 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעבר התחלתי לאסוף קופסאות גפרורים מרחבי העולם, פקקים של בקבוקי יין, עורלות, כרטיסי קולנוע, מכתבים רשמיים מהביטוח הלאומי, בקבוקים קטנים של משקאות אלכוהוליים, כרזות פרסומת של סרטים, ירחוני עיצוב, תקליטים של הדלתות, כפכפי אצבע אקזוטיים, מספרי טלפון של בחורות ליברליות במיוחד, כלי נשק עתיקים, צילומים של שלטי אסור לצלם, עפרונות, כרטיסי ביקור של רופאי שיניים, כרטיסי ביקור של עורכי דין פליליים, מברגים, כוסות טרמיות ועוד ועוד. בכל אחד מהאוספים הללו דבקתי במשך מספר שבועות עד חודשים ואף אחד מהם לא בגר לכדי אוסף ראוי לשמו. אני אספן של התחלות של אוספים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היית מלך בישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עורלות?! ומספרי טלפון - כאלו מבתי שימוש?! פרט! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוסף העורלות כלל עורלה אחת בכל פעם. כשנולד בני הבכור, יוחנן חשבתי שיהיה נחמד אם יהיה לי אוסף של העורלות של כל בני. את התחלת האוסף החדש שמרתי במגירה שליד המיטה, סמוך למזומנים, מקץ שנתיים נולד בני השני חנניה. כשבאתי לצרף ת העורלה החדשה לאוסף גיליתי שהעורלה הראשונה נעלמה. כנראה העוזרת, שחיטטה במגירה במטרה למצוא כמות מזומנים שראוי להתכבד בה, חשבה שהיא פיסת פעכס והשליכה אותה. כדי למנוע אחרית דבר דומה גם לעורלה החדשה דאגתי לניילן אותה ולצרף אליה פתק ''חנניה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק העורלה - גם אתה בעצמך פיסת פעכס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרה העוזרת (לא חשוב מאיזה עדה), כאשר גילתה קונדום משומש בין הסדינים, והוסבר לה (בגימגום) על גברים, נשים ומה שביניהם: "גם אצלנו עושים, אבל לא עד שמתקלף העור". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי היתה שכנה שהיתה אוספת מפיות מבתי קפה ברחבי העולם. היה לה אוסף רציני ויפה. ומה נשאר לי מזה? שבכל פעם שאני רואה מפית מעניינת בבית קפה אני נזכרת בשכנתי, תוהה לשניה אם כדאי לי להתחיל אוסף של מפיות ומיד מבטלת מכל העניין. אני אספנית של זכרונות. את אלו אי אפשר לבטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שהשכנה שלך לא היתה ממש ישראלית, או שיש לך טעות הקלדה. צ"ל: "ולי היתה שכנה שהיתה אוספת כפיות מבתי קפה ברחבי העולם. היה לה אוסף רציני ויפה." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה כל כך ציני? האמת - השכנה שלי היתה הולנדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מנחש שלבן השלישי תקרא חחנאל? (ואם תיוולד בת - חנה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח''כ יהיה ניתן לעבור לנתנאל, נתניה, יונתן ואלנתן (לא במקרה השם האחרון הוא דווקא אחרון. אמנם הוא יפה, אך לא נפוץ במיוחד). מעניין אם גם זה נחשב לאוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני1 מנתניה לא הייתי ממשיך ליונתן, אלא לבינימינה. __ 1 כמו רכבת ישראל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רכבת ישראל ממשיכה מנתניה לבית יהושע, לא לבנימינה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הפכת גבולות אינטגרציה. 2. מי בכלל נוסע ברכבת שעוצרת בבית יהושע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מי שגר בבית יהושוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבית לוי גר מר לוי. בבית כהן גר מר כהן. מכאן שבבית יהושע גר מר יהושע (זה אלף בית). ___ אם כך, באיזה בית גרה גב' בושס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, בתוך האגרטל שהביאה חמוטל שמו את הנורית שהביאה נורית, את הסיגלית שהביאה סיגלית, ואת האמנון-ותמר שהביאו אמנון ותמר; אבל אין פרח כזה, "יהושע". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבית קפה ורד?1 1בני אמדורסקי אמור להיות מעורב במסקנה הזו איכשהו. שכחתי איך. ________ העלמה עפרונית, סטודנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 174310 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירוקה אני כבר שבועיים לא, ואין לי מושג מה רמת הפחדים של הפרח הממוצע, אבל אני לא בדיוק בחורה ''נפחדת''. מה שזה לא אומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי חידה של אבא שלי: שני שכנים היו. מר מנדלבאום שפירוש שמו עץ שקד. מר אפלבאום שפירוש שמו עץ תפוח. מי נמצא מתחת לעץ התפוח (אפלבאום)? גב' מנדלבאום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה נראטיב תלאביבוצנטרי. 2. מי שנוסע ברכבת שעוצרת בנתניה. (רכבת פרברית בנימינה-ת"א), ראה גם http://www.israrail.org.il/travel/map.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. או! שאלה חשובה ויפה. פעמים אינספור שאלתי את עצמי מיהם אותם אנשים היורדים ועולים בתחנה זו1. לפני מספר שבועות נסעתי ברכבת, וכשעברנו את הרצליה, החיילת לידי פתאום קראה: "שיט!". ואז במשך דקה בערך היא בהתה בחלון. אחר-כך, היא העירה את החייל שישב ממול, והתנצלה בפניו על-כך ששכחה להעיר אותו מתי שביקש. החייל האומלל ירד בבית-יהושוע כדי להחליף רכבת. אז זהו, מאז הכל ברור. תחנת בית-יהושוע נועדה לאנשים שהיו צריכים לרדת בהרצליה (או בנתניה) אבל נרדמו (ושכחו להעיר אותם). _____________ 1 ושערן לא יספר לכם שאלה אנשים שגרים בבית-יהושוע. מישהו כאן מכיר מישהו שגר בבית-יהושוע? נו, ברור שלא. כי אף אחד לא גר שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחנה הזו משרתת את כל מי שגר ביישובי לב השרון, ואת הבחורות נטולות הרכב (עוד מעט כבר לא!) שרוצות לבקר את ההורים שלהן, שגרים באזור. זה שאחר כך משהו נדפק באוטו של האבא שלהן, שבדיוק הגיע לאסוף אותן1 - זה כבר סיפור אחר. _____ 1 אחרי הכל, אם יש עוד בחורות שיורדות מרצונן בבית יהושע, צריכות גם להיות כאלה שנתקעות שם מסיבות שונות ומשונות. הסטטיסטיקה לטובתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב שאת הערה 1 שלך ניתן לקרוא במשמעות אחרת לגמרי? אני חושבת שמהיום והלאה אמנע למהגיע לתחנת בית יהושע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שזאת התחנה של איקאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היתה מי נוסע ברכבת שעוצרת בבית יהושע, לא מי יורד מהרכבת בבית יהושע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, לא ברור? זה שירד קודם, נוסע ברכבת שעוצרת בבית יהושע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, אחותי גרה בעבר כמה שנים בבית-יהושע. ופעם אחת שבאתי לבקר אותה, התחנה שימשה אותי. אבל לפחות איזה חמש שנים עברו מאז שהיא עזבה (קצת יותר לעומק השרון; התחנה עדיין שימושית למבקרים אותה), אז אני מניח שהיום באמת אף אחד לא גר שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק שאת אומרת את זה, כי ירדתי רק פעם אחת בחיי בתחנת בית-יהושוע, ומסיבה זו בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הפעמיים שירדתי בבית-יהושוע, מחצית מהפעמים הייתה מהסיבה הזו :-) (המחצית השנייה הייתה בשביל ללכת למפגש מקינטושאים במושב בסביבה, ואספו אותי מתחנת הרכבת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אה, כן. בליעת עורלה נחשבת סגולה להבאת בנים זכרים לעולם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העורלה אינה סגולה, היא חומה אדמדמה. והעוזרת שלנו כבר אחרי הגיל ששבו אישה מחפשת להביא בנים זכרים לעולם, היא יותר בקטע שהבנים הזכרים יביאו לה נחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדון פעכס, תתבייש לך, אני עדיין אשה מושכת (טוב, את הכף רגל מושכת, אז מה? מה הקטנוניות הזאת? ואתה מושלם, אפשר לחשוב?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העוזרת סיפרה לבנה על הממצא המשונה, הבן הבין מיד מה זה, ובהיותו בן אוהב שרק רוצה להביא נחת לאימו, הוא סילק את העורלה ממקומה שבמגירה, ומצא לה בית חם בבטנה של אשתו. אלמנטרי, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שבולעים עורלה, נחשבים בשריים? (ואם כן, זה נחשב בשר או עוף?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכירלי לי שורה משירו של אל יאנקוביץ' (המוזר), pretty fly for a rabbi: "They say he's got a lot of chutzpah, he's really quite hhhhhip אוי ווי, אוי ווי.
The parents pay the moyl and he gets to keep the tip" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |