בתשובה להאייל האלמוני, 12/10/04 17:30
היהדות מכוונת את הנפש 254108
הרמב"ם מביא בתחילת "שמונה פרקים", ההקדמה למסכת אבות, את הטענה שבנפש יש כמה סוגים, האחד אחראי לפעולות החייתיות, האחד לפעולות הצמחיות, האחד לפעולות אנושיות (בלשונו של לייבוביץ':הנפש הדברית שלו מחשבת אינטגרלים. החיונית חשה כאב שיניים, והנפש הטבעית עוגבת על בחורה).

את הטענה הזו הוא מביא בשם "הרופאים", דהיינו בשם היפוקרטס או גלנוס.
היהדות מכוונת את הנפש 254118
תודה יהונתן. אני שמח שאתה פה, כי אני אוהב את אתגרי הדיון איתך.

הרמב"ם לא מדבר על כך רק בהקדמה לפירושו למסכת "אבות", אלא גם במקורות אחרים משלו, ראה: תגובה 251824

אגב, אהבתי את דימויו של ליבוביץ' בנידון. הוא היה אומן ההגדרה יחיד בדורו! האם תוכל בבקשה לנדב מקור מדויק של ביאורו הנ"ל?
היהדות מכוונת את הנפש 254121
העמודים הראשונים של ''שיחות על שמונה פרקים לרמב''ם'' - ישעיהו לייבוביץ' ותלמידים חברים.

הוא אגב נותן הסבר מעמיק לדיון של הרמב''ם, שלא קל לראות אותו לאלתר מקריאה שטחית. לדבריו, הרמב''ם מציג את עמדתו שלו, עמדת הפילוסופים, כקונטרה לעמדת הרופאים. לדעת הרמב''ם הנפש היא אחת ופעולותיה השונות אינן מייצגות נפשות שונות, אלא פונקציות שונות של אותו הדבר.
היהדות מכוונת את הנפש 254134
אכן. גם הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו, 1707-1746) בספרו הנחשב "דרך השם", עומד על חילוק כללי במדרגות הנשמה: "כלל חלקי הנשמה – מתחלק לחמישה, ונקראים: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה". מיותר לציין שגם הרמב"ם וגם הרמח"ל מתבססים על מדרש רבה במספר מקומות, כפי שכבר ציטטתי למעלה.

כעת, תרשה לי לחלוק איתך את ביאור הדברים לעניות דעתו של הרב אברהם יעקב כץ (בביאורו "מסילות אל דרך השם", הוצ' פלדהיים, ירושלים 1996, עמ' 146-147).

הנפש: משותפת לכל בעלי החיים. השאיפה לספק את הצרכים הבסיסיים – מזון, הגנה וכו'.

-------------
רוח: באה לידי ביטוי באמצעות רדיפת כבוד, הערכה, השגת הון, השאיפה להבנת העולם וכדומה – כפי שאלה אלמנטריות לכל אדם. והרוח משתמשת בנפש ובגוף.

-------------
נשמה: יותר רוחנית, "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז). הרצון להתקרב אל המקור, לקיים תורה ומצוות. הרוח מושכת למטה ומשתמשת בנפש לכיוון זה. ואילו הנשמה מושכת כלפי מעלה, ומשתמשת ברוח ובנפש וגם בגוף להשגת מטרה זו.
ובמילים אחרות, *הנפש* בא מלשון נופש, מנוחה ושביתה. האדם נשאר במצב של שלווה חומרית כאשר הוא משיג את הצרכים החומריים. *הרוח* עולה ויורדת, כמו הרוח הנושבת, לפי מצב רוחו של האדם. *הנשמה* היא המהות המיוחדת של החיים – הנשימה המאפשרת את החיים.

------------
חיה: ניתן להמשיל את גוף האדם לבקבוק שהוא מלא תוכן רוחני (נפש, רוח, נשמה). כאשר רוצים להוסיף נוזל לבקבוק, משתמשים במשפך, שהוא רחב למעלה ונמצא מחוץ לבקבוק, אבל דרכו מקבלים תוכן נוסף. זוהי החיה.

------------
יחידה: החומר שניתן לשפוך דרך המשפך אל הבקבוק. אלה הם תכנים רוחניים מחות למסגרת הרגילה של האדם. כך לפעמים האדם משתמש בכוחות עילאיים מעל ליכולתו, בכדי להשיג דבר-מה. לדוגמא, רופא העסוק בהצלת חיי אדם, ועוסק שעות רבות מאוד בריכוז מקסימלי, תוך שהוא מתעלם לגמרימצרכי אכילה ושינה.
היחידה מתבטאת בהשראה מיוחדת מאת השם, מעל ומעבר לדרגה הרגילה של האדם. לא כל אדם זוכה להפעלת החיה והיחידה. (כמו שלא כל אדם זוכה לנשמה יתרה בשבת, שכן זו אינה מגיעה אלא אם כן מתכוננים לקראת קדושת השבת).

------------
נראה כי אין לכל זה קשר עם מדע, עיון או חקירה. דברים אלו נמסרו לנו בקבלה מסיני.
הקשר בין הגוף לנשמה הוא הדדי. ישנה השפעה מן הנשמה לגוף, ומן הגוף לנשמה. והבעיה מוכרת למדע כ"הבעיה הפסיכו-פיזית"‏1.

ותודה על המקור של דברי ליבוביץ'.

------------
1 ראו: ישעיהו ליבוביץ', "גוף ונפש – הבעיה הפסיכו-פיסית", אוניברסיטה משודרת, תל-אביב 1982; קיית קמפבל, "גוף ונפש", (תירגם: יורם נבון), מאגנס, ירושלים תשנ"ג.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים