בתשובה לMRP, 25/10/04 2:13
טיפול בבעיות של אתמול 256102
1. לא הפכת את היוצרות? ואן-גוך זוכה להתייחסות בגלל שהוא צייר את תמונותיו, ולא תמונותיו זוכות להתייחסות בגלל שהן של ואן-גוך.
באיזה מובן יצירה אינה נפרדת מיוצרה? אני חושב שזה דורש הבהרה. אנו בודאי לא מתכוונים כאן למובן חומרי.

2. לא הבנתי. האין סתירה בין הפסקה האמצעית והאחרונה בתגובתך?
טיפול בבעיות של אתמול 256237
1. גם וגם. זה מין מחזור שמזין את עצמו. הרי בניסיון לעמוד על טיבה של היצירה, לרוב נתייחס ליוצר, וגם אם לא נדבר על האישיות עצמה, אז לפחות נראה את היצירה בהקשר רחב יותר של שאר יצירותיו. אני מרגיש שאני מסביר כאן את המובן מאליו, אבל בכל זאת ... לדוגמא: קראת בשיר מסויים את השורה "ואני עומד לי בחושך מתמיד", הרי ברור שהתייחסותך לאותו שיר תהיה שונה אם תדע שהמשורר הוא עוור.

2. הפסקה האחרונה הייתה תוספת, אבל אולי היא בלבלה יותר משהבהירה.

ככל שאני מבין הרעיון הוא די פשוט, יש שתי סוגי זכויות; זכות יוצרים וזכות קניין. ניתן גם לקרוא לזה זכות חומרית וזכות רוחנית. הזכות החומרית, מאפשרת לקונה להשתמש במוצר או ביצירה שהוא רכש בהתאם לחוזה הקנייה/שימוש, כלומר בד"כ מדובר על שימוש פרטי שאינו פוגם בשלמות המקור (לצורך העניין, יש להכליל גם שכפול/צילום וכו' בקטגוריה הזאת). זכות היוצרים מצד שני היא זכות מהותית על "צלם היצירה". מתי יש חשיבות לאותה זכות יוצרים היא שאלה מעט מסובכת. די ברור לי שאין שום בעייה אם קנית כסא שיוצר במפעל ליצור המוני והשתמשת בו להסקה. מצד שני, שימוש בפסל עץ מהמאה השש עשרה לאותה מטרה הוא פסול, ואולי אפילו כדאי שיוגדר כלא חוקי. כמובן שהתחום האפור פה רחב ובעייתי.
טיפול בבעיות של אתמול 256466
1. אני מבין שזה כך בפועל. השאלה אם אין כאן ערבוב תחומים. זה נראה לא הגיוני: אם נקודת המוצא היא היצירה עצמה, ואנחנו מסיקים ממנה על האמן, הרי שזאת הסקה לא-רלוונטית, כי ביקורת צריכה לדבר על היצירה. ואם נקודת המוצא היא האמן וממנו מסיקים על היצירה, נצטרך בכל זאת לחפש את התכונות שאנחנו מייחסים לאמן ביצירה, דבר שהופך את האיגוף דרך הביוגרפיה של האמן למיותר.

לענייננו. אז אתה חושב שראוי שלא ניתן יהיה למכור את הזכויות על יצירה? חברה בע"מ לא תוכל לקנות ממך את הזכות להמצאה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים