בתשובה לאורי פז, 21/10/04 14:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואם הישראלים יעופו להשד יודע לאן - על גבם של מי יתקיימו ואת דמם של מי ימצצו ואת חייהם של מי ימררו ה"יהודים"? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על גבו של מי שנשעננו והתקיימנו אלפיים שנה, טרם ילידת יצור הכלאיים הישראלי. אופס, סליחה, שכחתי שאצלך ההיסטוריה מתחילה מקום המדינה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, לצרכי הניסוי, תישענו על גבו של אותו אחד כבר עכשיו בטרם גרשתם את האיזראלים, ונראה כמה ישיבות תצליחו לקיים בזכות המן שיומטר עליכם? מתכונים לשליו ברוטב בצלים ושומים מוכנים אצלי לשימושך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? וכי מן זללנו ובשלבים ניגבנו פינו אלפיים שנות גלות. יציאת מצרים היתה הרבה לפני הגלות החל הזה, אם לא למדת היסטוריה מקראית בתיכון. והישיבות התקיימו, מתקיימות וימשיכו להתקיים על גבם של מפרנסיהם, עמלי הכפיים והיושר מכל קצוות תבל. בדיוק כמו שכל המדינה הזאת חיה ובועטת על חשבון השנור הציוני ברחבי העולם, בין השאר גם מקרב אורתודוקסים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זללת מן וניגבת את פיך בשלווים? צר לי, אך חוששני שלא היית שורד בדרישות הכושר הגבוהות שדרשה ההליכה 40 שנה אחרי מוישה במדבר, לא אתה ויתר חבריך עמלי הכפיים. במוקדם או מאוחר הייתם מוצאים איזה פרייר להישען עליו, כמו שאתם תמיד עושים, או תובעים חזרה מיידית מצרימה, גם שם היה לכם את מי לנצל, על פי ההקשר המקראי המקורי המדוייק של המלה. אך בחסדי השם יתברך, לא נדרש אורי פז לעמוד בנסיון, לאומללותם הרבה של קוראי האיל בימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההקשר המקראי המקורי המדוייק של "לנצל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובני-ישׂראל עשׂו כדבר משׁה וישׁאלו ממצרים כלי-כסף וכלי זהב ושׂמלת. ויי נתן את-חן העם בעיני מצרים וישׁאלום וינצלו את-מצרים. (שמות יב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לראות אותו עובד 400 שנה, מדורי דורות, ללא תמורה בסופו של יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היציר החצוף, החולני והמעוות הנקרא "חברת הלומדים" - נולד ותפח לממדים מפלצתיים בזכות "יצור הכלאיים הישראלי". באנטבקה של שלום עליכם, למשל, לא היתה מסה כזאת של שקרנים נפוחים ועלובים הנחשבים לומדי "תורה לשמה", כמו שיש לנו כאן. טוביה החולב היה טוביה ה*חולב*, לא טוביה הפראזיט, מוטל החייט היה מוטל ה*חייט*, לא מוטל מוצץ הדם, לייזר וולף הקצב היה לייזר וולף ה*קצב*, לא לייזר וולף החי על חשבון אלה שהוא שונא אותם ובז ולועג להם, כמוך. וכך הלאה וכך הלאה. ובכל עיירה כזאת היו מעט לומדי תורה, שהמשיכו בלימודיהם מעבר ללימודי היסוד (ה"חדר" המסורתי וכד'). ומתוכם נשלחו לישיבה המרכזית שבעיר הגדולה רק תלמידי חכמים *ספורים*, *אמיתיים*, שיוכלו להמשיך לשאת את לפיד התורה. הברברת שלך, ולא רק שלך, על ה"אלפיים שנה" - אין לה שום בסיס. במשך אלפיים שנה רוב בני ישראל נאלצו לחיות ולעבוד כמו כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק במשך אלפיים שנות היסטוריה יהודית, אלא עוד מימי אברהם אבינו היו ישיבות לעם ישראל המתהווה. בכל תקופה ותקופה היו בעם ישראל לומדי תורה בכמות של עד 10% מכלל העם בכל אתר ואתר. אלה נקראו שבט לוי שעסק בתורה ולימד תורה בעם ישראל שנתמך בידי השבטים המתפרנסים מעמל כפיהם. ואלה פני ישראל בעידן העכשווי בכל אתר ואתר בעולם. מעניין מה אחוזם המדויק של לומדי התורה במדינת ישראל (מחויבי גיוס, כמובן) שיש שדורשים בה לחדול מלתמוך בלומדי התורה ומלמדיה ואף בעזות של נמוכי המצח האנטישמיים מכנים את לומדי התורה עלוקות שוטי דמם (הסמוק יותר?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם הערות שוליים, אין עדות מקראית על קיום ישיבות בימי אברהם אבינו. כתוב כי בשנה ה18 למלכות יאשיהו מלך יהודה כלומר 622 שנה לפנה"ס, מצא חלקיהו הכוהן הגדול את ספר התורה בבית יהוה. לא יתכן כמובן ישיבה ללימוד תורה לפני שנמצאה התורה. אתה מביא את העובדה שיהודים שיננו טקסטים קדושים בישיבות כנימוק להמשיך בנוהג הזה גם היום, אבל זו לא הצדקה לשינון טקסטים ארכאים, נוהג המגדל צעירים להיות סמוכים על שלחן הציבור, מחונכים לקבצנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר, בבקשה, למה כוונתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישיבה לא משננים (בעל-פה) טקסטים, אלא לומדים אותם על מפרשיהם ומפרשי-מפרשיהם. זה ההיפך משינון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כאשר אתה משנן דברי פרשנים אתה עדיין משנן. אם בשיעור גמרא אתה למד על הלכות מנחות בבית המקדש, אתה משנן מושגים של מידות ומשקלות שאינם בשימוש לפחות 1900 שנה. המקדש נחרב בשנת 70 לספירה הגמרא נחתמה בשנת 500, יוצא שאתה משנן חומר שאלה שכתבו אותו כבר לא ידעו על מה הם כותבים. נכון שלא למדתי בישיבה, אבל מדבריך שלך אני מבין שהחומר אותו אתה משנן הוא עצום ורב, אבל עדיין זה טקסט ארכאי שעבר זמנו, ואתה לועס מה שכבר לעסו אחרים שלעסו קודמיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה אכן טקסטים ארכאיים, אבל מן הידע המועט שלי בנושא זה אין מדובר בשינון בלבד וגם לא רק בלעיסת הלעוס, אלא גם בפלפול, ובין השאר בסוגיות העוסקות בהבנה ובנסיונות התאמה של הטקסטים העתיקים להקשרים של ימינו אנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזבו את יוסי צרי הזה. כולם כבר שמו לב מהדיון כאן ומדיונים אחרים באייל שאין לו שמץ של מושג על מה הוא מדבר בכלל. העיקר לתקוף את היהדות ואת הדתיים. מה זה כבר משנה אם יוסי משתמש לשם השגת מטרתו המיוחלת, לזלול חרדים לתיאבון, בדיסאינפורמציה?! רק שיש שחושבים שאם הם בורים, אז כל העולם בור ועם-הארץ כמוהם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט וכתבתי תגובה שמבקשת מאורי לא לכתוב בעילום שם, אבל אז נתקפתי בחשש שהזיהוי הזה טריוויאלי מידי, ומדובר במתחזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמחלוקת בינינו היא במשמעות המושג ''שינון''. אולי תסביר במה שיעור מהרש''א על מסכת בכורות נחשב לשינון, ומדוע שיעור בהסטוריה של המזרח התיכון אינו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך היא היחידה הראויה להתייחסות ואשיב גם לחבריך. נכון שבכל מקצוע ישנה מנה גדושה של שינון, ובעיקר במקצועות שנקראים ''מדעי הרוח''. הדוגמה שהבאת היסטוריה מתאימה, אלא שאף אחד לא טוען כי היסטוריה היא קדושה, יש גם ניסיון מתמשך של חוקרים בהיסטוריה למצוא מסמכים מקוריים ולבחון הנחות מקובלות, והכל פתוח להפרכה. התורה היא ספר קדוש בעיני שלש הדתות היהדות הנצרות והאיסלם ולכן אינה ניתנת להפרכה או לאישור, רק לפרשנות על פרשנות על פרשנות, עד לפני כמה שנים על שאלות שהעליתי היו מעלים בני אדם על המוקד. אני גם מוחה על התואר זולל או שונא חרדים שחבריך הדביקו לי. השאלות ששאלתי הן לגיטימיות וראויות לתשובה, השאלות מנסרות באויר גם אם לא אני אשאל אותן. מי שנמנע מלהשיב לעניין בתכסיס זול של זריקת בוץ או סתם בתשובה מזלזלת מלמד רק על עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מנה גדושה של שינון'' יש אולי כשצריך להתכונן למבחן, לא כשלומדים מהרש''א על הסוגיה. אני מבין שאתה חוזר בך מן המונח הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל האלמוני(המקלל)/האייל הראשון (המזוייף?)/אורי פז הם לא חברים שלנו. חברים הם בדרך כלל אנשים שלא מחרפים ולא מקללים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל המזוייף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו! דבר בשם עצמך, שמעת?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אז: הלו! דבר בשם עצמך, שמעת, יא מאניאק?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אפשר להבין מה קורה כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אבל חבל על המאמץ. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |