בתשובה לחזי, 13/06/01 18:18
גם כן גברת... 25569
שנויה במחלוקת? נו, זה באמת חדש לי: יש מחלוקת לגבי ההשפעה המשכרת של אלכוהול.

אני לא מצליח להבין את ההגיון לפיו אתה מניח מראש וללא תנאי מוקדם את הסכמתו של מישהו למשהו. כפי שהערתי ב"הערה לסדר" למטה, מה שמגוחך הוא הדיבורים על "הסכמים חתומים" מגוחכים. העסק הוא הרבה יותר פשוט: אם היא אומרת "אני רוצה", ואין לך יסוד סביר להניח או לחשוד שהאלכוהול הוא המדבר מגרונה - אז אתה רשאי לתת את הסכמתך. אם היא לא אומרת - אז אני מציע לך לא להניח בשבילה מה היא רוצה, חושבת או מסכימה. פשוט, לא?

וטיעוני ה"אם היא מרשה לעצמה... כנראה ש..." נשמעים לי יותר מדי כמו "אם היא מתלבשת ככה... כנראה ש...". אולי במחלוקת על ההשפעה המשכרת של אלכוהול, היא מאלה שחושבים שאין השפעה כזו, ולכן היא "מרשה לעצמה"? אולי. אבל מוטב פשוט לא להניח מה אחרים חושבים. לא "לא" אין פירושו "כן".
גם כן גברת... 25582
(המחלוקת היא על עוצמת ההשפעה המשכרת, לא על קיומה).

כל הוויכוח מסתכם בעצם במשפט האחרון שלך, ואני דווקא סבור שלא "לא" פירושו אכן "כן". אני לא חושב שזהו מצב אידאלי, אך החלופה שלך גרועה יותר ולמעשה מחסלת את האפשרות למגע כלשהו של יצור אנושי אחד עם אחר; אני ממש הייתי מפחד להתקרב למישהי עם החרב הזו מעל ראשי, ואני לא חושב שהסכמה אקטיבית ("כן") קטנה הינה דבר מעשי או משהו שמישהו בכלל ירצה בו, בן או בת. אני חושב שהשיטה הנוכחית פועלת טוב, פחות או יותר, למעט מקרים חריגים בהם מככבים ידידינו השיכורים; אין הצדקה לשנות את החוק בשבילם. אני סבור שגם הפמיניסטיות ביותר לא מעוניינות בהטמעת הסכמה מפורשת ואקטיבית מצד האישה; בכל אופן, מעניין מאוד לדעת מה דעתן של יוזמות החוק הזה על סוגיית האלכוהול.
גם כן גברת... 25588
כלומר, אתה באמת רואה את המציאות כפי שכתבתי ב"הערה לסדר" שהיא משתקפת מהדיון הזה? אתה באמת לא מדמיין סיטואציה בה מישהי *רוצה* לשכב עם מישהו? "מסכימה" כן, אבל "רוצה" - לא?
גם כן גברת... 25593
אני מאוד מסכים עם הערתך לסדר, אבל מה הקשר לוויכוח? אנו דנים כאן על סוגיה אמיתית שיכולה בהחלט להתרחש, ובה הגבר הוא בעמדת הרצון והאישה -אינה- בעמדה זו. נו?
נו מה? 25601
אם היא לא רוצה - אז אסור. פשוט, לא?
מה נו מה? 25602
כן, ידידי, אבל לא שמת לב שבשעה האחרונה אנחנו מתווכחים על "איך הגבר אמור לדעת אם היא רוצה או לא"? הסוגיה הזו כבר לא פשוטה כל כך.
מה נו מה? 25607
הו, לא - אנחנו "מתווכחים" (לשיטתך) או דנים (לשיטתי) על איך הוא אמור לדעת אם היא *מסכימה* או לא, באותם מקרים בהם הוא לא יודע שהיא *רוצה*. אם היא לא מצליחה לשכנע אותו שהיא רוצה - זבש"ה וזבש"ה בלבד. אם הוא לא מצליח לקבל את הסכמתה החופשית - שיניח שאין הסכמה כזו, כמו שכבר אמרתי כמה פעמים.

אגב, הפנייה "ידידי" בראשית דברייך יכולה להיחשב דוגמא לאופן בו אתה מפעיל את גישתך - "היעדר שלילה כמוהו כחיוב".
מה נו מה? 25630
אתה צודק, מר פטל; איך העזתי להזכיר את המושג "ידידות" בפורום הקריר הזה? אני כנראה למד ממש לאט. אני אשמע לעצתך ומעתה לעולם לא אשאל ברחוב אנשים מה השעה, למשל, אלא אם כן הם נושאים על גבם שלט, "אני מוסמך לומר את השעה".

בברכה,
מר חזי.
נו מה? 25608
אין וויכוח על : אם היא לא רוצה - אז אסור.

הבעיה הפרקטית היא, כמו שאסף אמר, שחובת ההוכחה היא על התביעה. התובעת צריכה להוכיח שהיא לא רצתה. ואז נתקלים בבעיה: איך ניתן להוכיח חוסר רצון מצידה שלא על סמך התנגדות פאסיבית או אקטיבית או לחץ מסוג כלשהו מצד הנאשם?

ואז, ברוב המקרים זה מחזיר אותנו לנוסח הישן של החוק. במיעוט של המקרים, ניתן יהיה להניח מעל ספק סביר בעקיפין שהיא לא רצתה (הרשעת אותו הנאשם באונס אחר של אותה הנאנסת), או שהנאשם יודה (סביר להניח תוך כדי עסקת טיעון כלשהי) שהוא ידע שהיא לא רצתה.
כמו במקרה של החוק בו הורשעה הר-שפי.
נו מה? 25618
בנוגע לבעיה הפרקטית: היא לא צריכה להוכיח, כדברייך, "שהיא לא רצתה". היא צריכה להוכיח שהדבר נעשה "ללא הסכמתה החופשית". (הסיבה לכך היא שאמנם ההגיון, ההגינות, ומערכת-יחסים בריאה מכתיבים "לא רוצה - לא צריך", אולם החוק מסתפק בהסכמה חופשית להיעתר לרצונו של הזולת). לכאורה, אם כן, יש כאן בעיה: איך להוכיח היעדר הסכמה חופשית, שלא על סמך התנגדות פאסיבית או אקטיבית או לחץ מסוג כלשהו מצד הנאשם? למעשה, כאן טמון הפתרון: אין צורך להוכיח היעדר הסכמה (שכאמור, קשה למצוא לו ביטוי בהיעדר התנגדות) אלא שגם אם היתה הסכמה, היא לא היתה הסכמה חופשית (מחמת איום, השפעת סמים, חרדה וכיו"ב). זה עדיין מאפשר לחוק לעזור היכן שדרוש, אך לא נותן מרחב-פעולה רב לנסיונות סחיטה וכיו"ב שתוארו כאן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים