בתשובה לאורי רדלר, 21/10/04 22:32
הפראנויה הנוראה מכולן 255404
מותר לשפוך מנה של רשעות קטנה?

התפעלתי מאוד מאדם שמצליח להוציא את הדבר הזה:

"כדי לנקות את השולחן בענייני ידע, הריני להצהיר בזאת כי אני מחזיק בידע ברמת לימודי תואר ראשון ושני (לימודים ופרקטיקה) בתחומים הבאים: היסטוריה כללית, הסטוריה יהודית, הסטוריה של המזה"ת, חינוך, כלכלה (רק קצת), ניהול אתרים (ניהול BBS במשך שש שנים נחשב? אם לא, מחק), ספרות, ספרות אנגלית, עיתונאות, עריכה, עיצוב גרפי (התמחיתי בגרוע), פילוסופיה, פילוסופיה של הדתות, ציור, קולנוע, קליגרפיה ועיצוב הכתב העברי, קרימינולוגיה, תולדות האמנות, תסריטאות, תרגום."

אדם כזה או שיש לו חוש הומור מפותח להפליא, או (וזאת אפשרות שיותר נראית לי) שהוא מתוסבך בצורה מאוד קשה.

רק שתהיה לי בריא.

עולה במוחי זכרון מעורפל: בתכנית טריוויה כלשהי (אחת מאלו שכנראה עלו המון כסף ולא החזיקו מעמד זמן רב) האנשים נתבקשו להציג את עצמם. משהו בסגנון: "רוני, רואה חשבון מחדרה", "שרית, מורה מבאר שבע", "גדי, סטודנט לפילוסופיה מפתח תקוה" - ואז הגיעו לבחור ששיערו היה ארוך ומאוד מושקע, וצורת הלבוש שלו היתה שונה משל השאר (ככה זכור לי), והוא אמר בערך משהו כזה: "יוסי, סופר, משורר, מחזאי, במאי, שחקן, מוזיקאי, זמר, רקדן, מדריך, הוגה, פילוסוף..."

כולם חייכו, וזאת שאחריו אמרה: "מירי, *רק* עורכת דין", ואז צחקו.

נדמה לי שאני לא צריכה לציין שהבחור ברוך הכשרונות עף מיד, אחרי השאלה השניה או השלישית.

נו טוב, כאן ממליצים על שוק חופשי, ואם נשים את הדגש על העניין ה"חופשי" - כל אחד חופשי להיות כל מה שהוא רוצה - או לפחות להגיד שהוא כל מה שהיה רוצה להיות.
הפראנויה הנוראה מכולן 255410
אלמנה ויתום יקרים, ממתי אתם צריכים לשאול אם מותרת מנת רשעות? הרי זו לא חסרה לכם אף פעם.

לעולם אינכם מחמיצים הזדמנות להשתלח, גם כשחילופי הדברים אישיים ואינם נוגעים לכם.
הפראנויה הנוראה מכולן 255414
אייל ואלמוני יקרים, הסירו דאגה מליבכם, אני לא אלמנה. תודה לאל, לילדים שלי יש אבא חי וקיים.
הפראנויה הנוראה מכולן 255416
חילופי דברים אישיים?
בניגוד לי, לשניים הנ"ל יש דוא"ל והם מתגוששים תוך פזילה לקהל.
הפראנויה הנוראה מכולן 255434
אני שמח שהצלחתי לגרום לך לצחוק בשעות קשות אלו. הדברים אכן נשמעים מופרכים, אך אם תאמצי את מוחך קלות ותחשבי על זה, תגלי שישנה דרך מאוד מאוד ברורה ומאוד מאוד פשוטה להגיע למאסטרים בשפע מקצועות בפרק זמן לא ארוך במיוחד... (צריך רק להיות שטחיים ולא להבין הרבה, בדיוק כמו שגיל אמר).

אגב, לא נראה לך דפ"רי לחלוטין מצידי שאומר דבר כזה כאשר שמי האמיתי וכתובתי האמיתית ידועים?
הפראנויה הנוראה מכולן 255616
אימצתי את מוחי קלות, אימצתי אותו גם כבדות אבל המוח הקטן והריק הזה פישל, כתמיד, ולא גיליתי את הדרך.

אולי הדרך של אברהם בן שבת? אצלו זה נגמר רע, אבל אתה טיפוס הווינר ולך כנראה לא יקרה מה שקרה לו.

אני מבינה שלא תגלה לי באיזו דרך מדובר (תנאי היסוד שתיארת בסוגריים כבר קיימים אצלי, אבל נראה לי שזה לא מספיק).

לא נורא, מאז ומעולם העדפתי את הדרך היותר שגרתית, זו שבה עושים רק מאסטר אחד, לכל היותר שניים, אבל אמיתיים - אלה שהולכים עם תעודה רשמית, מאושרת וניתנת לאימות - כזאת שאפשר, בלב שקט, לתלות אותה על קיר חדר האמבטיה. עניין של טעם וגם של, אני מניחה, מרובעות מסויימת בענייני אמת ובלוף.
הפראנויה הנוראה מכולן 255629
אם הלכתי בדרכו של אברהם בן שבת לא הייתי מחזיק בידע, רק בנייר, כך שזה אינו הפתרון (מה שכן, לפחות עלית על איזור המיקוד). ציון לשבח מיוחד מגיע לך על הדרך שעשית מההשערה הלא בדוקה ("אולי הדרך של אברהם בן שבת?") אל הוודאות הגמורה והגינוי המוסרי כאשת האמת ל"ענייני אמת ובלוף."

בצד, ישנם כמה תחומים שציינתי שלמיטב ידיעתי לא ניתן לתלות תעודת גמר שלהם, באמבטיה או מחוצה לה. לימודי תרגום הם עניין חדש (בכל אופן, לא זכור לי שהיו כשהתחלתי לעסוק בנושא) ורוב המתרגמים החשובים מהדור הקודם לא עברו בדרך זו. המצב יכול להיות אפילו יותר חמור בתחום הקליגרפיה והכתב העברי. יש בארץ 15-20 איש שעוסקים בתחום ברצינות (אחד גם חצי-מתפרנס מזה) ולמיטב ידיעתי אף אחד מהם לא למד את הנושא אפילו בהכשרת שוליה (רובם, כמוני בזמנו, נפלו לזה יום אחד באופן די אקראי).
תחומים אחרים, כמו עריכה או עיתונאות נלמדים בעיקר בשיטת השולייה (אם בכלל, עריכה בעייתית מאוד במובן זה) ועוד כמה תחומים (קולנוע, ציור) ראוי היה שיילמדו כך. תקראי לי מרובע, אבל אין דרך להבין מה ההבדלים בין לבן צינק וטיטניום או כחול פרוסי ואולטרמארין בלי לערבב אותם, ואי אפשר להבין את תהומות האושר ופסגות היגון שחווה אמן בלי להתמסטל מטרפנטין ולהגעל מפיקסטיב.
הפראנויה הנוראה מכולן 255651
גם אני חוויתי משהו מהרפתקות הטרפנטין והפיקסטיב. להגיד על אלה - "ידע ברמת תואר ראשון ושני" - זהו נסיון (אומלל) לפזר מסך עשן סביב נסיבות חיים שנתגלגלו באופן שונה מכפי שאדם רצה וקיווה שיתגלגלו.

אינני רואה בכך אי-מוסריות אלא תולדה של נסיבות פסיכולוגיות לא משמחות.

סליחה אם פגעתי בך, אבל אתה עצמך, בנסיונותיך לשחוק עד דק את בן הפלוגתא ‏1 שלך - קבעת במו מקלדתך את הסולם ואת הקשת המלודית.

אדם החש תסכול מכך שהשכלתו הפורמלית אינה מספקת, לטעמו - אינו חייב לפרוק את תסכוליו על מישהו המצוי בעצם תהליך רכישתה של השכלה כזו.

אני מסיימת בזאת ולא אוסיף להטריד אותך.

-----
1 שבמקרה אני נהנית מרבות מתגובותיו, אבל סגנון הורדת הכפפות שלך כלפיו היה מקומם אותי גם אילולא כן.
הפראנויה הנוראה מכולן 255660
המצחיק הוא שמישהו כבר כתב קודם שמדובר באלמנה והיתום ואני עוד נתתי קרדיט. אין ספק, איילת צוחקת, מדובר בנסיבות פסיכולוגיות מאוד לא משמחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים