בתשובה לג. שמעון, 12/06/01 14:52
אז מה חידשת לנו? 25442
אולי אני לא "המצאתי" בעצמי את דפוס חיי האהבה שלי, אבל לאחר היכרות וידיעה על דפוסים אחרים, כאלו שהיו (מסרטים, ספרים, מאמרים) וכאלו שאולי יהיו (ספרי מד"ב) אני עדיין מעדיף את הדפוס הנוכחי וחושב שהוא הטוב ביותר. האם עובדה זו אינה פונקציה של אישיותי? הרי בחברה הפתוחה יחסית של היום, תחילת האלף השלישי, אני יכול לבצע כמעט את כל מה שציינת - ללכת לזונה במקום לאישתי, למצוא בחור צעיר ולחזר אחריו - ובכל זאת אני מעדיף שלא, מטעמים סובייקטיביים ביותר ולא לאור מגבלות ולחצים חברתיים. אז מה זה אומר?
אז מה חידשת לנו? 25449
זה אומר שהחברה לא פתוחה כמו שאתה חושב, ואתה יותר מושפע ממנה משאתה מודע לו.
אז מה חידשת לנו? 25451
נו, אפשר לומר את זה על כל דבר בעולם. אין כמעט רצון עצמי, יש בעיקר השפעה חברתית. זה מה שאתה אומר?
האמנם הבחירה שלך לגמרי חופשית? 25454
חזי,

א. אכן, חברתנו העכשווית, הפתוחה והסובלנית יותר כלפי "חריגים" מאפשרת את קיומם של דגמי אהבה שאינם תואמים את הדגם המרכזי. הדוגמא המובהקת היא האהבה הלסבית וההומוסקסואלית (אם כי ניכרת המגמה אצל זוגות הומוסקסואליים מודרניים לחקות את מודל האהבה ההטרוסקסואלי המקובל ואף לגדל ילדים. האהבה ההומוסקסואלית המודרנית אינה דומה עפ"ר לאהבה ההומוסקסואלית הממוסדת בחברה האתונאית הקלאסית.)

ב. אגב, איני בטוח שאתה יכול לבחור לך את כל ממרכיבי תמהיל האהבה היוונית שהצגתי לעיל. אני מסופק אם הרבה נשים בימינו תסכמנה לחיות אתך חיי נישואים בלי קשר רגשי אמיתי ועם חיי מין דלים שעיקרם הבאת ילדים לעולם ויצירת קשרים חברתיים ועסקיים בין משפחות. אני מפקפק גם אם תצליח למצוא בימינו היטרות. באנלוגיה מעט גסה, היטרה משולה לבעלת תואר ד"ר בפילוסופיה שהיא גם זונה - כמה נשים כאלה לדעתך יש בחברה המערבית?

ג. לעניין הבחירה שלך אחרי שקראת ספרים וראית סרטים:
איני יודע מה בדיוק קראת וראית, אולם כדאי להדגיש שרוב הספרים והסרטים המשווקים לציבור הרחב, משווקים את המודל המרכזי של האהבה המקובלת (ולעיתים את "החריגים המקובלים" שלה).
כדי להכיר מודלים קצת אחרים ולהכירם באמת הבנאדם צריך לחפור עמוק עמוק בספריות ולחפש סרטים נדירים באוזן השלישית.

כל חברה יוצרת 'לחץ חברתי' לשעתק את דפוס האהבה המקובל בחברה. בחברות קדומות הרבו להשתמש גם במנגנונים חברתיים אלימים כדי לקדם מטרה זו (חרם, חוקים מגבילים וכו'). במדינה מערבית מודרנית, שחופש הפרט אמור להיות נר לרגליה, כמעט ולא מופעלים מנגנונים אלימים כדי לשעתק את דפוס האהבה המקובל, אולם פועלים הרבה מנגנונים סמויים; שיווק דפוס האהבה המקובל באמצעות הטלוויזיה, הקולנוע ורשימת רבי המכר הוא אחד מהם.

בברכה,
ג. שמעון
האמנם הבחירה שלך לגמרי חופשית? 25455
באשר ל-ב. - זה לא מה שעושות בימינו ה-surrogates?
האמנם הבחירה שלך לגמרי חופשית? 25460
דובי,

אני מצטער על הבורות, אבל מהן surrogates?
(אני מניח שאינך מתכוון לאמהות פונדקאיות שמשכירות או מנדבות את רחמן לזוגות חשוכי ילדים, או שמא כן, ורק חוש ההומור שלי המפוקפק שלי פספס כאן משהו?)
האמנם הבחירה שלך לגמרי חופשית? 25471
surrogates הן נשים או גברים היוצרים קשר מיני עם מטופל במסגרת טיפול נפשי, כדי להפחית חרדות ולצרכים נוספים (לימוד מיומנויות יצירת קשר, למשל).

נכון שחלק מתפקידם הוא שיחות עם המטופל, בהתאם להנחיות הפסיכולוג המטפל, אך בסך הכל מדובר בקיום יחסי מין בתשלום. אינני מאמין שאתה מוצא הרבה פילוסופיה בשיחות אלה.
פתק לבן! 25478
א. מדוע גידול ילדים ע"י זוגות הומוסקסואליים נראה לך כחיקוי מודל האהבה ההטרוסקסואלי? אי אפשר לגדל ילדים פשוט כי הם חמודים-ולאכול-אותם? מה זו הגישה המתמטית הזו?

ב. מובן שבחירת דפוס חיי האהבה שלי אינה תלויה רק בי, אבל נניח שתימצא אישה שתרצה לנהל איתי חיי אהבה לא שגרתיים, אין מניעה ממשית לכך. חוץ מזה, אין צורך להיטפל דווקא לדוגמא היוונית; השתמשתי בה רק כי אתה הבאת אותה. בכל מקרה, עדיין לא הראת לי שבחירתם של האנשים של היום לנהל חיי אהבה מסוימים נובעת מתכתיבים חברתיים ולא מרצון אישי. דרך אגב, יכול להיות שגם בקרב נשות יוון העתיקה היו רגשות פמיניסטיים חזקים, אך אולי הן לא יכלו להביאם לידי ביטוי מסיבות פוליטיות וכד'.

ג. אולי, אבל אני כל כך מרוצה מהשיטה הנוכחית (למרות שנגזר עליי בינתיים לצפות בה מהצד) כך שאין לי שום דחף לחפש מודלים אחרים. אני עדיין סבור שהדבר נובע מבחירה אישית; נכון, אני חשוף לאמנות העכשווית המנציחה את המודלים הקיימים, אבל מי אמר לך שאני מסכים עמם? אולי אני מקבל בחילה אחרי שאני רואה סרט בו מתואר מודל אהבה טיפוסי? יש גם חשיפה גדולה לסקס, יריות, סמים ורוק'נרול; כולם בהכרח מושפעים מהם עמוקות?
פתק לבן! 25479
יש כל-כך הרבה צורות של חיים חברתיים ויחסים רומנטיים, ואתה, לגמרי במקרה ובלי קשר לסביבה שלך, בחרת בדגם המקובל בחברה המערבית המודרנית, שאתה חלק ממנה? מפתיע, לא?
פתק לבן! 25483
כבר כתבתי לך, אפשר לומר את זה על כל היבט שהוא בחיים; השאלה היא מה המשמעות של זה. זה לא שבחרתי את הדגם המקובל עקב אי ידיעה על הדגמים האחרים או לאור חוקים האוסרים עליהם, אלא כי ככה טוב לי. אולי באמת אם הייתי חי ביוון העתיקה בכלל לא הייתי חושב על הדגם של המאה העשרים, אבל זוהי ההוכחה שלך לכך שהרצון העצמי לא משחק כאן תפקיד?
פתק לבן! 25484
נו, ולמה ככה טוב לך? כי עברת תהליך של סוציאליזציה שלימד אותך שככה זה טוב וראוי. בדיוק כמו שגילית עברה תהליך סוציאליזציה שמשפחה זה רק גבר ואישה וילד(ים). ודאי שאין כאן רצון חופשי, משום שהרצון החופשי שלך הוא תוצר של החינוך שאתה מקבל.
פתק לבן יכול להפוך לשחור 25498
לא ולא. גילית (מי זו?) יכלה לחזור בשאלה, כמו רבים אחרים. רבים אחרים גם חוזרים בתשובה, הופכים מגברים לנשים, מימנים לשמאלנים ומאוהבי אוכל יפני לאוהבי אוכל איטלקי. החינוך הוא רק אחד המרכיבים בדייסה הזו, והשפעתו בכל מקרה נהיית אפסית אחרי גיל ההתבגרות. אני יכול לכתוב לך חיבור שלם על למה דפוס חיי האהבה המקובל כיום מתאים לי, כולל תמונות, אבל זה לא המקום.
פתק לבן יכול להפוך לשחור 25501
מה גורם לך לחשוב שהחינוך שלך נעלם אחרי גיל ההתבגרות, לעזאזל? העובדה שמרבית האנשים מצביעים כמו שההורים שלהם הצביעו, לא מזיזה לך? העובדה שתרבות יכולה לעבור מאב לבן במשך שנים? העובדה שאנשים שהם דור שלישי לשואה שונאים כל מה שקשור לגרמניה למרות שלא פגשו אף גרמני בחיים שלהם? אנשים עשויים להחליף כיוון רק אם הסביבה שלהם נתנה להם חינוך פוליסמי - כלומר, הם קיבלו מסרים סותרים. אחרת, מאוד מאוד קשה לצאת מדפוסים קיימים.

ואני מחכה לחיבור. על התמונות אפשר לוותר.
פתק לבן יכול להפוך לשחור 25511
אולי עובדה היא שאנשים -טיפשים- מצביעים כמו הוריהם; אני לא יודע על שום עובדה אחרת. אני דור שלישי לשואה ואני אוהב גרמנים ואני מצביע ההיפך מהוריי. אנשים גם קונים שמפו כי סנדי בר מופיעה בפרסומת, נו אז מה?

מסרים סותרים קיימים בחברה של היום, בתנאי שלא נשארים סגורים בבית ומתעלמים מהעולם החיצון. שוב - לאחר המידע החדש שיש לך עליי בקשר להצבעתי בבחירות וליחסי לגרמניה - הסבר לי מדוע אתה משוכנע שדווקא בנושא הרומנטי קלטתי את הכל מהסביבה, בשעה שבנושאים אחרים פיתחתי גישה עצמאית, פחות או יותר.
פתק לבן יכול להפוך לשחור 25512
Stupidity is not a necessary requirement for one to be affected by one's environment.
פתק לבן יכול להפוך לשחור 25516
התכוונתי שמי שמצביע כמו הוריו רק בגלל העובדה שזה כמו הוריו, מבלי לערוך בדיקה נוספת, הוא טיפשון. אני בטוח שהבנת את כוונתי. אם, למשל, נועה שריד, ביתו של יוסי, מצביעה למרצ, היא לא טיפשה, כי היא בדקה את כל האופציות והחליטה מרצ. יש לי עוד דוגמאות. השפעה סביבתית אינה דבר שלילי אם היא באה עם שיקול דעת.
פתק לבן יכול להפוך לשחור 25519
You have special inside information, I see. Somehow, you know that Noa Sarid actually did check all the options.

Now, let's say that she did look at all the options - how did she look at them? She looked at them as the daughter of Yossi Sarid, and there's no escaping that.
פתק לבן יכול להפוך לשחור 25690
לשאלתך האחרונה - הסיבה היא שבעוד שבנושאי פוליטיקה יש בחברה גישות שונות רבות, הרי שבנושאי רומנטיקה כמעט ולא ניתן למצוא גישה הסותרת את הגישה המונוגמיסטית המקובלת.

אנשים שמצביעים כמו הוריהם אינם טיפשים. גם אם הם בחנו את כל האופציות - הרי שהם בחנו אותם מתוך הפריזמה הערכית שהקנה להם חינוכם - וכידוע, להורים יש יד ורגל בחינוך ילדיהם. ישנו גם, כמובן, מרד הנעורים, אבל זה עדיין השפעה של החינוך של ההורים - פשוט לכיוון ההפוך.
פתק לבן יכול להפוך לשחור 25692
דובי,
ברור לך שהטענה על קשר בין דפוסי הצבעה להצבעת הורים אינה יכולה להיבדק.
אם הנבדק הצביע כמו הוריו, הרי זה מעיד בבירור על קשר.
לעומת זאת אם הוא הצביע אחרת, זה גם מצביע על קשר, זהו הרי ''אפקט מרד הנעורים''.

זו תאוריה שלא ניתן לשלול, כל עובדה תתמוך בה.
פתק לבן יכול להפוך לשחור 25699
דווקא כן אפשר לבדוק - שכן המרד מתבטא בהיפוך מוחלט של דיעות ההורים - והליכה לקיצוניות השניה. הרעיון הוא שהילד יבחר דווקא במה שההורים שלו שונאים. בן של ליכודניקים ילך לעבודה, ילד של מולדתניקים יצביע מרצ וילד של מצביעי שינוי (שינויניקים?) יצביע ש"ס.
מקורה של חשיבה ביקורתית 25718
היי דובי,
האם בהכרח אדם יפתח יכולת חשיבה ובחירה עצמאית (כמובן שחשיבה עצמאית בצורה מוחלטת אינה אפשרית. אולי הגדרה טובה יותר תהיה חשיבה ביקורתית) כאשר החינוך שהחברה מעניקה לו הוא פוליסמי? אני מניח שהדבר נכון למקרים מסויימים; האדם יחשוב *בצורה ביקורתית* בתחום שבו הוא קיבל מסרים סותרים.
אולם *יכולת חשיבה ביקורתית* תיבנה בעיקר כאשר החברה תחנך לחשיבה ביקורתית ופלורליסטית.
הבנתי על פי דבריך שאתה סבור שחשיבה ביקורתית תתפתח רק כאשר חינוכו של אדם יהיה פוליסמי- כלומר חשיבה זו תתפתח אצל האדם (דבר חיובי, לא?) אך לא בכוונת תחילה ע"י החברה.
אולם לדעתי, ניתן לחנך לחשיבה ביקורתית.
מקורה של חשיבה ביקורתית 25724
יש לי בעיה עם "חשיבה ביקורתית". מכל החוקרים הביקורתיים שקראתי עד היום נוצרת ההרגשה שהביקורתיות שלהם היא הרסנית, ולא קונסטרוקטיבית. אבל זה לא משנה. האם אפשר לחנך אנשים לחשיבה ביקורתית? תמהני. הביקורת, כפי שאני רואה אותה, נשענת על הערכים של האדם - ואם הערכים הם ברורים וחזקים, אין אפשרות לביקורת אמיתית. רק אם הערכים מעורערים ומתנגשים, כפי שיקרה במצב של חינוך פוליסמי (או סובלני, או רב-תרבותי, או איך שתקרא לזה) אזי תתאפשר ביקורת אמיתית - היינו, ביקורת על הערכים עצמם, ולא על המניפסטציה שלהם בעולם.
האמנם הבחירה שלך לגמרי חופשית? 25482
ג. או בחנויות בתחנה המרכזית הישנה.
האמנם הומוסקסואל הוא חריג? 27166
מביקורת במוסף הארץ על מאמר שהתפרסם ברבעון ציון אני למד שמשכב זכר היה נפוץ בנוער היהודי במאה השש עשרה, לא רק מחוסר ברירה או מכפיה אלא מחיפוש ותשוקה להנאה:

"ויש זנות שנמצא באיזה רווקים ...שוכבים ונשכבים במשכב זכור"...

משמע, הלחץ החברתי שיוצרת חברה לדכא דפוס מסוים של התאהבות או את האספקט המיני של האהבה הוא מלחמה נואלת, במיוחד אם נשווה למשל את כמות הדיווחים של מעשים (מגונים או לא) הומוסקסואליים בקרב החברה הדתית, ולא רק זו היהודית.
האמנם הומוסקסואל הוא חריג? 27176
האם היתה להם אופציה אמיתית, או שהנערות נשמרו בבקבוק חתום?
האמנם הומוסקסואל הוא חריג? 27561
רון,

איני מתמצא היטב בעולם הישיבות, אולם התופעה של הומוסקסואליות בקרב אליטות מסויימות בחברה שבין תביעותיה למהוגנות נכללת דחייה של ההומוסקסואליות מוכרת היטב מההיסטוריה במאה ה-‏19 וה-‏20 באירופה. ההומוסקסואליות לא היתה זרה ל"אחוות גברים" מסוימות שדווקא הדגישו את הגבריות, דוגמאות:

מוסדות ההשכלה הבריטיים היוקרתיים ביותר כמו איטון, שהיו על טהרת הגבריות, ובהם שהו גברים זה במחיצת זה כל העת ייצרו הומוסקסואלים באורח סדרתי כמעט.

תנועות הנוער שהתפתחו בגרמניה בראשית המאה ה-‏20 תפסו עצמן כאליטה של זכרים. הם חיפשו את האמיתי ב"טבע" וב"אומה" והיו כר פורה להתפתחות הלאומיות הגרמנית במחצית הראשונה של המאה. מנהיגי "מאנרבונד" (אחוות גברים")אלה גם סברו שארגון בלבד אינו מספיק כדי ליצור קשרים קבוצתיים והם עוררו את הרעיון שהארוס הגברי הוא שיוצר חברות ואחווה אמיתיים (רעיון השאוב במידה רבה מתפיסת הגבריות שפותחה ב"המשתה" של אפלטון המוזכר כאן בתגובות רבות). מכל מקום, בתנועות נוער גבריות אלה התפתחה תרבות הומוארוטית שהביאה ליחסים הומוסקסואליים. אם זכור לך, בספרו של גינטר גראס "תוף הפח" יש התייחסות לכך באפיזודה שבה מתברר שמנהיג תנועת הנוער המקומית הנערץ הוא הומוסקסואל.
רבים ממנהיגי הנאצים - שכידוע רדפו הומוסקסואלים - צמחו בתנועות נוער אלה והיו הומוסקסואלים. אחד הידועים שבהם הוא ארנסט רהם, מפקד הס"א, שהיטלר חיסל ב-‏1934 לאו דווקא בגלל נטיותיו המיניות אלא משום שחשש ממנו פוליטית.

לעיתים צומחת ההומוסקסואליות בתוך תת-קבוצות של החברה, המספקות לכך נימוקים תיאורטיים. כך למשל, בחוגים אמנותיים באירופה של סוף המאה ה-‏19 תחילה ה-‏20, רווחה תפיסה שיש קשר בין רגישויות אמנותיות לבין הומוסקסואליות - מייצג בולט הוא אוסקר ויילד. קרפט אבינג כתב ב-‏1898 שיש קשר רפואי מוכח בין "דקדנטיות הומוסקסואלית" ו"רגש אמנותי", ושההומוסקסואליות מעידה על רגישות עילאית.
אגב, התפיסה הזו רווחת גם היום בחוגי הומוסקסואלים בארצנו המזרח תיכונית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים