 |
שינוי החוק אינו משנה את העקרון היסודי לפיו מי שתובע אדם במשפט פלילי חייב להוכיח את אשמתו של הנ''ל מעל לכל ספק, כאשר כל אדם, גם אם הוא חשוד באונס, הוא בחזקת חף מפשע עד שיוכח אחרת. לא מספיק שהנאנסת תטען שהיא לא אמרה את המלה ''כן'', עליה גם להוכיח שהסכמתה החופשית לא ניתנה בשום דרך אחרת, וחובת ההוכחה היא, כאמור, תמיד על התביעה.
לגבי מה שיקרה, אני מאמין שיותר משפטי אונס יסתיימו בהרשעה על סמך התרשמות השופטים מאמינותה של המתלוננת וללא צורך בהבאת מוצגים שונים והוכחות שיעידו על אלימות מצד האנס. קודם נדרשה התביעה להוכיח שננקטה אלימות פיזית או שהחשוד איים לנקוט באלימות, מה שהקשה מאד על תביעתם של אנסים שכפי שצוין כאן הבהילו את הנאנסת עד כדי הבאתה למצב של שיתוק מוחלט וכך לא נדרשו להפעיל אמצעים אלימים כדי לכפות על המסכנה יחסי מין. מן הסתם יהיו שופטים שיביעו הסתייגות מהשינוי בחוק באמצעות ריאקציה כפי שציינת, אבל גם היום יש שופטים ששולחים אנסים לעבודות שירות במקרה הטוב וישר הביתה במקרה הפחות טוב והעולם שותק.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש