בתשובה לא. ווטסון, 17/10/04 19:29
שיקול הדעת נשאר בידי הרופאים 254105
מהמעט הידוע לי, ההורים ההם היו אנשים משכבה סוציואקונומית נמוכה ובעלי אפיונים כנ"ל. הם שלחו את ילדיהם לגן זול וקרוב לבית. אלה היו השיקולים, להנחתי. הילדים אולי לא נפצעו שם ולא עברו התעללות, אבל על "חום" - מגוחך לדבר.

אחת השכנות שהתלוננו אמרה ש"כאב לה הלב" לראות את עצבנותם הרבה של הילדים ואת נטייתם להרבות בבכי. היא ייחסה את הדבר לכך שהיו "סגורים בדירה הרבה שעות ולא יכלו לשאוף אויר" (אני לא מניח שאני מצטט במדויק, אבל קרוב).

אולי גופים שונים יכולים לתת רשיונות רפואיים, אבל אני מניח שזה גם יכול להוות קרקע פוריה להיווצרות ג'ונגל בתחום זה. אינני חושב שרשיון ממשלתי הוא גן עדן עלי אדמות, אבל הוא ניתן, לפחות, עפ"י קריטריונים אחידים ובלתי ניתנים להטיה (או *פחות* ניתנים להטיה מאשר ע"י גופים אחרים שחלקם הם הגופים המעסיקים עצמם).
שיקול הדעת נשאר בידי הרופאים 254114
להורים משכבה סוציו אקונומית נמוכה יש הטבות מפליגות בגני ויצו-נעמת-אמונה, ואחד מהם תמיד נמצא בסביבה, ולכן נראה לי מוזר שאתה מספר שהגן נבחר בשל היותו זול יותר עבור שכבות אלה (דרך אגב, למה מגוחך לדבר על חום? האם אתה סבור שהם אינם מעוניינים שילדיהם יזכו לטיפול טוב?)

לגבי השכנה שהתלוננה: התייחסותך לבכי מעלה את החשד שאכן המניע העיקרי היה דאגה לשקט שלה (דאגה לגיטימית) אבל לא דאגה לילדים (האם היא התלוננה על הגננת? האם היא בדקה מהן האלטרנטיבות של הילדים משייסגר הגן?)

לגבי נושא הרופאים והג'ונגל, ראה תגובה 254106.
שיקול הדעת נשאר בידי הרופאים 254874
איך הגעת מהמשפט "כאב לה הלב" לראות את עצבנותם הרבה של הילדים ואת נטייתם להרבות בבכי" לחשד שהמניע העיקרי היה דאגה לשקט שלה (לגיטימית ככל שתהיה) ולא לילדים?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים