!Take That & Party 252385
בעיקרון, אני לא מסוגלת (פיזית ונפשית!) לזרוק דברים, אז עם הזמן נוצרו אצלי כל מיני אוספים שבכלל לא היו אמורים להיות אוספים. חלקם אוספים "רגילים", כמו אוסף של כרטיסי קולנוע‏1, וחלקם פחות רגילים, כמו אוסף של פתקים מלאים בשטויות וקשקושים, שהעברנו בשיעורים ביסודי ובתיכון.

האוסף שאני הכי גאה בו הוא האוסף של טייק ד'אט‏2 זצחטוק"ל. יש לי קלסר ע-נ-ק שמכיל כל מיני כתבות עליהם, חלקן בעברית ובאנגלית וחלקן בצרפתית, גרמנית ועוד איזו שפה או שתיים (עד היום אני תוהה מה כתוב שם). חוץ מזה יש לי גלויות שלהם, ספרים וכל מיני אביזרים אחרים שאוספות ילדות מתלהבות בנות 14. הפוסטרים עדיין תלויים בחדר- מתוך הרגל, בעיקר (כלומר, אני כבר לא אומרת להם לילה טוב לפני השינה).

לא שכל זה מנע ממני להצביע לאופציה האחרונה בסקר. מסורת, מסורת.
___________________
1 הידעתם? פעם, לפני שנים רבות, כרטיס קולנוע עלה 15 ש"ח בלבד! (טוב, בטח שידעתם, רובכם יותר קשישים ממני. נה!)

2 הידעתם? אחד מכל 1000 קוראים של "האייל הקורא" יודע מי הם היו!
!Take That & Party 252865
גם לי יש "אוסף" של ה-מ-ו-ן פתקים מהתיכון. פשוט מעולם לא חשבתי עליהם כעל אוסף, למרות שיש לי כמה וכמה קופסאות נעליים מלאות. האם כרטיסי ברכה ומכתבים יכולים להיחשב גם הם כאוסף‏1? חוץ מזה, אספתי בילדות מכתביות, צדפים וכמובן, גוגואים. גם בולים וגולות, אבל זה לא הגיע לסדר גודל של אוסף ממש.

1 הכוונה לכרטיסי ברכה שקיבלתי מאנשים במהלך השנים (שנות טובות, ימי הולדת, סיום צבא, סיום התואר וכו') ושעליהם אני שומרת בקנאות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים