בתשובה לאייל מולד(ר), 13/10/04 2:15
עוד מחקר מוזר 252915
לא. אין לי מידע סותר. אבל פריון אינו צפוי לרדת בצורה לינארית יפהפיה. בהנתן שהיא ירדה באופן עקבי מהקמת המדינה עד אמצע שנות השמונים, ברור שהיא היתה צפויה לרדת עוד ולפי הצפי שלי היא עתידה לרדת עוד עם ביטול הקצבאות. העצירה שלה לאורך 20 שנה תלויה בסיכוי גבוה מאוד לקצבאות. סיבות אחרות שיכולות להיות הם התגברות הלאומנות והשיבה אל הדת. גורמים שהם הרבה יותר קצרי טווח.

מתוך http://www.a7.org/newspaper.php?id=3367

ראיון עם פרופ' סיקרון שהיה ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מה ההבדל בין הילודה היהודית לערבית?
"הפריון של המוסלמים בישראל הוא פי שניים מזה של היהודים. גם אם הפריון הערבי ירד קצת, עדיין הם יובילו. עד אמצע שנות השמונים הפריון של ערביי ישראל ירד מ-‏9 ילדים לארבע וחצי למשפחה, אך הפריון של ערביי יש"ע נותר כמעט ללא שינוי. הירידה הגדולה בפריון של ערביי ישראל מוסברת בעלייה בהשכלה וביציאת נשים לעבודה. אבל מאז, במשך כעשרים שנה, המספר נשאר קבוע".

איך מסבירים את זה?
"המומחים לא ממש מצליחים לתת הסבר משכנע לתופעה הזו. ייתכן שזה קשור למאבק הפוליטי של הערבים, שמנסים באמצעות הרחם הפלשתינית לצבור יותר עוצמה. אגב, אצל הנוצרים הערבים הפריון יותר נמוך מאשר אצל היהודים. גם אצל הדרוזים היתה ירידה חזקה בפריון.
עוד מחקר מוזר 252935
איבדתי אותך לגמרי. המחקר כלל לא מדבר על הגודל האבסולוטי של הפיריון באוכ' הערבית ולא על הסיכוי האבסולוטי לקבל קיצבה. יתכן באמת שאם היו מבטלים את הקיצבאות כליל, הפיריון היה יורד עוד יותר אבל מה זה קשור?

הטענה של המחבר היא באמת פשוטה: היתה תקופה מוגדרת היטב שבמהלכה הקצבאות לאוכלוסיה הערבית גדלו בהדרגה, ובסופה הגידול פסק. הפיריון של האוכלוסיה הערבית נשאר זהה החל מ-‏7 שנים לפני התקופה האמורה ועוד 4 שנים אחריה.
המסקנה: אותו אקט מוגדר היטב של הגדלת הקיצבאות לא השפיע על הפיריון. אפילו בכותרת זה כתוב במפורש. בקיצור, יש פה שני משתנים מקריים ששינוי באחד לא השפיע על שינוי בשני. לפיכך מסקנת המחבר היא קבילה.
עוד מחקר מוזר 253056
אם אני מבין אותך נכון אתה טוען (המחקר טוען):

1) היתה תקופה שבה הקצבאות של הערבים גדלה בהדרגה
2) הפריון נשאר זהה מ 7 שנים לפני עד 4 שנים אחרי
3) הגדלת הקצבאות לא השפיעה על הפריון

תגובתי:

1) היו שתי קפיצות בקצבאות:
ב 1993 בוטל ההבדלה של יוצאי צבא
ב 1998 בערך חוקק חוק משפחות ברוכות ילדים.

2) הפריון אכן נותר זהה אבל ייתכן שהוא נשאר זהה רק בגלל שהיו מספר גורמים שהשפיעו לכיוונים מנוגדים.

גורם מובהק שאנו יודעים שמשפיע הוא הישראליות. זהו גורם ברור וחד משמעי הבולט בהשוואה בין ערבים ישראלים לערביי שטחים. אפשר לראות אותו אצל הערבים הישראלים המתחתנים בגילאים מאוחרים ומתנהגים כישראלים ‏1.
ייתכן שהפריון לא השתנה בגלל שגורם זה מיצה את עצמו. לדעתי זה לא נכון. צריך לבדוק. אבל אי אפשר להתעלם מזה.

גורם נוסף יכול להיות התחזקות הגורמים האסלאמיים בחברה הערבית ישראלית. צריך לבדוק את זה.

גורם שלישי הוא הקצבאות אשר יש טענה שהן משפיעות על חברות עניות ‏2. הטענה המוכרת היא לגבי גידול המשפחה החרדית.

השארתי היא שצירוף שלושת הגורמים כשאחד דוחף כלפי מטה ושניים דוחפים כלפי מעלה הם האחראים לעמידה בפריון. בהעדר דיון במחקר במכלול הגורמים, המחקר לא אמר דבר.

1 אגב, ראיתי אותו במו עיני בשכם אצל האליטה בפרוורים היוקרתיים של שכם

2 אין סיבה בעולם שישפיעו על חילוניים שכן הם מעולם לא הגיעו קרוב לכיסוי עלות גידול ילד חילוני
עוד מחקר מוזר 254107
עכשיו אתה מחליף את הטיעון שלך, לכך שהמחקר לא בדק מספיק לעומק גורמים נסתרים לכך שהפיריון לא השתנה. כמה נוח.
בכל אופן, הדופי שאתה מטיל הוא אכן בעיה נפוצה בכל המחקרים במדעי החברה. כדי להתמודד עמה משווים ביחס לקבוצות ביקורת או בין שתי קבוצות שדומות בכל הפרמטרים האחרים מלבד זה שרוצים לבדוק - בדיוק כפי שהמחקר עשה. אציע שתקרא את הכתבה (לכל הפחות) באופן יותר יסודי לפני שתצא בהכרזות כמו זו שבכותרת.
אגב, שים לב שהשערתך גורסת שהגורם ש''דחף כלפי מטה'' קפץ באופן בו-זמני יחד עם עליית הקיצבאות.
עוד מחקר מוזר 254147
לא שיניתי את טיעוני. אולי הבהרתי.

כאשר מדובר בילודה, אי אפשר למדוד את הדברים בקנה מידה של חודש או אפילו שנה. צריך לראות דפוסים על פני שנים, אחרת הדברים חסרי כל משמעות.

אבל אם אתה מרגיש שהנושא הוכח - תהנה.
יש לנו עכשיו ניסוי בקנה מידה הרבה יותר גדול, והרבה יותר חשוב. אם הילודה לא תרד יש הוכחה טובה מאוד שאין לקצבאות קשר. ולהיפך. אז הבה נחכה ונראה.
עוד מחקר מוזר 254159
נו, העיקר שלא שינית את טיעונך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים