עמדתם של הליברלים. עיקר טענתם הוא שדווקא הגישה הסוציאליסטית (רכה או קשה) היא "חוסר אנושיות" ורמיסת כבוד האדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על הליברליזם בכללותו, הכולל מגוון של דעות, אלא דייקתי ואמרתי - "המצדדים ב*גירסאות מוקצנות של כלכלה חפשית*". תגובה 202866 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |