בתשובה לאורן, 13/10/04 21:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי שרון רוצה לבצע את ההתנתקות, אך לעשות זאת עם כל-כך הרבה התנגדות במערכת הפוליטית ובימין כך שיצליח לשכנע את האמריקאים שזה המקסימום המקסימלי שהוא בכלל יכול לעשות מבחינת פינוי, וכך לדאוג לכך שלא יהיה כל פינוי נוסף. זאת בנוסף ליתרונות של לוח זמנים פנימי שהזכיר אורי, ובנוסף לכך שמטריית ההתנתקות מאפשרת לו להפעיל את צה''ל באורח מאסיבי בשטחים מבלי עם הרבה פחות גינוי מהאמריקנים ומהשמאל. במלים אחרות, ההתנתקות עבור שרון היא טקטיקה ולא פוליטיקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העמדה שלך תואמת את הראיון של ויסגלס ב"הארץ" (איני זוכר, אך האם זו הייתה עמדתך תמיד, או שעברת מעמדה של "שרון לא רוצה בהתנתקות" לעמדה של "שרון רוצה בהתנתקות כדי שלא יהיה פינוי נוסף" ?) מכל מקום, הדעה שלי היא ששאלת "אחרי ההתנתקות" כלל וכלל לא מטרידה את שרון, שהוא אדם שחף מכל אידיאולוגיה. מבחינתו זה יהיה האקט שירשום אותו בהיסטוריה כאיש שלום ויקיר השמאל, ובכך יראה את סוף הקריירה שלו, כשמטרתו זו הושגה. מבחינת התבונה שבעמדה כזאת, כמובן שמדובר בשטות מוחלטת. ההתנתקות רק תגביר את הלחץ לסיים את מה שהתחלנו. מעניין שהאירופים ממהרים, וכבר אומרים שעזה לא מספיקה להם, והם אפילו מאיימים בסנקציות (כבר היום הם מתחילים באיומים), אם לא יהיה המשך . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה גורם לך לחשוב שמה שהכי חשוב לשרון הוא להתחבב על השמאל ולהרשם בהיסטוריה כאיש של שלום? מה הפריע לשרון להצטרף לשמאל באופן רשמי, אם זה כל מה שמעניין אותו? או, במילים אחרות, כל הסקפטיות שאתה הטלת על התאוריה ששרון לא רוצה התנתקות, אני מטיל על התאוריה ששרון בסך הכל רוצה שהשמאל יעשה לו "טובה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיצחק מרדכי השתחרר הוא עשה סיבוב בעבודה, ושם הציעו לו שורה אחרונה ביציע. אחר כך הוא הלך לנתניהו ושם הציעו לו להיות שר ביטחון, והוא בחר במשרה היותר מכובדת. יוסי פלד התחיל בליכוד אבל לא קיבל מנתניהו מה שציפה לקבל ממנו והלך לעבודה. מופז צנח ישר מהצבא למשרת שר הביטחון. לו היו זורקים אותו מהליכוד ומקבלים אותו בזרועות פתוחות בעבודה כוללת הצעת עבודה מכובדת, הוא היה רץ לשם ללא שום בעייה. אין לי שום ספק בכך. שרון התחיל את דרכו הפוליטית כשהקים את שלומציון, שלא הייתה מזוהה כלל כמפלגה ימנית, והוא הציע אפילו ליוסי שריד להצטרף אליו. שלומציון לא העלתה אותו לשורות הראשונות והוא חיפש מקום אחר שיקלוט אותו, והקים את מחל והליכוד, ושם בצלו של בגין באה לידי ביטוי יכולתו המעשית בהקמת התיישבות. אבל מלחמת לבנון והתדמית שבנה לו השמאל עצרה את התקדמותו ובהגיעו לחלק האחרון בחייו העמיד לעצמו מטרה להיות יקיר השמאל ששולט אצלנו במערכות המשפט והתקשורת, כדי לסלק את הסתימה. להצטרף לשמאל ? פרס ירשה לו להיות שם מעליו ? הגזמת. למרות כל מה שכתבתי עליו, האיש הזה בעל יכולות ביצועיות בלתי רגילות, ומה שעשה לאחרונה בדחפו את ההתנתקות ובהצלחתו להכניע ממש לבדו את כל הסובבים אותו, כשהצלחתו היא בעיקר פרי של עקשות ונחישות ולא דווקא של מהלכים מי יודע מה חכמים, הוא מעל ומעבר למה שיכולתי לתאר לעצמי. כנראה שעם דבקות במטרה, ובחירת מטרה שבה תומכת האופוזיציה, כשהמתנגדים הם סמרטוטי הליכוד, אפשר להגיע רחוק. איני מעלה בדעתי שום אישיות פוליטית לא בשמאל ולא בימין שהייתה מצליחה להוביל מהלך כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון היה ממקימי הליכוד והיה חבר כנסת מטעמה ורק לאחר מכן הקים את שלומציון http://images.maariv.co.il/images/elect2001/biosharo... http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שמבחינת סדר העניינים טעיתי, אך את הרעיון הכללי הטעות הזאת לא מחלישה ואולי אפילו מחזקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סיסמת הבחירות של מפלגת 'שלומציון' בבחירות 1977 היתה 'שלומציון - הדרך להגשמה'. יש הסבורים כי הסיסמה האמיתית היתה צריכה להיות: "שלומציון - הדרך להגשמת אריאל שרון'. על פרק נשכח בקריירה הפוליטית של ראש הממשלה" גלעד כץ, מקור ראשון http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=4280 (ואני חייב לשאול את עצמי אם מקור ראשון היו מפרסמים כתבה כזו לפני הבחירות) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |