בתשובה להאייל הנוצר, 20/10/04 11:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על עצמי אוכל לאמר שיש בי גאווה בחוק היהודי על פני חוקי מדינת ישראל שהם טלאי על טלאי חסר שדרה. רצוני הוא לשפר את חוקי המדינה. מה רע בכך? לגבי אנשים שאינם יהודים, באופן יום יומי, כלפי אלו אשר אינם נמצאים איתנו במלחמה יש יחסים קורקטיים. אדם שאינו מזדהה עם הקבוצה לה הוא שייך הוא קצת מוזר, לא ההיפך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שרע בכך הוא שרוב חוקי היהדות לא ניתנים לויכוח ציבורי ולא משתנים, והרי הם חוקים שהאדם יצר כמו חוקי המדינה ממש, רק עתיקים ומיושנים יותר (והחדשים נקבעים ע"י רבנים הספונים בחצרם) האם אין מצב בו יתכן מצב של חברות, מעבר ליחסים קורקטיים, בינך לאדם שאינו יהודי? לעניות דעתי אדם המזלזל באדם אחר על סמך דת הוא קצת מוזר ומוזר יותר הוא אדם המרגיש שייכות ב100% לקבוצה שהוא נולד אליה ללא סייגים ומחשבה חופשית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמה שמפריד בינינו הינו אי הכרה של חוקי התורה וזלזול אפריורי בהם. חוקי התורה נידונים כל הזמן ומותאמים כל הזמן למציאות, מתוך חרדת קודש ובלי לבעוט באלו שהיו לפנינו. ברוב מדעי הרוח והחברה איני מוצא שהחדש יותר טוב מהישן. וזאת בלי לקחת בחשבון שהתורה ניתנה לנו על ידי בורא העולם. ייתכן חברות עם אדם לא יהודי ויש. אבל בגבולות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |