בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 13/10/04 15:16
תגובה צפויה מידי #1 252909
רציתי להציע ''קומוניזם'', אבל הד''ר הקדים אותי. יותר ברצינות, ''סטאליניזם''.
תגובה צפויה מידי #1 252912
אני אסביר אולי למה זה עובד לא רק כבדיחה. קפיטליזם הוא איזם שלא חסרים (כאן באתר, ובכלל) אנשים הגונים שיחתמו עליו. קומוניזם, לעומת זאת, כבר לא נחשב לאידיאולוגיה שאנשים מהוגנים יכולים להחזיק בה. לכן אם רוצים לקלל את הקפיטליזם, צריך להוסיף תואר גנאי. ''קומוניזם'' הוא כבר קללה כשלעצמו.
תגובה צפויה מידי #1 252914
מה שמשאיר אותנו כמובן עם השאלה כמה סוציאל דמוקרטים במדינה שלנו זוכים לתואר "קומוניסט" מבלי שיבקשו אותו לעצמם (והאם כינה החזיר הקפיטליסט נתניהו את מדיניות הקצבאות "קומוניסטית" אי פעם, וכו' וכו').

נראה לי שאפשר ללמוד מכל זה משהו על סגנון הדיון בין תומכי החופש הכלכלי ותומכי מערכת הקצבאות.

אגב, נשאלת גם השאלה הקנטרנית מה כבר עשה הקומוניזם, שבעבר לא חסרו אנשים בארץ שהתפארו בהשתייכותם אליו, שהפך אותו לכזה מוקצה מחמת מיאוס. האם כשפורסמו בארץ מודעות אבל על לכתו של "שמש העמים" עוד לא שמעו כאן את המילה גולאג?
תגובה צפויה מידי #1 253024
מה הוא עשה? נראה לי שאחת הסיבות שהוא הפך לכזה מוקצה מחמת מיאוס היא שרוסיה כבר לא קומוניסטית.

מעין "אם הרוסים שהמציאו את הקומוניזם וויתרו עליו, איך אפשר להמשיך להשתייך אליו?"
253025
תמיד אפשר להגיד ששיטה נאורה זו ממשיכה במדינות כמו קובה וצפון קוריאה המפותחות והמשגשגות (סין כבר אינה קומוניסטית משנות ה 90 - מה שנשאר מהשיטה שם הוא הדגל האדום).
איפה נטשה ופייר (י. גפן, 1969) 253027
ותיקים ומומחים ממני יתקנו את הפרטים בקרוב, אבל כמה עשורים לפני הגלאסנוסט כבר היה נחלת הכלל שהקומוניזם ברוסיה הוא אסון (גם) לאזרחיה. בגדול השבר החל לא הרבה זמן לאחר מותו של סטאלין, כאשר חרושצ'וב חשף חלקים נבחרים מהזוועות. לשאלתו של גדי: לפני כן, היו אאל"ט רק חלקי ידיעות על הגולאגים, והן זכו להתעלמות בוטה מצד מעריצי הקומוניזם הרבים; בדיעבד זה הוכר על ידי כולם ככתם גדול על אותם מעריצים, וכונה "בגידת האינטלקטואלים".
באים בלובה 253030
כשמדענים מנסים לחקור תופעת טבע באמצעות ניסוי, הם משקיעים מאמצים רבים כדי לבודד את התופעה, כך שהשפעתם של גורמים אחרים על התוצאות תהיה מינימלית. תנאי נוסף לאמינות המסקנות הוא שמדגם הארועים יהיה גדול מספיק, כך שההשפעות של כל מיני סטיות תתמצענה לערכים הנכונים. כשבאים להוציא מסקנות ממעבדת ההסטוריה, כדאי לזכור שהתנאים האלה בדרך כלל לא מתקיימים. כשמסתכלים על הקומוניזם של המאה העשרים, מסתבר שלגורמים כמו אופיים של סטאלין ושל מאו היתה השפעה עצומה על ההתפתחות. אין לי שום כוונה להגן או להצדיק את הקומוניזם (בהחלט לא הייתי רוצה לחיות תחת משטר כזה), אבל הבאת הגולאגים בתור דוגמא למשהו שנגזר בהכרח מהתורה הבסיסית נראית לי מוטה. אחוז לא מבוטל מאלה שהוגלו או נכלאו בגולאגים יצאו משם בחיים, ולבני משפחתם היה בהרבה מקרים מושג היכן הם מוחזקים ואולי אפילו קשר מכתבים. נסה להשוות זאת למצב האנשים שנעלמו בארגנטינה הקפיטליסטית תחת שלטון החונטה.

ומה עם כל מדינות ערב? הרי אף אחת מהן לא קומוניסטית (גם אם מצען הפורמאלי של כמה ממפלגות השלטון מתימר להיות סוציאליסטי). האם מצב זכויות האדם בהן טוב יותר (באופן כללי) מזה שהיה במדינות הקומוניסטיות? האם מצבו הכלכלי של האזרח (בממוצע) עדיף? ומה לגבי רמת ההשכלה והתרבות (שוב בממוצע)? ולגבי הסיכוי לזכות בכלל בהשכלה בסיסית?

אם הבחירה בארצות ערב נראית כחוכמה על חלשים, בוא נשאל הלאה: נניח שהיינו לוקחים את כל תושבי המדינות הקומוניסטיות ב-‏1980 (כולל מזרח אירופה) ומנפים את עשרת האחוזים העשירים ביותר ואת עשרת האחוזים הנחשלים ביותר. אם כעת נשווה את מצבם הממוצע של 80 האחוזים הנותרים למצבם הממוצע של אלה בכל המדינות שהיו אז לא קומוניסטיות (לאחר ניפוי דומה), האם אתה בטוח שמצב האחרונים היה טוב יותר מהבחינה הכלכלית, מבחינת ההשכלה, התרבות והטיפול הרפואי (ניתן להכניס כאן עוד פרמטרים שנראים לך מייצגים)?

כעת ניתן לנסות משהו קצת יותר יומרני: בוא נשווה את בריה"מ של 1980 לארה"ב באותה שנה (שוב לאחר ניפויים כנ"ל) מבחינת רמת ההשכלה ואיכות התרבות בממוצע. מי לוקח? האם עליונותה של ארה"ב נראית כל כך מובטחת?

נניח שבמקום ארה"ב היינו מבצעים את ההשוואה מול מדינה אחרת, יון למשל, שאינה עולם שלישי אבל גם לא בטופ של העולם המערבי. איפה רמת החיים הממוצעת היתה יותר גבוהה (לאחר הניפוי)?

למילה "קומוניזם" אכן יש קונוטציות שליליות ברוב חלקי העולם. גם למילה "ציונות". תדמיתנו הבעייתית נובעת בחלקה מעוולות שביצענו, אבל חלקים אחרים נזקפים לחובתה של תעמולה אינטרסנטית שמתנהלת כנגדנו ע"י גורמים רבי עוצמה והשפעה המרגישים מאוימים על ידינו. גם תדמיתו השלילית של הקומוניזם נבנתה על יסוד עוולותיו (הרבות והקשות) באמצעות גורמים אינטרסנטיים רבי השפעה.

לסיכום, מסקנה שלדעתי ניתן לגזור במידה מספקת של בטחון מתוך התבוננות במשטרי המאה העשרים (והמאות שקדמו לה) היא שאוי למי שנתון למרותו של משטר מרושע ומושחת, ללא תלות באידאולוגיית הכיסתו"ח שלו.
באים בלובה 253049
אתה צודק בכך שהיכולת שלנו לבודד את המשתנים היא קטנה בהרבה ב"מדעי" החברה מאשר במדעי הטבע וברור שאי אפשר לעשות כאן ניסויים במסגרת המחקר אבל בהחלט ניתן להסיק איזשהם מסקנות מהניסויים שנערכו (בתנאים לא "מדעיים") בכל אותם מקומות בהם הוחל משטר קומוניסטי.
אפשר גם לעשות עוד דבר, אפשר לנסות ולברר מהי המשמעות של האידאולוגיה הקומוניסטית ולמה היא עשויה להוביל, אחרי זה אפשר לבדוק האם התחזיות הללו התממשו. אפשר למשל לקחת אספקט יסודי של המשטר הקומוניסטי - התכנון המרכזי ולהראות כיצד הוא מנוגד, מעצם מהותו, לכל אותם ערכים שחשובים בעינינו ואח"כ להראות שאכן כן, בכל מדינה בה הוחל קומוניזם הייתה פגיעה אנושה באותם ערכים? מקרה?
ארגנטינה של החונטה, אגב, לא הייתה קפיטליסטית.

מדינות ערב?
א. מדינות כמו סוריה ועיראק היו "סוציאליסטיות"
ב. העובדה שקומוניזם מוביל למשטר זוועה לא מחייבת שכל משטר זוועה יהיה קומוניסטי

הגוש המזרחי
נפה את עשרת האחוזים החלשים ואת עשרת החזקים, השווה למדינות המערב ועדיין תגלה רמת חיים נמוכה באופן משמעותי.

ברה"מ מול ארה"ב
האם רמת התרבות היא מדד אובייקטיבי? לא יותר חשוב לבדוק את איכות האוכל? נגישות למצרכים בסיסיים כמו נעליים ובגדים וכו?

ברה"מ מול יוון
אני לא אופתע אם רמת החיים ביוון תהיה יותר גבוהה אבל גם אם לא, לא ברור מה זה בדיוק מוכיח. האם המשטר ביוון היה קפיטליסטי? אולי זה היה כמו פה, מעין סמי בולשביזם?

למילה קומוניזם יש קונוטציות שליליות בעיקר בגלל שבשמו נטבחו מיליוני בני אדם בברה"מ למשל. למרבה הצער נשארו לו עדיין לא מעט אפולוגיסטים.
באים בלובה 253099
את השגותי לגבי הקומוניזם הבעתי בצורה די ברורה (לדעתי) בתגובתי הקודמת. איני רואה צורך לחזור עליהן.

מן הראוי שאדם יבדוק את עצמו ויודא שהוא חף מכל הטית אישור, לפני שהוא טוען כי בני הפלוגתא שלו מועדים על מכשול כזה ‏1. מה שניסיתי להראות, בשליפה חובבנית למדי, הוא שעל ידי משחק בנתונים ובחירה של מה אתה רוצה להשוות ועם מי, ניתן להגיע לכל מיני תוצאות ומסקנות (מזכיר קצת את המשחקים בסכומי טורים המתכנסים בתנאי, שכל מתמטיקאי מכיר).

"אבל גם אם לא, לא ברור מה זה בדיוק מוכיח". זה בערך מה שניסיתי להגיד. אתה אמנם כתבת את המשפט בנוגע להשוואה ספציפית, אבל אני סבור שתחולתו רחבה יותר. בהערכה גסה, היו כ-‏7 מדינות שעברו איזה תהליך של הפיכה קומוניסטית ועוד מספר דומה של מדינות שהקומוניזם הושלט בהן באמצעות כיבוש. ברובן הקומוניזם הושלט בערך באותה תקופה, וניתן לחלקן לשתי קבוצות: גרורות של בריה"מ וגרורות של סין. המדגם, אם כך, מאד מצומצם, השונות קטנה והקורלציות חזקות מאד. לפיכך גם הדמיון ביניהן רחוק מלהיות מקרי. יהיה זה מגוחך מצדי לקבוע כי כל חיות המחמד בישראל הן כלבים רק בגלל שראיתי שניים כשהלכתי הבוקר לזרוק את הזבל. מסיבה דומה, אני מתיחס בספקנות לטענות פסקניות כי הדוגמאות האומללות הנ"ל מוכיחות באופן ברור ונחרץ כי אין שום אפשרות, אפילו לא תאורטית, ליישם קומוניזם באופן מוצלח יותר (וכדי להסיר ספק: חלילה לי מלעשות נפשות לקומוניזם, אני רק דן באיכויות "ההוכחה").

דרך אגב, השמת לב כי כשלון (תאורטי) של יון אתה מוכן בנקל לפטור על סעיף יישום לקוי של העקרונות? מה הסיבה לכך? אולי בגלל קיומן של דוגמאות אחרות מוצלחות יותר (דבר שכידוע לא קרה בעשר וקצת המדינות הקומוניסטיות)? אולי בגלל הטית אישור? מדוע אין שום סיכוי שהקומוניזם יזכה אצלך להנות מחמת הספק? אולי משום שכבר החלטת מראש כי "התכנון המרכזי מנוגד מעצם מהותו לכל אותם ערכים שחשובים בעינינו", ודבר כבר לא ישכנע אותך אחרת? כמה פשוט להאשים כל כלכלה שמתחרבנת בהסבר ש"אולי זה היה כמו פה, מעין סמי בולשביזם?". כמה נוח.

איך זה שמצב בו שוק חפשי לחלוטין מאפשר את הווצרותה של אוליגרכיית ממון המשעבדת את כל מי שאינו נמנה עליה (משתי סיבות: כי היא יכולה וכי זה משתלם לה), אינו "מנוגד מעצם מהותו לכל אותם ערכים שחשובים בעינינו" (או לפחות בעיני רובנו, שלא יזכו להיות חלק מאותה אוליגרכיה)? אני באופן אישי חושש גם מזה וגם מריכוזיות היתר הקומוניסטית. למען ההגינות, אני לא נתלה ב"הוכחות" מפוקפקות ולא מציג את מה שמוצא חן בעיני כאמיתות מדעיות מוחלטות. אני מודה בכנות כי אצלי אלה דברים שבאמונה, הנשענת, בין היתר, על גורמים פסיכולוגיים.

(ואם כבר השוואות, איך עומדת הצמיחה בתל"ג של שבדיה או ארה"ב בין השנים 1925-1939 ביחס לזו של גרמניה? מה זה עשוי ללמד על הזיקה שבין אידאולוגיה לכלכלה?)

1 הטית אישור נראית לי כעניין אנושי תקין. אני לא משוחרר ממנה, ואני גם לא דורש זאת מאלה שחולקים עלי. אני גם בהחלט מעדיף את אלה שמודעים לבעיה אצלם, מודים בה ביושר, ומנסים לאזן אותה, על פני אלה שמיטיבים לראות את שאריות הקיסם שבשיני הזולת אך מפספסים את הקורה שבין עיניהם ‏2.
2 ההערה אינה מתיחסת אליך באופן אישי.
באים בלובה 253174
אני מתנצל אם החמצתי כאן משהו אבל אפשר היה לקרוא את הודעתך כאפולוגטיקה לקומוניזם. להבא אתייחס לדברים במישור התיאורטי.

כמובן שהכשלון הגורף של הקומוניזם בכל מקום בו הוא ייושם איננו מוכיח, ברמה של מדעי הטבע, שקומוניזם נידון לכשלון אינהרנטית. הטענה שלי היא שניתן למצוא התנגשות ברורה, ברמה התיאורטית, בין הערכים שאנו מגדירים כחיוביים (למשל חופש התנועה, הדיבור וכו) ובין הרעיונות המרכזיים של הקומוניזם (תכנון מרכזי). השילוב בין אלו ובין העובדות בשטח (קרי - העובדה שבכל המדינות הקומוניסטיות אכן לא היה חופש תנועה, דיבור וכו.) היא עדות חזקה לבעייתיות של הקומוניזם. אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו אווז. סביר להניח שזה ברווז.

"דרך אגב, השמת לב כי כשלון (תאורטי) של יון אתה מוכן בנקל לפטור על סעיף יישום לקוי של העקרונות?"

יש כאן הבדל מהותי. התכנון הוא אלמנט מרכזי באידאולוגיה הקומוניסטית. שיטה מקובלת אצל האפולוגטים של הקומוניזם‏1 היא לטעון שאין רע ברעיון של התכנון אבל צריך לעשות אותו נכון. מה שחסר הוא כמובן ההגדרה "מה זה" נכון. ומה בדיוק היה לקוי בקומוניזם הסובייטי, איך הוא סטה מהקומוניזם האמיתי וכו. את ההגדרה הזאת לא תוכל למצוא בשום מקום משום שזה טבעה של האידאולוגיה הזאת.
לחופש הכלכלי יש הגדרה מאוד ברורה, קל מאוד לראות נגיד את גודל התקציב ביחס לתל"ג או האם המחירים נקובים על ידי הממשלה או השוק, חקיקת עבודה וכו וניתן לדרג, בקלות יחסית, את מיקומה של המדינה על ציר החופש הכלכלי.
מכאן שטענות כגון "ישום לקוי" בקומוניזם מדברות על דבר שהוא, בהגדרה, בלתי מוגדר (מאחר ואין דבר כזה "ישום נכון") בעוד שישום לקוי בקפיטליזם הוא דבר ברור ומדיד.
האם יוון של שנות השבעים והשמונים עונה על ההגדרה? אני לא בטוח אבל אינני מכיר מספיק טוב את הנתונים.

"איך זה שמצב בו שוק חפשי לחלוטין מאפשר את הווצרותה של אוליגרכיית ממון המשעבדת את כל מי שאינו נמנה עליה"

זאת עובדה? אני לא רואה ראיות לכך. אולי זו הטיית האישור שלי? האם אני משועבד? האם אזרחי ארה"ב משועבדים?

1 ושוב, אינני מאשים אותך בכך.
באים בלובה 253557
אין בעיות. עם טיפל'ה רצון טוב, גם אני מצליח לקרוא את הודעותיך כאפולוגטיקה לקומוניזם.

עם הפיסקה השניה אין לי בעיה להסכים, גם אם הקשר בין שני המשפטים האחרונים לקודמיהם נראה לי רופף משהו.

אין לי ספק כי ההומלסים בניו-יורק שואבים עידוד רב מכך ש"ניתן לדרג, בקלות יחסית, את מיקומה של המדינה על ציר החופש הכלכלי", כשם שמפוטרי דימונה מתגאים בתרומתם להעלאת 'השכר הממוצע במשק'.

את הדוגמא של יון הבאתי בשליפה. אין לי מושג מה היה מצבה (לא מזהיר), ואני גם מודה בבושת פנים כי בשל עצלותי לא טרחתי לבדוק, אבל עצם העובדה שאיש משנינו לא משוכנע שהיא היתה מנצחת בנוק אאוט אולי מצביעה על משהו.

"זאת עובדה? אני לא רואה ראיות לכך" - לא צריך ראיות לכך. אם אין בתורה שום מעצור שימנע זאת, הרי שהיא מאפשרת את המצב (עד כמה הוא גם יתרחש, זה כבר תלוי בנסיבות). אני מקווה שתפטור אותי מהצורך להביא דוגמאות לקיומם (וכנראה שהם די רבים) של אנשים שלא יבחלו כמעט בכלום בנסותם להרוויח עוד משהו על חשבון הזולת (כל סוחר עבדים עלוב, קלאסי או מודרני, יצלח כדוגמא). אנשים כאלה נמצאים בכל שדרות הציבור, כולל אצולות הממון (ויש הטוענים שדוקא שם האחוז גבוה יותר, כי כך מלכתחילה הם פילסו את דרכם לפיסגה). לכן קשה לראות סיבה שתמנע אותם מלמסד ולשכלל את פרוצדורת מציצת הדם ככל שרק יוכלו. גם אם לא קיימות כרגע דוגמאות מובהקות של מדינות שכבר הגיעו למצב הקיצוני, הרי שבמיקרו כבר ניתן לראות את השיטה בפעולה בכל מיני סקאלות.

"האם אני משועבד?" - האם אתה *באמת* חפשי? האם מעולם לא תפסת את עצמך דופק חשבון לגובה טיסתך ביחס לרדאר? גם תחת שלטונו של סטאלין לא ספרו לאף אחד את כמות משחקי השחמט ששיחק עם עצמו לאחר שעות העבודה. הזהו החופש לו אתה מייחל?

"האם אזרחי ארה"ב משועבדים?" - האם הם חפשיים?
באים בלובה 253572
אני מניח שזה ממש אפולוגטיקה. מה שבטוח זה שמפלס הדמגוגיה קיבל כאן פוש רציני.

הומלסים בניו יורק. אנחנו עוסקים בהשוואה בין ברה"מ לארה"ב תוך ניכוי העשירון העליון והתחתון. לא? ההומלסים לא שייכים לעשירון התחתון? ואם ההומלסים בפנים אז למה שלא נכניס את יושבי הגולגים בסיביר?

אתה באמת מוזמן לעיין בדוגמה של יוון. מלחמת אזרחים, חונטת קצינים, כלכלה מולאמת וכן הלאה. ללא ספק דוגמה מזהירה למשטר של "לסה פר".

אני מציע שבאשר למוצצי הדם כדאי שבכל זאת תביא כמה דוגמאות. אם שוק חופשי מאפשר את הווצרותה של "אוליגרכיית ממון המשעבדת את כל מי שאינו נמנה עליה" אזי וודאי תוכל להראות כיצד תושבי ארה"ב, הונג קונג, יפן, אולי גם ישראל, משועבדים.

"האם אתה *באמת* חפשי? האם מעולם לא תפסת את עצמך דופק חשבון לגובה טיסתך ביחס לרדאר? גם תחת שלטונו של סטאלין לא ספרו לאף אחד את כמות משחקי השחמט ששיחק עם עצמו לאחר שעות העבודה. הזהו החופש לו אתה מייחל?"

לא הבנתי. זו חידה או בדיחה?
באים בלובה 253154
כדאי גם להזכיר את הפערים המשמעותיים שהיו בין הכלכלות של ארה"ב ורוסיה עוד לפני פרוץ הקומוניזם. מישהו יודע האם הפערים הללו התרחבו או הצטמצמו (ובאיזו מידה) עד 1990?
בכמה מדדים ברורים הם רק התרחבו, 253190
יצוא חיטה-
לפני המהפכה הרוסית רוסיה היתה מייצאת החיטה הגדולה בעולם. משנות ה-‏70 היא הפכה למייבאת.
גודל הדירות- גודל הדירות ברוסיה כיום הוא ברמה של פועל אמריקאי בשנות ה20.
תמותת תינוקות ואורך חיים ממוצע-
באמריקה ירדה מתחת ל-‏10 ברוסיה עלתה חזרה ל30-40.
וכן הלאה.
באים בלובה 253310
יש משהו קצת מעורר חמלה ומאד מקומם כשמעל דפי כתב עת, המופיע במשטר המתיר את חופש הביטוי, דנים ברצינות בשאלה האם אחרי מאה אדומה (תרתי משמע), אולי איננו יכולים לשפוט כהלכה את המשטר הקומוניסטי כי, אללי, מדעי החברה אינם נהנים מתנאי מעבדה כמו אלה העומדים לרשות מדעי הטבע. במקום לשאול שאלות חסרות שחר על ניפוי העשירון העליון והתחתון בהשכלה ובהכנסה, ואז כמובן נצטרך לבדוק ולשקלל עניינים פעוטים כמו גיוון סלי מוצרים, ואיכות המוצרים, וערך הזמן של הצרכן (המוקדש לעמידה בתורים למוצרי צריכה בסיסיים), וחופש העיסוק, וחופש בחירת מקום המגורים ועוד ועוד עניינים טפלים אבל מורכבים מאין כמוהם, אציע לך תחת זאת, קנה מידה פשוט העוקף את כל אלה. השווה נא את מספר האנשים שלדעתך (מבין אלה שלא נכלאו בבתי סוהר ובגולגים) רצו לצאת מן המדינות הקומוניסטיות אל מדינות קפיטליסטיות מנצלות, לעומת מספר האזרחים במדינות קפיטליסטיות, לרבות מעוטי ההכנסה ביניהם, שרצו להגר לברית המועצות או למדינה קומוניסטית אחרת, במשך קרוב למאה שנה. אני צריך להודות שלקנה מידה מסוג זה יש ערך רק בעיני מי שבחירתו של הפרט חשובה בעיניו. אם בעיניך השוואה זאת חסרת משמעות כי אז אין טעם לויכוח. בשולי ''מדד'' זה אזכיר כקוריוז טראגי כי בשנות העשרים של המאה הקודמת חזרו כמה יהודים אידאליסטים חדורי אידאולוגיה קומוניסטית מארץ ישראל לברית המועצות כדי להשתתף בבנין חברת העתיד החדשה. עקבות מרביתם נעלמו עם מיליונים רבים, יהודים רוסים ובני עמים אחרים.
באים בלובה 253343
רבים ממדינות בהם שלט הקומוניזם הטוטליטרי ברחו, או ניסו, למדינות המערב הדמוקרטיות. חומת ברלין הוקמה, בין השאר, לצורך זה, שלא תהיה הגירה מהמזרח למערב.
אני מבין את ההגירה לדמוקרטיות בצורה הבאה: לא הייתה למהגרים אלטרנטיבה אחרת, יחסית לשלטון האיימים של סטלין נראו הדמוקרטיות כגן עדן עלי אדמות. אבל נזכור עוד דבר: דמוקרטיה אינה חייבת להיות קפיטליסטית, החיבור הזה נעשה במידה רבה בדחיפתה של ארה"ב, בה מעולם זכתה מדיניות של רווחה לתמיכה ציבורית סוחפת, בוודאי לא לאחר המלחמה הקרה. השעטנז של דמוקרטיה וקפיטליזם יוליד, וכבר מוליד, מדינות בהן השלטון מונע בהתאם לאינטרסים של בעל הון כזה או אחר, ממש כמו בתקופה בה האצילים היו אצילים. הקפיטליזם, בגירסתו הקיצונית, אליה שואפת ישראל כפי הנראה, אינו מעודד סולידריות חברתית. המדינה בעצם מהווה כמעין מתחם לציבור אנשים המנוהלים, לפחות מבחינת מדיניות הפנים, בהתאם לאינטרסים של בעלי השררה. האידיאולוגיה נעלמת ומחליף אותה עגל הזהב: הכסף, השליטה על המשאבים.
הקומוניזם הרוסי לא נכשל רק בגלל שסטאלין היה מטורף אלא גם מפני שארה"ב טרחה להטיל עליו סנקציות כלכליות.
הוא נכשל מפני שלא סיפק לאנשים מוטיבציה אחרת, שתחליף את הגמול הכספי, לעבוד, מלבד המוטיבציה שאמורה לספק האידאולוגיה, אך זו, כפי שיודעים יפה ראשי תנועת הציונים ובניהם, נוטה לאכזב ולהתפוגג לאחר שני דורות.
באים בלובה 253356
הקומוניזם היתה שיטה שלא היה לה ברירה אלא להיות טוטליטרית. כיצד אפשר אחרת לשלוט בצורה ריכוזית כל כך על משאבים? הסוציאליזם דומה בהיבט זה: ככל שמדינה סוציאליסטית יותר, היא דמוקרטית פחות: מידת חופש הבחירה האישי הולך ומוגבל, כולל חופש הדיבור הרצוי (זוכרים את ישראל של מפלגה אחת, ערוץ אחד?).
כבר נאמר והוסבר כאן מס' פעמים שבמצבים בהם הממשלה מינימלית (קרובה למצב שוק חופשי), כך יש פחות אפקט לבעלי הון עליה, כי הם לא ירוויחו דבר מכך. דווקא ככל שהממשלה נעשית מעורבת יותר, כך גם גדלה השפעת בעלי ההון שבחסותה, עד למצב בו בארה"ב כיום בעלי ההון הם הממשלה (הנשיא וסגנו בעלי חברות האנרגיה אותן הם משרתים, ורוב הסנטורים
גם מצחיק לומר שארה"ב דחפה שילוב של דמוקרטיה וקפיטליזם: דווקא במאה בה צמחו והתייצבו רוב הדמוקרטיות המוכרות, עברו ארה"ב ובריטניה מהפך ממדינות חופשיות למדי למדינות הרבה יותר רגולטוריות *תחת השפעת הרעיונות הסוציאליסטיים מאירופה*. רוב הדמוקרטיות האירופאיות היו מראשיתן סוציאליסטיות למדי באופין. המהפך קרה לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי, שערער לא רק את הפן הקיצוני בסוציאליזם, אלא את החשיבה הסוציאליסטית עצמה: מדינות רבות בשלב זה חשו שהחובות והמיסים העצומים שהביאו איתן הסוציאל דמוקרטים אינם מאפשרים אורח חיים תקין, והרבה מהן פנו ללא שום לחץ חיצוני לשינוי פנימי מהיר להצלת הכלכלה. נפילת הגוש גם השמיטה את הקרקע מתחת למשטרים סוציאליסטיים רבים שהצדיקו את השליטה הרחבה של הממשלה במשאבים מטעמי ביטחון.
באים בלובה 253443
לא, אני לא זוכר את ישראל של מפלגה אחת. אני אפילו לא זוכר ממשלת ישראל של מפלגה אחת. אולי תספר לנו?
באים בלובה 253544
לא חובה להתקטנן - אפשר להבין גם כפשוטו: במשך תקופה ארוכה מראשית המדינה היתה מפלגה מסויימת (4 אותיות עם ראשי תיבות), שהיא היתה המדינה והמדינה היתה היא בכל תחום כמעט.
באים בלובה 253597
הבלים. לא הייתה תקופה כזו. אילו הייתה, היית מצפה שאותה מפלגה אחת תחזיק גם ברוב קולות המצביעים, או לפחות ברוב המושבים בפרלמנט, ולא כך הוא. והתקופה ה"ארוכה" הייתה, במקרה הגרוע, 29 שנים (48-77). היו פרקי זמן לא הרבה יותר קצרים שבהם מדינות דמוקרטיות לחלוטין נשלטו על-ידי מפלגה אחת (לבד, בלי מפלגות נוספות בממשלה), והדבר לא פגע בהיותן דמוקרטיות.
לשיטתי, ההוכחה הפשוטה ביותר לכך שישראל מעולם לא הייתה בשליטת מפלגה כלשהי, היא עצם העובדה שהשלטון התחלף באופן שקט ומכובד, לפי כל כללי הפרוטוקול, ברגע שהבוחר החליט כך.
באים בלובה 253600
[הערה: למה אתה מתחיל ב"הבלים"? חשבתי שאחרי כל המשקעים מנסים להפסיק כאן עם הנימה הזו.]

לגבי ה"מהפכה השקטה": לא ממש זכור לי שנפילת הקומוניזם בכל הגוש אירע תוך כדי מלחמות אזרחים עקובות מדם. הפיכה ללא לחימה אינה ממש אינדיקציה למידת הדמוקרטיות של שלטון.
כמו כן: שלטון יכול להיקרא דמוקרטי, אבל הוא לא ממש יהיה כזה אם מפלגה אחת נשארת לאורך זמן בו (29 שנה זה לא זמן קצר).
היא לא ממש צריכה להיות בעלת רוב מוחלט בפרלמנט, אבל היא צריכה להיות מספיק דומיננטית באופן שכל האחרות נחשבות למפלגות לוויין או שוליים, ולאחוז ביתר המוסדות במדינה (צמרת הצבא, המשפט, איגודי העובדים, המעסיק הגדול ביותר במשק, קופות החולים, מערכת החינוך הממלכתי, התקשורת ומה לא). הנחתי בתגובות הקודמות היתה שזה ידוע, ולכן אין צורך להיכנס יותר לכך.
שים לב שאיני טוען שזו היתה עריצות טוטליטרית דוגמת ברה"מ, אלא פשוט שמידת הדמוקרטיה היתה פחותה בהרבה מאשר דמוקרטיות ליברליות יותר (והשווה זאת לרמת חוש הביטוי והרבגוניות הפוליטית במצב העיניינים כיום).
באים בלובה 254400
אני קורא לדברים בשמם, זה הכל.

אני לא אמרתי מילה לגבי ה"מהפכה השקטה", ובכל מקרה אני דיברתי על החלפת שלטון, בעוד שבנפילת הגוש הקומוניסטי מדובר בהחלפת משטר, שהיא דבר שונה בתכלית.

כפי שציינתי, גם במדינות אחרות, להן לא תמהר לקרוא מדינות לא-דמוקרטיות, היו פרקי זמן ארוכים (20 שנה ויותר) ששלטה בהם מפלגה אחת ללא עוררין (במקרה של קנדה, למשל, המפלגה הליברלית הייתה מפלגת השלטון היחידה במשך פרק זמן שכזה).
אם מפלגה היא "מספיק דומיננטית באופן שכל האחרות נחשבות למפלגות לוויין או שוליים", איך תסביר את זאת שבכל זאת קמה למפלגה אופוזיציה שלבסוף הצליחה להפיל את המפלגה הדומיננטית הזאת?‏1

בקיצור, אינני רואה איך אפשר לטעון שישראל הייתה פחות דמוקרטית אז מאשר היום - הן במובנים פורמליים לגמרי והן במובנים של זכויות אדם (לפחות בכל הנוגע לאזרחי הישראל היהודיים), אין הבדל מהותי בין התקופה ההיא לתקופה הנוכחית. הניסיון שלך לתלות אשמה כלשהי במפלגת מפא"י רק משום שהעזה, ברוב חוצפתה, להבחר שוב ושוב לעמוד בראש הממשלה, הוא בסך הכל עוד אחד במסכת ההאשמות שאתה מנסה להעמיד כנגד כל מה שמריח מגישה סוציאל-דמוקרטית.

1 הבהרה: במדע המדינה למושג "מפלגה דומיננטית" יש משמעות מוגדרת, ולא בה אני משתמש בתגובה זו.
באים בלובה 254420
אתה מעלה בדעתך שהיום מנכ"ל משרד החינוך היה יכול למנוע את הופעת החיפושיות בארץ בטענה של השחתת הנוער?
באים בלובה 254451
לא אבל אני מעלה בדעתי שניתן היה להוריד מהאוויר תוכנית נוער פופולרית כי אחד המנחים הפליץ בשידור.
באים בלובה 254423
"בקיצור, אינני רואה איך אפשר לטעון שישראל הייתה פחות דמוקרטית אז מאשר היום"

לדוגמה:
* כלי התקשורת האלקטרוניים (אז, רדיו) היו אגף סמך במשרד ראש הממשלה (תחת פיקוחו של יצחק נבון, כמדומני).
* הגבלה ופיקוח על חירות כלי התקשורת המודפסים (צנזורה, פיקוח, סגירת כתבי עת).
* רוב אמצעי הייצור היו מולאמים (לבד ממסחר קמעונאי, 90 אחוז מהתעשייה הייתה בשליטה ישירה ועקיפה של מפא"י).
* שליטה מוחלטת בארגון שאיגד את הרוב המכריע של העובדים במדינה.
* פיקוח על כל הסחר הקמעונאי והגבלתו (לדוגמה, חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים משנת 1957)
באים בלובה 254443
שכחת גם להוסיף משטר צבאי שהושת על כחמישית מאזרחי המדינה.
מה שעוד שכחת, זה שכל זה נגמר כ12 שנים לפני שבגין נכנס ללשכת ראש הממשלה.
באים בלובה 254447
כל זה או רק המשטר הצבאי? רשות שנייה יש לנו רק מאז שנת 1990 (http://www.rashut2.org.il/about_thanks.asp). מתי "כלל" ו"כור" הפסיקו להיות המעסיקים הגדולים ביותר במשק?
באים בלובה 254450
רשות שנייה יש לנו רק מאז שנת 1990, אבל רשות השידור הפסיקה להיות אגף במשרד ראש הממשלה הרבה לפני כן. אינני יודע מתי (או האם) "כלל" ו"כור" הפסיקו להיות המעסיקים הגדולים ביותר במשק, אבל יותר מ 10 אחוז מהתעשייה לא הייתה בשליטה של מפא"י.
באים בלובה 254455
כבלים היו עוד לפני כן, לא?
באים בלובה 254486
משנת 1988.
באים בלובה 254478
ברור, אך בהודעה המקורית של דובי הוא ציין שהוא מתייחס רק לאזרחים היהודים, כך שלא ראיתי מקום להוסיף סעיף שהוא ייתר מראש.
באים בלובה 254453
* בתנאים הטכנולוגיים דאז, הדבר היה נפוץ למדי בעולם. אי אפשר להשוות את אז להיום מהרבה בחינות, אבל זה משנה את היות ישראל מדינה דמוקרטית.
* ובפעם הראשונה שזה עמד למבחן בג"ץ (קול העם), הכח הזה צומצם לכדי כלום.
* כדי להלאים משהו, הוא צריך להיות קודם כל בשוק הפרטי. אמור מעתה: רוב אמצעי הייצור נבנו בידי השלטון. על כך, כמובן, אי אפשר להאשים אותם.
* או, אם תרצה, להפך. האם המצב לא היה דומה כאשר הלייבור שלטו באנגליה של אחרי מלה"ע השניה?
* שנוצר כתוצאה מחוסרים חמורים, שנוצרו כתוצאה ממצב החרום ששרר בארץ באותה תקופה. זה לא ממש הוגן להשוות.
באים בלובה 254461
לאחרון: ב-‏1957 היינו כבר אחרי הצנע והתלושים. במצב חרום אנחנו עד היום.
באים בלובה 254518
מצב חירום באמת, לא מבחינה פורמלית.
חוץ מזה, לא ביטלו לפני כמה שנים את מצב החירום?
באים בלובה 254521
דיברו על ביטול. לא ביטלו. לדעתי הוא מתחדש כל חצי שנה.

אבל ב-‏1957 היה מצב חירום באמת? איזה? כמו שכתבתי - אנחנו נמצאים אז אחרי שנות הצנע והתלושים.
באים בלובה 254529
כן, אבל עוד נותרו ספיחים של מבצע קדש, לא?
באים בלובה 254531
לא שידוע לי, ולא כאלו שרלוונטיים לחוקים על סחר קמעונאי.
באים בלובה 254540
בג"ץ הורה בספטמבר 2004 לקדם ביטול מצב החירום התקף מאז 48':

ההורה ההיא עם ההיי 254544
הורה לקדם. יופי. יחלפו ששה חדשים מספטמבר, ושום דבר לא יקרה. העותרים יחזרו לבית המשפט. בית משפט יבקש מהמדינה דו"ח קידום, ויקבע מועד (בעוד חודשיים) לקבלת הדו"ח. המדינה תבקש ארכה ("אחרי החגים"). בית המשפט יעתר, ויקציב למדינה עוד 60 יום. בתי המשפט בפגרה. שוב ספטמבר, נפתחת שנת הלימודים. יש חגים. אחרי החגים, המדינה תגיש דו"ח קידום ("הוקם צוות במשרד המשפטים לבדוק את ההשלכות"). חמור לבן יאכל את מדשאות משרד ראש הממשלה. יוכרז מצב חרום.
באים בלובה 254475
"כדי להלאים משהו, הוא צריך להיות קודם כל בשוק הפרטי. אמור מעתה: רוב אמצעי הייצור נבנו בידי השלטון. על כך, כמובן, אי אפשר להאשים אותם."

זאת טענה מיתממת. עם קום המדינה נקבעו תנאים שהפכו הקמת בתי חרושת פרטיים לבלתי אפשרית + הקלות שהפכו את הקמתם לאפשרית רק אם הם "מפעלים מאושרים" (כלומר במימון ובתמיכת הממשלה). במצב כזה ברור שהמפעלים היחידים שיוקמו יהיו במימון ממשלתי.‏1
אותו כנ"ל בשוק הבניה. הממשלה השתלטה על כל אדמות הארץ הלא פרטיות (מנהל קרקעי ישראל) ונמנעה באדיקות ממכירתם לאזרחים לצורך בניה, מלבד ישובים השייכים למפלגות הקואליציה או "מפעלים מאושרים"
בנוסף על כך הממשלה לקחה על עצמה באופן בלעדי את היבוא של מצרכי יסוד כמו בשר, סוכר, שמן, דלק וכן הלאה. דרשה רשיונות יבוא עבור כל מוצר. מסרה את המשק בידי מונופולים‏2.
אם זה לא מספיק, הלאמה, הלכה למעשה של הבנקים (גם אם הבעלות נשארה פרטית באופן נומינלי), הלאמה מעשית של חברת החשמל ומפעלי האשלג, מפעלי מיים וכן הלאה.
במצב כזה דומני שכן אפשר להאשים אותה.

1 לפני קום המדינה הוקמו לא מעט מפעלים פרטיים כמו שמן, נשר, לודז'יה, חברת החשמל, מפעלי האשלג, עלית, צדה ועוד רבים.
2 חלקם עד עצם היום הזה.
באים בלובה 254485
* מה עניין ה"תנאים הטכנולוגיים" להפיכתו של נבון לקומיסאר הרדיו? מה המגבלה הטכנולוגית הדורשת הגשת רשימת הידיעות לשידור למשרד ראש הממשלה. כפי שכתבת, זה אכן "משנה את היות ישראל מדינה דמוקרטית." ואם אנחנו כבר כאן – אפשר לציין את היעדרה המוחלט של תוכנית סטירית בקול ישראל כל אותם שנים (התוכנית הסטירית הראשונה בטלויזיה הייתה "ניקוי ראש"),

* כוחו של שר הפנים לצנזר ולסגור לא צומצם כדי כלום אחרי בג"ץ סגירת אל-איתיחאד וקול העם. כידוע, המשיכה לפעול "ועדת עורכים" (צורת צנזורה לא רשמית), צנזורה "צבאית" (לעתים קרובות גם מדינית) ואם זכורני נכון, גם נסגר עיתון "חדשות" אחרי כן, שלא לדבר על סגירה סיטונית ונמשכת של בטאונים בערבית.

* הלאמה: אתה מבין את זה במובן צר מאוד. במצב שהתקיים בזמן הקמת המדינה, לא היה צורך להלאים בפועל דברים רבים, שכן רובם היו נתונים ממילא בידי שלוחי השלטון. ההלאמה בוצעה, לפיכך, באופן שקוף באמצעות הענקת מונופול או דמוי מונופול לחברות שבידה. יצירת מונופול ומניעת תחרות הם בפועל הלאמה לכל דבר ועניין.

* שליטה בעובדים: המצב היה שונה ממצב הלייבור (אם כי גם הוא היה רווי אנשים בעלי נטיות אנטי-דמוקרטיות ברורות) בגלל היעדר ארגון יחיד, ארצי, שהוא גם המונופול בתחום ייצוג העובדים וגם מונופול בתחום ההעסקה.

* חוקי החירום עליהם אני מדבר הם משנת 1957, אחרי קבלת השילומים והקלה מהותית ביותר במשבר (למעשה, השנה הזו נחשבת לחלק מעידן הפריחה הראשון של ישראל). לבד מזאת, חלק ניכר מהתקנות נותר בתוקף לאורך שנים.
באים בלובה 254487
"חדשות" אכן נסגר לארבעה ימים. הלמו מגיש רשומון: http://halemo.net/info/kav300/
באים בלובה 254625
רק הערה בקשר לסעיף הראשון: לפני "ניקוי ראש" כבר היתה בשנות ה50 "שלושה בסירה אחת".
באים בלובה 254626
היא לא היתה ממש סטירית.
באים בלובה 254639
או מצחיקה, לפחות לפי מה ששמעתי ממנה.

אם תציץ בספר ''איך עושים מה'' שיש בו שפע קטעים מתוך התוכנית תראה שאין בה אחד העוסק בסאטירה.

אם זכרוני משרתני נכונה, הסאטירה היחידה על השלטון שבאה לא משמאל לו (כלומר, מהצד המפ''מי) הייתה זו של קישון. נכון שהוא היה ארסי למדי, אך בודד מאוד (מעבר לכך, כחניך הגוש הקומוניסטי, את הביקורות החריפות ביותר שלו בנה כאלגוריות או סיפורי-משל, דבר שרוב הפוליטיקאים אינם נבונים מספיק כדי לקרוא או להעלב ישירות).
באים בלובה 254640
הו, היא היתה מצחיקה. מאד. אולי לא הומור שעובר טוב בספר, אבל עבר מצויין ברדיו.
באים בלובה 254661
ובאידיש זה בכלל היה מצחיק. עניין של טעם, אני מניח, כיוון שלא נהניתי גם מיורשי התוכנית למיניהם.
באים בלובה 261015
"או מצחיקה":
"כשהיתה משודרת פעם בחודש, בשבת ב11 לפני הצהריים, היו הכל מצפים לה, נשארים בבית לשמוע, נצמדים אל המקלטים כדי לא להחמיץ שום בדיחה. כשאתה מעלעל היום בחומר של התכנית או מאזין לו, אתה יכול לשמוע את טחינתן של שיני הזמן המכלות דברים היפים לשעתם בלבד" ("דן בן אמוץ" אמנון דנקנר, עמ' 158).
איפה נטשה ופייר (י. גפן, 1969) 253100
אגב, השיר של גפן כולל אנכרוניזם די מזעזע בשורה "וסיביר זה לא רק ערבות" – שהרי גם בתקופה הצארית (תחילת המאה ה-‏19 במקרה נטשה ופייר) הייתה סיביר מקובלת כבית כלא. למעשה, טולסטוי רימז באפילוג לספר כי פייר שייך לדקאבריסטים, שרבים מהם הובלו לסיביר מאוחר יותר; וברומן מאוחר יותר (התחיה) הגיבורים אכן הולכים סיבירה.
איפה נטשה ופייר (י. גפן, 1969) 253466
כבר בילדותי, אי שם באמצע שנות ה70 המלה "קומוניזם" היתה קללה נוראית, ויש ילדים אני חושב שלא סלחו לי עד היום על שקראתי להם אז "קומוניסטים" בלי שבדיוק הבנתי או מישהו הבין מה משמעות המלה. החריפות של הקללה נבעה לאו דווקא מכך שהבינו את האידיאולוגיה שמאחוריה, אלא משום שהיא היתה מזוהה עם בריה"מ - המעצמה הרשעה כל כך שלא הסכימה לתת ליהודים לצאת ממנה, וגם חימשה ללא הפסק את אויבינו במטוסים וטילים. רק"ח, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (הידועה כיום כחד"ש) נחשבה למפלצת מעוררת פחד של ממש (שמא "תעלה לשלטון") ובעיקר נראו מוזרים היהודים שהיו חבריה, דוגמת מאיר וילנר המנוח (היה בה אז איזון בין ערבים ליהודים וכשאחד מאנשיה נבחר לראש עיריית נצרת זו היתה הפעם הראשונה, אני חושב, שממש נבהלו מערביי ישראל).
מאז התקדמנו, והפחד בחברה הישראלית נע אל המרכז - כלפי יוסי ביילין ו"פושעי אוסלו".
איפה נטשה ופייר (י. גפן, 1969) 306860
אתה מתכוון שנחלת הכלל שסטאלין היה גרוע לרוסיה וגם לאזרחיה. אבל סטאלין הוא לא הקומוניזם.
איפה נטשה ופייר (י. גפן, 1969) 307185
כמה עשורים לפני הגלאסנוסט כבר היה ידוע שהקומוניזם בברית המועצות *באותו זמן*, שנים אחרי סטאלין, רע לרוסיה ולאזרחיה. סיביר, תורים ללחם, הק.ג.ב., עריקות, צנזורה - למיטב ידיעתי כל אלו ועוד היו אסוציאציות חיות לבריה"מ גם בתקופת ברז'נייב. ר' כותרת הפתיל (והרי לא תחשוד בגפן שהוא ימני).
תגובה צפויה מידי #1 253051
נדמה לי שביבי השתמש לא פעם במילים ''בולשביקי'' לתיאור המערכות הכלכליות הישראליות.
תגובה צפויה מידי #1 253059
ביבי גם ממש לא מזמן קרא לראשי ההסתדרות "גנגסטרים", אם אני לא טועה.

אני לא טועה:
גנגסטרים לכאורה 253060
מה, באמת, קורה עם התביעה נגד ההסתדרות על שהחזיקה את המשק בשביתה במשך חצי יום לאחר שביה"מש הורה על סיומה?
גנגסטרים לכאורה 253061
מה באמת קורה עם התביעה נגד המדינה שביזתה את בית המשפט ולא שילמה משכורות עד סוכות?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים